סגור
הנחת צינור גז טבעי
הנחת צינור גז טבעי (צילום: דוברות נתיבי הגז הטבעי לישראל)

אחרי כישלון חברות החלוקה: ביטן מציע שנתג"ז תחבר מפעלים קטנים ובינוניים לתשתית הגז

בדיון וועדת הכלכלה של הכנסת הוחלט שנציגי הממשלה יגישו בקרוב נוסח על מנת לאפשר לנתג"ז (נתיבי גז לישראל) לחבר גם מפעלים קטנים ובינוניים לתשתית גז - במקום חברות החלוקה הפרטיות שנכשלות בכך כבר 14 שנה. במקביל מתקדמת התוכנית להקמת מאגר אחסון גז טבעי ליד ערד

בדיון שנערך היום (ב') בוועדת הכלכלה של הכנסת הציע יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, לאפשר לחברה הממשלתית נתג"ז (נתיבי גז לישראל) לחבר גם מפעלים קטנים ובינוניים לתשתית גז – במקום חברות החלוקה הפרטיות שנכשלות בחיבור כבר 14 שנה. נציגי הממשלה אמרו כי יגישו בימים הקרובים נוסח שיאפשר כניסה חלקית של חברת נתג"ז לחיבור תשתיות לגז טבעי. במקביל מתקדמת גם התוכנית להקמת מאגר אחסון גז טבעי ליד ערד.
סוגיית חיבור המפעלים והצרכנים הבינוניים לגז טבעי לא מתקדמת כבר 14 שנים. זאת על אף היתרונות הגדולים שבחיבור מפעלים לתשתית הגז ביניהם הפחתת העומס על מערכת הולכת החשמל - שכן מפעלים יוכלו לייצר חשמל לצריכה עצמית והפחתת העלויות בהוצאות אנרגיה. עם זאת, עד היום חוברו רק 150 צרכנים פוטנציאליים מתוך 450.
אחת הסיבות המרכזיות לכישלון החיבור של מפעלים וצרכנים בינוניים (למשל בתי חולים) לתשתית גז טבעי היא המודל הכלכלי שהמדינה בחרה וחברות החלוקה עצמה. חברת נתג"ז אחראית על קווי הולכת הגז (לחץ גבוה) מאסדות הגז ועד לצרכני הענק כמו תחנות כוח ואת הקווים לייצוא הגז הטבעי למצרים וירדן.
צרכנים קטנים ובינוניים אמורים להתחבר לרשת גז טבעי בלחץ נמוך (רשת החלוקה), שאמורות לקום על ידי 6 חברות פרטיות (חברות החלוקה). לכל חברה יש מונופול באזור אחר בארץ והיא אמורה להתחבר לתשתית נתג"ז באחת מ-15 נקודות חיבור ברחבי הארץ ולבנות את התשתית לחיבור המפעלים. בפועל יש ביקורת רבה בשוק על חברות החלוקה – על כך שסירבו לחבר מפעלים לגז טבעי שאינם רווחיים עבורן.
בשל היתרונות הגדולים בחיבור המפעלים והעיכוב הארוך , הציע ח"כ ביטן לאפשר לנתג"ז לחבר מפעלים לגז טבעי בצורה חלקית ורק עבור מפעלים שחברות החלוקה עוד לא חיברו.
בתחילת החודש תבעה חברת החלוקה סופר אנ.ג'י, שבבעלות שפיר הנדסה, 200 מיליון שקל ממשרד האנרגיה על כך שהמודל הכלכלי של חברות החלוקה לא מאפשר כדאיות כלכלית – שכן המדינה דרשה תוספות רבות לדרישות תשתית החלוקה לאחר הקמת התשתית. עם זאת, ב-14 השנים צמצמה המדינה את יעדי החיבור בחצי והעניקה תמיכות בגובה עשרות מיליוני שקלים לחברות החלוקה השונות.
המטרה המקורית של הדיון הייתה הארכת הרישיון של נתג"ז ב-15 שנה נוספות, עד לשנת 2049. המטרה בהארכת הרישיון, כך לפי מנהל רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה משה גראזי, הוא הצורך בוודאות בתחום תשתיות הגז על מנת שתהיה כדאיות כלכלית גם ביחס להשקעות נתג"ז בתשתית וגם לצרכני הגז של החברה שיידעו שאספקת הגז תימשך.
במקביל, הודיע גראזי כי בימים אלה נבחנים במשרד האנרגיה אפשרות להקים מאגר גז טבעי בסמוך לערד, שיספיק לצורכי המשק לתקופה של 10 ימים עד חודש. מדובר על מילוי מחדש של מאגר נפט ישן, ממנו הגז כבר נשאב, ולמלא את השכבות הגיאולוגיות בגז טבעי שניתן יהיה להשתמש בו במקרי חירום. בניגוד למרבית מדינות אירופה, שם יש מתקני אחסון של גז טבעי לתקופה של כ-10% מהתצרוכת השנתית, ולארה"ב, שם מדווח משרד האנרגיה על עתודות הגז הטבעי המאוחסנות בכל שבוע, בישראל אין יכולת לאחסן גז טבעי.
החשיבות המרכזית של מתקני אחסון הגז הטבעי הוא האפשרות להשתמש במאגר במקרי חירום או כאשר יש תקלות באספקת הגז הסדירה למשק. אחסון בצורה משמעותית מאפשרת גם לבצע איזון במחירי הגז הטבעי, כך שהמחיר במידה ויש מחסור נקודתי, יתאזן.