סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן (צילום: REUTERS/Jonathan Ernst)

ניתוח
אחרי שפגע בשבבים של סין, ביידן יחזק אותם בבית

בתקופה שבה הביקושים נמצאים בשיא, המסחר הסיני בשבבים דווקא מתכווץ. הסיבה: תגובת התעשייה העולמית לסנקציות האמריקאיות. בזמן שסין מנסה לאתר רכיבים שלא נכללים בחרם ולהמשיך בייצור, הממשל האמריקאי מסבסד הקמת מפעלים מתקדמים ומקטין תלות באסיה

משהו חריג קורה בימים אלה בסין. הביקוש העולמי לשבבים נמצא בשיא של כל הזמנים, כאשר רק עכשיו מתחיל להשתחרר הלחץ שהחל בימי הקורונה וההיצע עומד בביקוש. בסין, לעומת זאת, בין ינואר לאפריל צנח מספר השבבים שיובאו למדינה ב־21.1% לשווי של 146.8 מיליארד דולר, והיצוא צנח ב־25.6% ל־105.6 מיליארד דולר. הסיבה: לא היעדר ביקושים, כי אם תגובה של התעשייה העולמית לסנקציות האמריקאיות, בעיקר בקוריאה הדרומית ובטייוואן, שמבהירה: אנחנו בעיצומה של מלחמה קרה כלכלית.
בימי המלחמה הקרה במאה ה־20 ניהלו שתי מעצמות־על, ארה"ב וברית המועצות, מרוץ חימוש גרעיני במטרה לבנות כל אחת את הארסנל הגדול ביותר של פצצות אטום ומימן, אמצעי הרתעה נגד מתקפה גרעינית אפשרית של הצד השני. 32 שנה אחרי נפילת ברית המועצות וסיום המאבק, נמצא היום העולם שוב בעיצומה של מלחמה קרה. את ברית המועצות מחליפה אמנם הרפובליקה העממית של סין, אך ביסוד מדובר במאבק בעל מאפיינים דומים: תחרות על דומיננטיות כלכלית, חברתית, אידיאולוגית וטכנולוגית.
וכמו במלחמה הקרה הראשונה, גם כאן יש מרוץ חימוש, כשאת הפצצות מחליף הנשק המשמעותי ביותר של הכלכלה המודרנית: שבבים. וכל צד במאבק מפעיל את האסטרטגיה והטקטיקה שלו על מנת לוודא שלא יישאר מאחור.
מסורתית, ארה"ב היא החממה של הקניין הרוחני של תעשיית השבבים. שחקניות כמו ARM הבריטית עזרו לבזר את הקניין הרוחני למדינות אחרות, אך התחום עדיין נשאר בעיקר בעולם המערבי. במקביל, צמחו במזרח אסיה מרכזי ייצור של שבבים מתוחכמים, בעיקר בקוריאה הדרומית (סמסונג) ובטייוואן (TSMC), שם מיוצרים השבבים המורכבים והיקרים ביותר. תפקידה של סין התמצה בעיקר בייצור שבבים מתוחכמים פחות, חלק נחוץ בתעשייה אך לא היוקרתי או המשתלם ביותר.
סין, מסיבות מובנות, ביקשה לחזק את יכולותיה והחלה להשקיע במפעלים חדשים לייצור שבבים מתקדמים על מנת להגיע לעצמאות בתחום. כזו שתאפשר לה לא רק שליטה כלכלית טובה יותר על עתידה, אלא גם תבטיח אספקת שבבים מתוחכמים לתעשיית הנשק המקומית שלה. גם בממשל ביידן מיהרו להבין את החשיבות של דומיננטיות במגזר השבבים, ובאוקטובר שעבר פרסמו שורה של מגבלות נוקשות שקטעו את הגישה של סין לכלים ולעובדים מערביים, שנחוצים בייצור השבבים המתוחכמים ביותר. מלחמת השבבים העולמית התחילה.
לפי המגבלות האמריקאיות, לאזרחים אסור לסייע לחברות סיניות בבניית טכנולוגיית שבבים מעל לרף תחכום מסוים - מגבלות רחבות הרבה יותר מאלו של ממשל טראמפ שהתמקדו בחברות סיניות ספציפיות כמו וואווי. ההשפעה הייתה מיידית. עובדים אמריקאים עזבו מיד, ספקיות אמריקאיות, וגם אירופיות ויפניות, עצרו אספקת מוצרים ושירותים. סמסונג ו־TSMC, שקודם לכן השקיעו בפיתוח תעשיית השבבים בסין, הפנו את המשאבים הכספיים שלהן למדינות אחרות. TSMC, למשל, שמשקיעה מיליארדי דולרים בהקמת מפעל שבבים מתקדם באריזונה, מתומרצת על ידי סובסידיות של הממשל האמריקאי.
