למרות המשבר בבנקים: הפד העלה את הריבית ב-0.25% ל-5% וצופה עוד העלאה אחת בלבד השנה
למרות המשבר בבנקים: הפד העלה את הריבית ב-0.25% ל-5% וצופה עוד העלאה אחת בלבד השנה
הבנק המרכזי של ארה"ב ממשיך לנסות לבלום את האינפלציה, שאכן מאטה, למרות מהלכים סותרים שביצע בשבועות האחרונים כדי לתמוך בבנקים הקורסים בארה"ב
הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב, העלה הערב (ד') את הריבית ב-0.25% לשיעור של 5%, כצפוי, בהעלאה תשיעית ברציפות.
רצף ההעלאות של הפד, בהובלת היו"ר ג'רום פאוול, נועד לבלום את האינפלציה הגואה, שאכן החלה להאט והגיעה בחודש מרץ ל-6%.
הפד הביע יחס זהיר בנוגע למשבר בענף הבנקאות, ואמר שרצף העלאות הריבית קרוב לסיום. בהודעה שהתלוותה להחלטה כתבה ועדת השוק הפתוח של הפד (FOMC) כי העלאות עתידיות אינן מובטחות והן יהיו תלויות במידע שיתקבל.
תחזיות הביניים שפרסם הפד מראות כי מרבית בכירי הבנק צופים עוד העלאת ריבית אחת בלבד ב-2023.
"הוועדה תעקוב מקרוב אחר המידע הנכנס ותעריך את השלכותיו על המדיניות המוניטרית", כתבה FOMC. "הוועדה צופה כי הקשחת מדיניות נוספת עשויה להתאים כדי להגיע למדיניות מוניטרית מגבילה דיה כדי לחזור לאינפלציה של 2%".
הניסוח של הוועדה מרוכך יחסית להצהרה שפרסמה עם החלטת הריבית הקודמת, בתחילת פברואר, אז ציינה כי "העלאות מתמשכות" יסייעו להורדת האינפלציה.
הטון המרוכך מגיע ברקע המשבר בענף הבנקאות, שהעלה בשבועות האחרונים את החששות ליציבות המערכת. הוועדה התייחסה גם להשפעה הצפויה של האירועים האחרונים וציינה כי המערכת הבנקאית בארה"ב עמידה ואיתנה.
"ההתפתחויות האחרונות עשויות להוביל להקשחת תנאי האשראי למשקי הבית ולעסקים, ולהכביד על הפעילות הכלכלית, גיוס העובדים והאינפלציה. היקף ההשפעות הללו עדיין אינו ברור. הוועדה ממשיכה להיות קשובה מאוד לסיכוני האינפלציה".
כעת ממתינים המשקיעים למסיבת העיתונאים שיכנס פאוול בשעה שמונה וחצי (שעון ישראל), ומצפים לשמוע את התייחסותו למשבר בענף הבנקים בארה"ב בשבועות האחרונים ולאופן שבו הוא ישפיע על הפד.
בשבועות האחרונים סגרו הרגולטורים הפיננסיים במדינת ניו יורק את סיגניצ'ר בנק (Signature Bank), ימים ספורים לאחר קריסת הבנק סילברגייט קפיטל, ששירת בעיקר את תעשיית הקריפטו, וקריסת סיליקון ואלי בנק (SVB) שהתמקד בחברות טכנולוגיה.
הבהלה בענף הבנקים והחשש לעתידם של בנקים אזוריים נוספים הובילה את הפדרל ריזרב להלוות לבנקים יותר מ-300 מיליארד דולר.
הזרמת הכספים מצד הפד מהווה בפועל מהלך שמעודד את המשך עליית המחירים, ונוגד את צעדי העלאת הריבית שנועדו לאזן אותה.
