סגור
מימין בנימין נתניהו ראש ה ממשלה בצלאל סמוטריץ שר ה אוצר ישיבת ממשלה שבועית
נתניהו וסמוטריץ'. רה"מ מתחיל להבין שיש צורך בצעדים קשים (צילום: עמית שאבי)

פרשנות
בין "מוקש פוליטי" לגזירות כלכליות - כאב הראש של נתניהו לקראת תקציב 2024

הדיון המקדים אצל ראש הממשלה לקראת התקציב הנוסף ב-2024 השאיר את פקידי האוצר בתחושה חצויה: מחד, ההרגשה היא כי נתניהו מתחיל להבין שיש צורך בצעדים קשים לתקציב 2024; מאידך, הוא מוטרד מאוד מהיכולת הפוליטית להעביר קיצוצים והעלאות מסים

הדיון המקדים אצל ראש הממשלה לקראת התקציב הנוסף ב-2024 השאיר את פקידי האוצר בתחושה חצויה: מחד, ההרגשה היא כי נתניהו מתחיל להבין כי יש צורך בצעדים קשים לתקציב 2024. מאידך, הוא מוטרד מאוד מהיכולת הפוליטית להעביר קיצוצים והעלאות מסים. הדבר מביא לכך כי גורמים שנכחו בישיבה מתארים אותה כ'ישיבה פוליטית', העיסוק לא היה בהצדקת התיאורטיות בצעדים מרסנים, וגם לא היה עיסוק בשאלת ההיגיון הכלכלי בכל צעד וצעד שהציעו הפקידים, ההתמקדות של נתניהו היתה בצעדים שהוא זיהה כ"מוקש פוליטי".
תקציב המדינה העדכני חייב להיות מאושר עד ה-19 בפברואר, אחרת, יבוצע קיצוץ רוחבי בהיקף של לפחות 67 מיליארד שקל. תהליך גיבוש התקציב הנוסף לשנת 2024 התנהל במשרד האוצר בצורה כאוטית למדי, ללא מדיניות סדורה מהשר, ותוך כדי היעדר מנהיגות ברורה בתוך המשרד. באופן מסורתי, גם היריבויות הפנימיות בתוך האוצר - בייחוד בין אגף תקציבים לבין אגף החשב הכללי - הגיעו לרמות גבוהות, והקשו על גיבוש של מדיניות אחידה בתוך המשרד. חילוקי הדעות בין הצדדים נגעו לאופן בו יש לרסן את התקציב ב-2024, ברמה ההצהרתית בשני האגפים הסכימו על כך שיש לקצץ הוצאות ולהגדיל הכנסות כבר ב-2024, אך החשב הכללי הציע שהירידה בצד ההוצאות תיעשה דרכו, באמצעות שליטה קפדנית יותר על ביצוע התקציב. אך באגף תקציבים ראו בעמדה זו ניסיון לחמוק מקבלת החלטות קשות. המתיחות בין הצדדים יושבת על מתיחות רבת שנים בין האגפים, מתיחות שנובעת הן מטעמים מבניים (אגף תקציבים מתכנן, ואגף החשב הכללי מבצע) והן מכך שיש חוסר אמון בין הצדדים.
צריך לחדד, כי ההצעות שהגיעו כעת לשולחנו של ראש הממשלה, הם הצעות שכבר עברו את הצנזורה של בצלאל סמוטריץ', כך שההצעות הנוכחיות לא כוללות פצצות חברתיות דוגמת ביטול הטבת מס על קרנות השתלמות, ביטול פטור מע"מ על רכישות בחו"ל, ואפילו לא 'ביטול נקודות זיכוי שכבר עברו בחקיקה'. עם זאת, ראש הממשלה הביע הסתייגות בעיקר משני צעדים, הצעד הראשון הוא התחייבות חקיקתית להעלאת מע"מ באחוז אחד בשנת 2025, והצעד השני הוא לא לחוקק את נקודת הזיכוי הנוספת להורים בגין ילדים בגילאי 0-3, על אף ההצהרה על כך באפריל 2023.
