דו"ח טכנולוגיגם לפעילי ימין קיצוני מגיע הסבר לפני שזורקים אותם מווטסאפ
דו"ח טכנולוגי
גם לפעילי ימין קיצוני מגיע הסבר לפני שזורקים אותם מווטסאפ
החסימה האחרונה של כ-30 חשבונות ווטסאפ של פעילי ימין קיצוני בלי הליך תקין או הסבר, מרגישה כמו משהו חדש. זאת מכיוון שהאפליקציה שבבעלותה של פייסבוק היא הפלטפורמה החשובה ביותר כיום לתקשורת מוצפנת וחסימה עלולה להתפרש כמו פלישה גסה למרחב האישי
העובדה שפייסבוק חוסמת משתמשים וחשבונות אינה חדשה. ענקית הטכנולוגיה עושה את זה על ימין ועל שמאל, לעתים נראה שבהנאה יתרה, ובעבר היא כבר נתבעה על כך בבית המשפט יותר מפעם אחת. אבל החסימה האחרונה של כ-30 חשבונות ווטסאפ (שבבעלות פייסבוק) של פעילי ימין קיצוני מרגישה כמו משהו חדש, ולא במקרה.
ראשית, מכיוון שבניגוד לחסימות ברשת החברתית גופא הסיבה שבגינה נחסמו החשבונות נותרה עלומה לעת עתה, וניסיונות לברר מה עומד מאחוריה לא הניבו תוצאות.
ושנית, מכיוון שווטסאפ מרגישה לנו כמרחב אישי הרבה יותר מהרשת החברתית. אנחנו מדברים שם כמעט אך ורק עם אנשים שאנחנו מכירים, התקשורת אישית ומוצפנת. זו פלטפורמה פרטית, אינטימית אפילו, וחסימה יכולה להרגיש כמו פלישה גסה למרחב האישי. ובהתחשב בתפוצה הרבה שלה, בכך שהחלופות לא מספקות את אותה רמה של קשרים, חסימה שקולה במובנים רבים לניתוק קו טלפון בשנות ה-90 של המאה הקודמת, שכן היא מביאה לגדיעת התקשורת השוטפת בין הנחסם לעולם הקרוב אליו.
הפרטים על החסימה לא הגיעו מפייסבוק עצמה, אלא מפעיל הימין הקיצוני ח"כ איתמר בן גביר, שהתראיין ב-1995 כשהוא אוחז בסמל מרכבו של ראש הממשלה אז יצחק רבין, ואיים שכמו שהגיעו לסמל אפשר להגיע גם לרבין, הוא אף תלה בסלון ביתו את תמונות המחבל ברוך גולדשטיין. אותו בן גביר, שהורשע בעבר בהסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור, לאחר שנשא שלט שבו כתוב "לגרש את האויב הערבי", והחזיק מנשר שבו נכתב "הרב כהנא צדק, הח"כים הערבים הם גיס חמישי", שהגדיר את גולדשטיין כ"גיבור שלי", אותו בן גביר שנכנס לכנסת בעידוד ובתמיכה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואין שפל שלא ירד אליו בניסיון לשמור על כיסאו, היה ממש עצוב כשפייסבוק חסמה כ-30 חשבונות ווטסאפ של פעילי גופי השנאה והגזענות עוצמה יהודית ולהב"ה, ובהם רעייתו איילה בן גביר ויו"ר להב"ה, בנצי גופשטיין. כל כך עצוב ונפגע, שהוא מיהר לשחרר הודעה לתקשורת במטרה לעשות הון פוליטי מהחסימה.
"מדובר בהתנכלות על רקע פוליטי, אשת חבר כנסת נחסמת כי יש גורמים שרוצים להשתיק את חבר הכנסת", הוא טען. "היום זה אני, מחר זה יכול להיות כל ח"כ אחר אשר עמדותיו אינן לרוחן של אותם גורמים ברשת, או גורמים חיצוניים שהשפיעו על אותה רשת". הנחסמים מתעדים להגיש תביעה נגד פייסבוק, וזו הסיבה שהחברה משחקת בונקר ולא מבארת את האירועים שהובילו לחסימה, ואת הסיבות שבגללן נחסמו החשבונות, מעבר להודעה לקונית שמכריזה: "אנחנו חוסמים חשבונות בהתאם למדיניות שלנו כדי למנוע פגיעה וכן בהתאם לחוק הרלוונטי".
