סגור
ועידת טוקיו 2023 פאנל עמיקם נורקין, נדב ארגמן
(צילום: שמוליק דודפור)

ועידת טוקיו
ארגמן: "בעתיד נראה טייס אחד מטיס 4-5 מטוסים"; נורקין: ״המנהיגות האנושית תישמר״

ראש השב"כ לשעבר השתתף בוועידת העסקים ישראל-יפן של כלכליסט בטוקיו כשלצידו מפקד חיל האוויר לשעבר. השניים הביעו חשש מהנגישות של טכנולוגיות זולות שעלולות ליפול בידי גורמים עויינים, "ארגוני טרור יכולים לייצר איום בקלות ולכן גם ההגנה מסובכת מבעבר", אמר ארגמן. נורקין התייחס לשילוב בינה מלאכותית בארגונים: "ככל שהטכנולוגיה תתפתח יהיו מיומנויות חדשות"

"מה שקורה באוקראינה צריך להדאיג כל מדינה בעולם. ישראל חווה את האתגר הזה כבר שנים ארוכות. איום טילים ורקטות ועכשיו הצטרף איום נוסף של מל"טים, רחפנים וטילי שיוט. זה מאיים גם על העורף ועל מטרות אסטרטגיות וזו טכנולוגיה שהופכת להיות נפוצה והיא גם זולה", זהו איום הטכנולוגיה המרכזי היום לדעתו של האלוף במיל' עמיקם נורקין. מפקד חיל האוויר לשעבר שהשתתף בפאנל לצידו של נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר בוועידת העסקים ישראל-יפן של כלכליסט בטוקיו. את הפאנל הנחה אדריאן פילוט מ"כלכליסט". גם ארגמן מביע חשש מזמינות ונגישות של טכנולוגיות זולות שעלולות ליפול בידי גורמים עוינים: "מהזווית של שירות בטחון כללי צריך לציין שהטכנולוגיות היום זולות מאוד. בעבר הן היו שמורות לרמת מדינה והיום ניתן לרכוש בשוק הפרטי ולייצר איום על תשתיות קריטיות של מדינה. גם הרשתות החברתיות מהוות איום גדול, משום שאפשר להניע בהן ציבור גדול בקלות יחסית ולהשפיע על מערכות בחירות למשל. הטכנולוגיה הזו מאוד נגישה ולכן גם מאיימת. ארגוני טרור יכולים לייצר איום בקלות ולכן גם ההגנה מסובכת מבעבר".
איך הטכנולוגיה מאפשרת לממשלות וארגונים ממשלתיים להתמודד?
נורקין וארגמן הסכימו כי אחד ההיבטים החשובים הוא שיתוף פעולה בין הזרועות השונות של מערכת הבטחון. "למדינת ישראל יש קשר טוב מאוד בין הזרועות, כמו למשל קהילת המודיעין עם חיל האוויר, שיתוף פעולה שהופך את הפעולות הצבאיות להרבה יותר מדוייקות", אמר נורקין. "שיתוף הפעולה בין ארגונים בישראל הוא הדבר. לא עושים היום שום דבר לבד עם עצמך, חייבים שיתופי פעולה גם בינלאומיים כדי להתמודד עם האיומים של היום. זה נכון בתחום הבטחוני, הטכנולוגי וגם המסחרי", הוסיף ארגמן.
כיצד משתלבת בטכנולוגיות אלה הבינה המלאכותית? האם גם מערכת הבטחון תזדקק לפחות אנשים בהמשך הדרך?
"בעתיד נראה טייס אחד מטיס 4-5 מטוסים וזה יהיה כך גם בים וביבשה", סבור ארגמן, "השינוי יהיה גדול מאוד. גם מי שלא יידרש לעסוק בפיתוח טכנולוגיה, יצורף להפעיל אותה. נראה מערכות ביג דאטה ו-AI שמייצרות תוצאה. הרבה תפקידים ייתייתרו והטכנולוגיה תתפוס את מקומן. יהיו יותר מערכות אוטונומיות משולבות עם אנשים בקצה. גם עולם המטאוורס שרק מתחיל היום יעשה מהפכה עולמית של ממש, גם בעולם הבטחוני".
גם נורקין סבור כי האדם וחשיבותו במערכת הבטחון תישמר, אך התפקיד ישתנה: תמיד יהיה בן אדם בלופ. כשאני משווה את המטוסים של שנות ה-70 וה-80 את מרבית הפעולות עשה הטייס, היום יש עשרות מחשבים, יש היום כבר AI במטוס וגם בתהליכי המודיעין בשליטה ובפיקוד. אבל היתרון של האדם והצורך בו יישמר. אנשים הולכים אחרי אנשים ולא הולכים אחרי אפליקציה. לכן צריך אנשים שיובילו וככל שהטכנולוגיה תתפתח יהיו מיומנויות חדשות, אבל המנהיגות האנושית תישמר".
נורקין וארגמן דנו גם במנועי החדשנות בישראל ובהבדלים בינה לבין יפן: "בחיל האוויר הישראלי שליש מהאנשים הם בני פחות מ-19, אנחנו מטילים המון אחריות על אנשים צעירים וזה נותן להם תחושת עצמאות ומסוגלות, מה שהופך אותם ליזמים טובים שמקבלים החלטות. הצבא הוא המנוע של הסטארט-אפ ניישן".
ארגמן הזכיר כי בשב"כ יש ארבעה דורות שונים בקרב העובדים וכל הדורות מסתגלים למאפיינים של האחרים. "ההבדל בין ישראל ליפן מזכיר מעט את הבדלי הדורות אצלנו".
בתשובה לשאלה על מנוע הצמיחה שמייצרת הטכנולוגיה והאופן בו היא משבשת את עבודת הארגונים הבטחוניים חלק ארגמן מניסיונו באקסלרטור המשותף לשב"כ ו-TAU ונצ'רס, קרן הון סיכון של אוניברסיטת תל אביב, שהוקם בתקופת כהונתו: "חלק מהטכנולוגיות שפותחו באקסלרטור אומצו בשירות וחלק יצאו לעולם החופשי. זה מייצר חיבור של יתרונות יחסיים וחשובים. כמו למשל, אחת החברות שליוויתי אותה הקימה חברה נוספת שמייצרת גלידה בקפסולות תוך התאמת טכנולוגיה פורצת דרך בעולם הבטחוני לעולם שונה לגמרי".
"אנחנו מבינים שמנועי הצמיחה המשמעותיים בעתיד הקרוב זה ביג דאטה ו-AI, נושא שפחות מוזכר הוא החלל ונושא נוסף הוא הלייזר. אלה טכנולוגיות שיהיו משמעותיות מאוד בהקשר הבטחוני והאזרחי. לרוב ארגון ביטחון קולט טכנולוגיה חדשה לתוכו, אבל למעשה צריך לעשות את ההיפך: לקחת את הארגון לתוך הטכנולוגיה. רק כך הארגונים יכולים להשתנות באמת", סיכם נורקין.