חדשות טכנולוגיה

בג"ץ: הפרקליטות תוכל להמשיך לדרוש מרשתות חברתיות להסיר תכנים

השופטים דחו עתירה בנושא שהגישו מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, וקבעו כי מחלקת הסייבר תוכל להמשיך ולפנות עצמאית, וללא צורך בצו בית משפט, לפייסבוק ולרשתות חברתיות אחרות בבקשה להסיר תכנים שמנוגדים לתפיסתה לחוק הישראלי או שיש בהם חשד להסתה. השופט מלצר: לא קיימת בכך פגיעה ישירה בזכויות יסוד

עומר כביר 12:3612.04.21

מחלקת הסייבר בפרקליטות תוכל להמשיך ולפנות עצמאית, וללא צורך בצו בית משפט, לפייסבוק ולרשתות חברתיות אחרות, בבקשה להסיר תכנים שמנוגדים לתפיסתה לחוק הישראלי - כך קבע היום (ב') בג"ץ, שדחה עתירה בנושא שהגישו מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח.

 

העתירה, שהוגשה ב-2019, מתמקדת במדיניות שמכונה במחלקת הסייבר "אכיפה וולנטרית", במסגרתה היא פונה באופן יזום לספקיות תוכן בבקשה שיסירו תכנים שונים מהרשת. המדיניות מופעלת מאז 2015, ולפיה פונה מחלקת הסייבר לחברות כמו פייסבוק, גוגל או טוויטר בבקשה שיסירו תוכן שלתפיסתה מנוגד לחוקי ישראל או שיש בו חשד להסתה. החברות השונות נענות לבקשות פעמים רבות, אחרי שבדקו אותן ומצאו שהתוכן מנוגד לכללי השימוש שקבעו (במידה שהתוכן לא מנוגד לכללים אלו, יסכימו החברות להסיר תוכן רק עם צו בית משפט, וגם אז הוא לא יוסר לחלוטין אלא רק יחסם לצפייה בישראל).

 

 

"מנגנון זה פועל ללא כל הסמכה בחוק ומפקיד בידי הפרקליטות, כגוף מינהלי, את האפשרות לקבוע, ללא פנייה לערכאות וללא מתן זכות טיעון, כי תוכן מסוים הוא בלתי חוקי, ועל בסיס האמור בלבד לבקש מספקיות תוכן להפעיל סנקציה קשה של הסרה, הגבלה או חסימה של תוכן", נכתב בעתירה. "מדובר, אם כן, במנגנון משולל סמכות הפוגע קשות בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן, ללא עמידה בתנאי פסקת ההגבלה ותוך הפרה מצטברת של עקרונות יסוד במשפט המינהלי והחוקתי לרבות עקרון חוקיות המינהל וכללי הצדק הטבעי".

 

היום, כאמור, דחו שופטי בג"ץ - הנשיאה אסתר חיות, והשופטים חנן מלצר ואלכס שטיין - את העתירה. לפי תקציר פסק הדין, השופט מלצר מצא שעצם הפנייה עצמה מהווה אקט שלטוני, ואין לשלול השפעה שתהיה לפנייה שכזו על הפלטפורמות, בדמות חשש עלול להתעורר אצלם מפני הרשויות שעלולות להגיב בהצרת צעדיהן אם יסרבו לפניות.

 

לפי התקציר, ההסדר משקף מודל חדש שמכונה "רגולציה הופכית", במסגרתו אכיפת החוק ואסדרתה של מערכת היחסים בין כל השחקנים בשוק – נעשית כאשר המדינה ממלאת תפקיד של גורם מדווח, המפנה את ההפרות לכאורה להחלטתם של מפעילי הפלטפורמות המקוונות, מבלי לפגוע בסמכויות המדינה לבצע אכיפה פלילית מסורתית.

 

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות צילום: אוהד צויגנברג

 

ואולם, שופטי בג"ץ מצאו שהעותרים לא הציגו תשתית עובדתית לכך שהפניות לרשתות החברתיות פוגעות בערכים כמו חופש ביטוי ונגישות למידע, מה שיוצר קושי לקבל את טענתם שהמדיניות פוגעת בהם. לתפיסת מלצר, גם אין פגיעה ישירה בזכויות יסוד מקובלות, משני טעמים מרכזיים. ראשית, המדיניות לא פוגעת בזכויות אדם מכיוון שחלק מהפרסומים המדוברים נוצרו על ידי רובוטים או אוואטרים, חלקם מופעלים על ידי בינה מלאכותית; שנית, מכיוון שמי שמסירה או חוסמת את הפרסום היא הרשת החברתית עצמה, וכך גם אם יש פגיעה בזכויות - זו לא מתבצעת על ידי המדינה.

 

מלצר ציין עוד שהפעילות של מחלקת הסייבר חיונית לשמירה על ביטחון המדינה והסדר החברתי, ושהיא יכולה להמשיך גם ללא חקיקה ראשית שמסדירה אותה. עם זאת, הוא הבהיר שיש לתעד את הפעילות ולקיים אותה בשקיפות, בהתחשב במגבלות ביטחון, ולפעול להסדרתה בחקיקה ראשית.

 

מעדאלה ומהאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה: "למרות שבג"ץ הכיר בפעילות האכיפה האלטרנטיבית של יחידת הסייבר כהפעלת סמכות שלטונית, הוא בחר לאפשר לה להמשיך להתקיים ללא כל הסמכה בחוק, ובכך לפגוע בזכויות יסוד. אין לנו אלא להצר על כך שהמורשת שבחר להותיר המשנה לנשיאה מלצר בפסק דין זה היא של פגיעה עמוקה בחופש הביטוי, ולא פחות מכך בעקרונות יסוד של שלטון החוק והפרדת הרשויות.

 

"חרף ההצעה שנשמעה בפסק הדין, להסדיר בחקיקה את עבודת יחידת הסייבר, בג"ץ הסמיך היום את המדינה בשילוב חברות מסחריות לקיים הליכי צנזורה מעין שיפוטיים, בהיעדר הזדמנות למפרסמים להגן על זכויותיהם או אפילו לדעת שפירסומיהם נידונים. קשה מכל היא הטענה שלא היו שותפים להליך נפגעים ספציפיים או הובאו ראיות לפגיעה, שהרי הסרת עשרות אלפי הפרסומים בדרך זו מדי שנה נעשית במחשכים ומשום כך בדיוק העתירה הוגשה - מדובר במלכוד אשר מעניק למדינה צ׳ק פתוח לפעול מול פלטפורמות רשת ולקיים עימן יחסים לא פורמליים או שקופים לציבור, תוך פגיעה בזכויות המפרסמים שנותרים ללא הגנה".

x