נתניהו לא דחה את הצעדים הללו, אלא הוא ראה את הצעדים הללו כ"מוקש פוליטי", הצעד הראשון של "העלאת מע"מ" מנוגד באופן ישיר להצהרותיו של ביבי כי "זו תהיה טעות להעלות מסים", אין דרך להציג "העלאת מע"מ" כתיקון עיוות או כהעלאת מס רק על העשירים וכדומה. הצעד השני, של אי חקיקת נקודת הזיכוי הנוספת, מטריד את נתניהו במיוחד, הוא חושש שנסיגה מחקיקה זו שתתפרש כהפרת הבטחת הבחירות הזכורה ביותר שלו בסוגיות "יוקר המחיה", והיא "חינוך חינם" מגיל 0.
עם זאת, יש להעיר כי למרות ההסתייגות של נתניהו, הרי שמה שמייחד את שני הצעדים הללו, שהם לא יורגשו על ידי הציבור באופן מיידי, המע"מ יעלה רק בשנה הבאה, ונקודות הזיכוי הנוספות טרם נחקקו. כך שלמעשה, אם יש צורך לשדר אחריות פיסקלית ולשלם "מס רצינות", מדובר בצעדים שנראים סבירים, כי הם לא משנים בזמן המלחמה הדחוק והדוחק את מצבו של משק הבית. יש הסבורים כי נתניהו חושש לתמוך במהלכים הללו לפני שהוא מוודא שיש לו רוב בקואליציה, שכן הוא חושש ממצב שבו הוא יצטייר כמי שתמך ב"גזירות כלכליות", אך בסופו של דבר, הגזירות הללו אפילו לא יעברו.
באופן מעניין, פקידים שנכחו בפגישה מתארים כי נתניהו לא הביע את דעתו בצורה משמעותית על צעדים אחרים שעלו שם, וניתן להסיק כי הוא לא מזהה בהם "מוקש פוליטי", בין הצעדים שעברו את אישורו של שר האוצר והוצגו לראש הממשלה, ניתן למנות את ביטול הפטור ממע"מ לתיירים (שכנראה לא יעבור בשל התנגדותו העיקשת של שר התיירות חיים כץ) , קיצוץ רוחבי בהיקף של 3 מיליארד, מס נסועה שיחל ב-2026.
בשתי הסוגיות הסמליות שעומדות על הפרק, והם סגירת משרדי הממשלה והכספים הקואלציונים, הרי ששר האוצר סמוטריץ' הביע נכונות לסגור את המשרד להתיישבות משימות לאומיות של אורית סטרוק, אך זאת בתנאי שגם שרי הליכוד יוותרו על משרדיהם המיותרים (דוגמת מודיעין, המשרד לקידום מעמד האשה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד התפוצות). בשלב זה, נתניהו לא הבהיר האם בכוונתו לפעול לסגירת המשרדים הללו.
בסוגיית הכספים הקואלציונים לשנת 2024, שר האוצר הביא הצעה לקיצוץ של 2.5 מיליארד מתוך 8 המיליארדים של הכספים הקואליציוניים, סכום זה הוא מחצית מההצעה המקורית של הפקידות המקצועית באוצר ששאפה לקצץ את הכספים הקואלציונים ב-5 מיליארד שקל. עם זאת, גם הקיצוץ של 2.5 מיליארד הוא קיצוץ משמעותי עבור מפלגות הקואליציה, בשלב זה לא ברור באיזה מידה החרדים נרתמו למהלך, אך נודע כי סגן השר אבי מעוז הודיע כי יתנגד לתקציב אם יבוצע הקיצוץ בתקציב ה'רשות לזהות לאומית יהודית' שכולו במסגרת כספים קואליציוניים, באוצר הציעו לקצץ את התקציב של רשות זו ב-140 מיליון ולהעמידה על 25 מיליון שקל בלבד. אך מעוז כאמור, מסרב.