פייסבוק לא חושפת על סמך איזה מידע נחסמו החשבונות
פייסבוק מתייחסת, ייתכן, לכללי קהילה שעוסקים בהתמודדות עם פרטים או ארגונים מסוכנים, ושבמסגרתם אוסרת פייסבוק על התבטאויות או הצהרות שעלולות להביא לפגיעה במה שהיא מכנה "העולם האמיתי" (הגדרה בעייתית, שעלולה ליצור את הרושם שמה שקורה ברשת הוא לא "אמיתי", אבל זו כבר סוגיה ליום אחר).
ואולם, לפייסבוק אין אפשרות לקרוא את התכנים שמועברים בין משתמשים או בקבוצות הווטסאפ השונות, מה שמעלה את השאלה על סמך איזה מידע נחסמו החשבונות. פייסבוק כן יודעת באילו קבוצות ווטסאפ פעיל המשתמש, ויכולה גם לנטר את היקף הפעילות שלו בקבוצות אלו ומול משתמשים אחרים, המטה-מידע של למי או איפה הוא כתב, כמה ומתי, אבל לא מה הוא כתב. אם פייסבוק ביצעה את החסימה מיוזמתה המלאה, הרי שזו התבצעה על סמך משתנים כמו הקבוצות שבהן היו פעילים הנחסמים והיקף הפעילות בהן. אם, למשל, משתמש היה חבר בקבוצה עם שם כמו "מוות לערבים עדכונים!" או "רמלה לוד – מלחמה", שהשיח האלים בהן קרא להתארגנות לתקיפות של אזרחים ערבים, וכתב בה בתדירות של עשרות או מאות הודעות ביום, ייתכן שפייסבוק ראתה בכך עילה מספקת על מנת לחסום אותו.
אפשרות אחרת היא שהחסימות בוצעו בעקבות פנייה של גורם חיצוני. החשודה המיידית היא מחלקת הסייבר בפרקליטות, שמפעילה זה שנים מדיניות במסגרתה היא פונה לרשתות חברתיות ומבקשת מהן להסיר תכנים שלתפיסתה מהווים עבירה על החוק. פייסבוק נענת לבקשות אלו, כל עוד התכנים מפירים את המדיניות שלה (במקרים אחרים, יש צורך בצו בית משפט). בחודש שעבר, אישר בג"ץ לפרקליטות להמשיך ולהפעיל מדיניות זו, אחרי שדחה עתירה בנושא. לא מן הנמנע שהם החליטו להרחיב את הפעילות שלהם גם לאפליקציות מסרים מידיים, במיוחד בהתחשב בכך שהן החליפו את הרשתות החברתיות כזירה להתארגנות אלימה והקצנה.
ואולם, בפרקליטות מכחישים כל קשר. "מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, לא פעלה לחסימת חשבונות ווטסאפ במהלך מבצע 'שומר החומות'", נמסר (ומעניין לשים לב שהם לא מכחישים שהם פועלים לחסימת חשבונות ווטסאפ, רק שלא עשו זאת בשבועיים האחרונים).
הבעיה נותרת בעינה: פייסבוק מתנהלת בחוסר שקיפות
מקור אפשרי אחר הוא גופים וחוקרים עצמאיים, שמנטרים את הפעילות של גורמים קיצוניים ברשתות החברתיות. חלק טענו שאין להם קשר לחסימה ("פייסבוק עשו את זה חד צדדית, לא העברנו להם מספרי טלפום ספיציפיים וזהויות", נמסר מאחד הגופים). אחרים חשבו שמדובר בתוצאה של חומרים שהם העבירו לפייסבוק או לחץ שהפעילו עליה על מנת לטפל במה שקורה בווטסאפ. ואולם, אלו השערות בלבד ובכל מקרה לא סביר שפייסבוק היתה חוסמת משתמשי ווטסאפ על סמך צילומי מסך שהעבירו לה גורמים פרטיים, אמינים ככל שיהיו.
