דוח המבקרהמבקר: המדינה אשמה בעליית המחירים של מוצרי החלב
דוח המבקר
המבקר: המדינה אשמה בעליית המחירים של מוצרי החלב
מבקר המדינה טוען שזינוק מחירי המוצרים נובע מליקויים באסדרת פעילות הענף - שגורמים לכך שמחיר החלב הגולמי בישראל גבוה ממדינות האיחוד האירופי. הליקויים נוגעים לקביעת מחיר המטרה ולכך שהמדינה לא עומדת בהתחייבויות למעבר מתמיכה עקיפה ברפתנים, לישירה
בעוד מחירי מוצרי החלב שנמצאים תחת פיקוח מזנקים בכ-9%, מסמן מבקר המדינה את המדינה כאשמה במחירי החלב הגבוהים בה. זאת, בשל ליקויים באסדרת פעילות הענף שגורמים לכך שהמחיר הגולמי בישראל גבוה מרוב מדינות האיחוד האירופי.
מחיר החלב הגולמי בישראל, גבוה ב-24% מזה הקיים במדינות האיחוד האירופי. חלק מהמחיר אפשר לייחס לעלויות המזון הגבוהות בכ-33.3% ביחס למדינות האיחוד, ולכך שהמחיר בחלקן נמוך יותר בשל תמיכות ישירות שמקבלים הרפתנים. עם זאת, מצא המבקר כי חישוב מחיר החלב הגולמי לרפתות בישראל משקלל את נתוניהן של הרפתות המשפחתיות במושבים, שהן הפסדיות בממוצע לאורך שנים, באופן המעלה את מחיר החלב הגולמי ומשמר את הרווחיות הגבוהה הממוצעת של הרפתות הקיבוציות.
מעבר למתן תמיכות ישירות רק לרפתנים הזקוקים לכך היה יכול להביא להסדרת העיוות, אך זה שנים רבות שמדינת ישראל אינה עומדת בהתחייבויות לארגון הסחר העולמי למעבר מתמיכות עקיפות, ובהן תכנון הענף, לתמיכות ישירות.
המבקר מצא עוד כי ועדת ההיגוי הקובעת את העקרונות והשיטות לביצוע סקר הרווחיות של הענף אינה מקיימת הליך בקרה על עבודת סקר הרפתות שתוצאותיו משפיעות על קביעת מחיר החלב הגולמי. את הסקר מבצע ספק חיצוני, ונמצא כי בסקרים האחרונים כרבע מהרפתות שעלו במדגם סירבו להשתתף בסקר. למרות שחלפו כ-12 שנים מהמלצות ועדת קדמי לחיוב הרפתות להשתתף בסקר, לצורך חיזוק תקפות תוצאותיו, הדבר לא נעשה עד כה.
כשל נוסף נמצא בעלות העסקת הרפתנים, המשפיעה ישירות על מחיר המטרה. המבקר מצא כי הרפתנים מועסקים ברפתות שהן חלק מענף החקלאות הישראלי, אך חישוב שכרם לצורכי הסקר נעשה על פי השכר הממוצע הכללי במשק, הגבוה בכ- 50% מזה שבענף החקלאות.
המבקר ממליץ כי משרדי החקלאות והאוצר יבדקו את האופן שבו נקבע כיום מחיר המטרה ויבחנו פתרונות לעדכון החישוב באופן שישרת את המטרות של תכנון הענף. במסגרת זו מוצע לבדוק אם די בקביעה משנת 2022 ולפיה בקבילת מחיר המטרה ילקחו בחשבון רק רפתות המייצרות לפחות 800 אלף ליטר, בכדי לעודד רפתות לא יעילות להתייעל או להיסגר. כמו כן מוצע לבדוק אם חלוקת המכסות בין המגזר המשפחתי (42%) למגזר השיתופי (58%) עדיין מוצדקת.
לסיום, מבקר המדינה ממליץ שהמדינה תעבור לתמיכה ישירה ברפתנים וכי כל עוד מתקיים בישראל משטר התכנון של ענף החלב, משרדי החקלאות והאוצר ינתחו את הגורמים המשפיעים על עלויות ייצור החלב בישראל ויבחנו את הדרכים לשיפור ההתייעלות בענף - מה שיביא בסופו של דבר להפחתת מחיר המטרה ולהשפעה על המחיר הסופי לצרכן של החלב ומוצריו.
ממועצת החלב נמסר בתגובה: "מבחינה ראשונית עולה כי חלק מהנתונים עליהם מבסס המבקר את טענותיו אינם מעודכנים. כך לדוגמה: מהשוואה של מחיר המטרה בישראל (בשער המשק) למחיר הממוצע באיחוד האירופי, כפי שמפורסם באתר הרשמי של נציבות החקלאות האירופאית, עולה כי ב-2022 מחיר המטרה בישראל היה גבוה ב-22% בלבד ממוצע האיחוד האירופי. פער זה הצטמצם ל-17% בלבד ברבעון הראשון של 2023. לאורך השנים וגם בעת האחרונה הציעה מועצת החלב מספר פתרונות להוזלת מוצרי החלב: הפחתת מע”מ על מוצרי חלב בפיקוח ותמיכות לחקלאים. לצערנו עד כה לא קיבלו את הצעותינו.
"בהתייחס לטענות בדו"ח בדבר רווחת בעלי החיים הנושא מצוי באחריות השירותים הווטרינריים. יחד עם זאת מועצת החלב משקיעה משאבים ועוסקת בנושא: הדרכה, מחקר, ייעוץ והגדלת המודעות. מצב רווחת בע"ח בישראל בהשוואה למדינות אחרות הוא טוב בהיבטים של טיפול וטרינרי, שטחי ותנאי מחייה לפרה, שקתות, מזון איכותי ונגיש ועוד. אינדיקציה למצב הטוב בתחום זה היא התנובה הגבוהה של הפרה הישראלית - פרה הנמצאת בעקה יורדת בתנובתה".
מארגון יצרני החלב נמסר: "הארגון ילמד את הדו"ח לעומקו ויבחן את המסקנות שהועלו בו. הפרש מחיר החלב הגולמי בין ישראל לאירופה הולך ומצטמצם. ההפרש הקיים נובע בעיקר מהיטלים ומתשומות שהמדינה קובעת, ושאינן מוטלות על רפתות בחו"ל, ובהן: מחירי המים, מחירי מזון בעלי החיים המיובא מעבר לים, אגרות, כוח עבודה יקר, רגולציות איכות סביבה ורישוי עסקים, הפיקוח הווטרינרי, עמידה בהנחיות הכשרות ומע"מ - וזו רק רשימה חלקית.
"הרפת הישראלית היא היעילה ביותר בעולם, אך נמצאת במקום נמוך מאוד ברווחיות ונאנקת תחת הנטל, ולא באשמתה. בעשור האחרון נסגרו 255 רפתות בישראל, שהן כ-30% מסך כל הרפתות. נתון זה כלשעצמו מעיד על האתגרים העצומים עמם מתמודדים הרפתנים ועל חוסר הכדאיות הכלכלית בהיעדר תמיכה מהמדינה".