התוצאה הייתה האצה של המאמצים הסיניים להרחיב ולשדרג את הפעילות בתחום השבבים, עם השקעות עצומות בחברות מקומיות, בעיקר כאלו שמפתחות שבבים מתוחכמים פחות. במקביל, סין מנסה לבנות יכולות ייצור של שבבים מתקדמים על בסיס חלקים ומכשירים ישנים יותר שלא נחסמו על ידי ארה"ב. "המטרה של סין היא לבצע דה־אמריקניזציה של שרשרת האספקה", אמר ל"ניו יורק טיימס" פול טריולו, סגן נשיא בכיר לסין ב־Albright Stonebridge Group.
הפעילות הזו נתמכת ישירות על ידי המדינה, שהפעילה לשם כך קרן השקעות רדומה. בפברואר הזרימה הקרן 1.9 מיליארד דולר לחברת השבבים המקומית YMTC, והשקיעה סכומים נוספים בספקיות ציוד וחומרים. העיר גוָאנְגְג'וֹאוּ הקצתה 21 מיליארד דולר לתעשיית השבבים המקומית ולפרויקטים שמקדמים החלפת שבבים מערביים בסיניים.
לתעשייה הסינית יש פערים אדירים לסגור. נכון להיום, היא אחראית לפחות מ־1% מתפוקת השבבים המתקדמים ביותר שנמצאים תחת הסנקציות של ארה"ב. ואולם, מומחים מעריכים שצמצום המעורבות הזרה בשוק הסיני ייצר הזדמנויות לחברות מקומיות.
לארה"ב יש אתגרים משלה במרוץ החימוש מול סין. בכל הנוגע לקניין רוחני היא אמנם מובילה עולמית, אך בסיס הייצור שלה מוגבל מאוד. קניין רוחני זה חשוב, אבל בלי יכולות ייצור הוא לא שווה יותר מדי. וכשבסיסי הייצור העולמיים של שבבים מתקדמים נמצאים קרוב מאוד לסין, כאשר המדינה אף טוענת שטייוואן צריכה להיות חלק ממנה, הצורך בייצור מקומי חשוב במיוחד. במאמציו לחזק את יכולות המדינה בתחום מכוון ממשל ביידן להשקעה בעיקר בטכנולוגיה חדשנית יחסית שמכונה Chiplets.
מסורתית, עיקר השיפור בביצועי שבבים נעשה באמצעות כיווץ הרכיבים האלקטרוניים שלהם, כדי שאפשר יהיה לדחוס יותר כוח בפחות מרחב. לפני כעשור, AMD האמריקאית החלה לבחון רעיון רדיקלי לזמנו: במקום לעצב שבב גדול אחד שמורכב ממספר רב של טרנזיסטורים זעירים, ליצור שבבים קטנים יותר יותר שנארזים יחד ועובדים כאחד. לרעיון יתרונות מובהקים - שבבים קטנים זולים יותר לייצור ואריזתם יחד יכולים לספק ביצועים טובים יותר מאשר שבב גדול אחד.
"כל האקשן יהיה באריזה", אמר ל"ניו יורק טיימס" פרופ' סאבראמניאן אייר, מהנדס מחשבים ואלקטרוניקה מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ומחלוצי ה־chiplet. "זה קורה כי למעשה אין שום דרך אחרת".
טכנולוגיה זו נמצאת במרכז המדיניות של ממשל ביידן להחייאת ייצור השבבים בארה"ב. כיום אחראית ארה"ב לייצור 12% מאספקת השבבים העולמית, אך רק ל־3% מאריזת השבבים. חבילת הסובסידיות הענקית למגזר בסך 52 מיליארד דולר שאישר ממשל ביידן בקיץ שעבר מכוונת, בין השאר, גם לעידוד הקמת מפעלי אריזת שבבים. "כששבבים נעשים קטנים יותר, הדרך שבה מסדרים אותם, האריזה, הופכת חשובה יותר ויותר ואנחנו צריכים לעשות את זה באמריקה", אמרה שרת הסחר ג'ינה ריימונדו בנאום שנשאה בפברואר באוניברסיטת ג'ורג'טאון.
השוק כבר מגיב לחבילת התמריצים הענקית. Integra Technologies הודיעה על תוכניות להרחיב את המפעל שלה בקנזס בעלות של 1.8 מיליארד דולר, בתלות בקבלת סבסוד פדרלי. Amkor Technology, שמרבית מפעלי האריזה שלה נמצאים כיום באסיה, מנהלת מגעים להקמת מפעל בארה"ב.
ועדיין, המשימה לא פשוטה. "גם עם סבסוד, ריכוז כל הרכיבים שדרושים להפחתת התלות האמריקאית בחברות אסייתיות הוא אתגר ענק", אמר ל"ניו יורק טיימס" אנדראס אולופסון, שהוביל בעבר את מאמצי המחקר של מחלקת ההגנה בתחום. "אין לך ספקים. אין לך כוח עבודה. איך לך ציוד. אתה צריך להתחיל מאפס".
גם לסין יש אתגרים מורכבים להתמודד איתם במאמץ לייצר או לשמר מובילות עולמית בתחום. אבל אם יש דבר אחד שמרוץ חימוש בעיצומה של מלחמה קרה מבטיח, זה שכל מדינה תקצה לכך את כל המשאבים הדרושים, כספיים, אנושיים ואחרים.