הערפל הרב העלה תהיות לגבי הסמכות של פייסבוק לחסום, והאם החסימה מוצדקת או לא. אלו דיונים מעניינים, אך תלושים ובעלי רלוונטיות שולית לאור חוסר המידע בנושא. בסופו של דבר, במצב הנוכחי, הבעיה היא שפייסבוק מתנהלת בנושא בחוסר שקיפות ומסרבת להסביר את עצמה, כשהיא מסרבת לתת שירות למשתמשים. יכול להיות שזה מוצדק, בפייסבוק בוודאי חושבים ככה, אבל לנו אין דרך לדעת את זה. משתמשים נחסמו מפלטפורמת תקשורת מרכזית, אולי החשובה ביותר כיום לתקשורת אישית, בלי הליך תקין, בלי הסבר מספק, ובלי אפשרות ערעור.
לכאורה, לפייסבוק מותר לעשות זאת. בכל זאת, פלטפורמה שלה והיא קובעת את כללי המשחק בה. אבל המרכזיות של ווטסאפ בחיים שלנו, החשיבות שלה לתקשורת בין-אישית ולהתנהלות יומיומית תקינה, הופכים אותה ליותר מסתם פלטפורמה פרטית. בכל הנוגע למסרים מידיים, ווטסאפ היא מונופול דה-פקטו, וככזה צריכות לחול עליה מגבלות שונות דוגמת העדר אפליה ואיסור סירוב שירות. ובאמת, יכול להיות שיחולו עליה מגבלות כאלו, אם ההליך שמובילה בימים אלו רשות התחרות להכריז על פייסבוק כמונופול יסתיים בהצלחה.
הפרשה העדכנית מבהירה עד כמה המעמד של פייסבוק בעייתי, איזו עצמה יש לה ועד כמה היא לא מתנהלת באחריות שמצופה ממי שמחזיק בעצמה כזו. חסימת היכולת של אדם לתקשר עם אחרים היא צעד קיצוני, במיוחד כשמדובר בפלפטפורמה שהשימוש בה משמעותי כל כך. לאנשים שנחסמים, אפילו בצדק מוחלט, עדיין עומדת הזכות לדעת מה נחסמו, והזכות להליך שקוף ותקין. גם לנו, כציבור ולישראל כמדינה, מגיע לדעת למה נחסמו משתמשים, כדי שניתן יהיה לשפוט האם החסימה לגיטימית, האם החברה מנצלת את כוחה לרעה, ומה מה הכללים שבגינם נחסמים אנשים.
ההסברים של פייסבוק לא משכנעים
הביקורת על פייסבוק לא צריכה להיות על עצם החסימה, יש יותר מסיכוי סביר שאם יתפרסמו הפרטים יתברר שזו לגיטימית, אלא על האופן שבו היא נעשתה, על העדר השקיפות והבהירות באשר לנסיבות שהובילו אליה. פייסבוק מתחבאת מאחורי טיעונים קלושים כמו האפשרות שהחסימה תגיע לבית המשפט על מנת לתרץ את העדר ההסברים שלה, אבל אלו לא באמת משכנעים.
לפני כשלוש שנים, ראש הממשלה בלם ברגע האחרון את אישורו של חוק, שהיה מאפשר למדינה לפנות לבית המשפט בבקשה להסיר בהליך מהיר פוסטים שתוכנם מהווה עבירה פלילית. החוק יועד לבלימת פרסומים שמסכנים חיי אדם או פוגעים בביטחון המדינה, אך נוסח כך שהוא מאפשר גם להסיר פרסומים "רכים" יותר, למשל כאלו שפוגעים ברגשות דתיים או כוללים אלמנטים של לשון הרע. זה היה חוק מסוכן, וטוב שנבלם ונקבר.
אבל בתקופה האחרונה, על רקע התפשטות השנאה במדיות המקוונות והמדיניות התקיפה אך העמומה של הפלטפורמות, נשמעות קריאות מצד מומחים להחזיר את החוק לחיים בגרסה צרה, על מנת לאפשר התמודדות שקופה יותר ודרך מערכת המשפט עם תכנים מסוכנים שמסיתים לאלימות. לכולם ברור שהמצב הקיים דפוק, ושצריך לתקן אותו. ואם פייסבוק לא תתקן אותו בעצמה, לא תתחייב לשקיפות מלאה כשהיא מסירה תכנים וחוסמת משתמשים בכל אחת ואחת מהפלטפורמות שלה, לא תספק למשתמשים הליך נאות, לא תהיה בסוף ברירה אלא לעשות את זה בשבילה.
