סגור
כנס מטרו 2023 פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל וידאו
נגיד בנק ישראל אמיר ירון. הריבית על ההלוואות מגיעה לרמה מסוכנת (צילום: אוראל כהן)

ניתוח
הריבית בהלוואות בבנקים מתקרבת לרמה דו־ספרתית

הריבית הממוצעת כבר מגיעה ל־9% לעומת 4.9% לפני שנה והריבית החציונית בחלק מהבנקים כבר עברה את רף ה־10%. למרות הזינוק בריבית, הביקוש לאשראי הצרכני נותר יציב. הפער בריבית הממוצעת שגובים הבנקים לזו של חברות האשראי הצטמק ל־1.5%

כלל ידוע בשוק האשראי הוא שריבית דו־ספרתית נחשבת לתמרור אזהרה - זו ריבית שמשקפת רמת סיכון גבוהה, והלווה צריך לחשוב טוב לפני שהוא מתחייב לקחת הלוואה יקרה שכזו. לאורך למעלה מעשור הלוואות בריביות שכאלה היו נפוצות בעיקר בשוליים של משקי הבית - בריבית על האוברדראפט במקרים הקשים יותר, או בחלק משוק האשראי החוץ־בנקאי. אלא שבעקבות עליית הריבית החדה בשנה האחרונה, ריבית דו־ספרתית הפכה לנפוצה יותר, תחילה בשוק האשראי החוץ־בנקאי, וכעת נראה שגם בבנקים, שבהם הריבית נחשבת נמוכה יותר בהלוואות היות שלבנק יש מידע וביטחונות טובים יותר על הלווה.
בתחילת השבוע פרסם בנק ישראל את הנתונים העדכניים של הריביות בפיקדונות ובהלוואות למשקי הבית לחודש ינואר. כלומר הנתונים הגבוהים שפורסמו אינם מגלמים את העלאת הריבית האחרונה שבוצעה בחודש פברואר ובה ריבית בנק ישראל עלתה ב־0.5% ל־4.25%.
מהנתונים עולה כי עוד לפני העלאת הריבית האחרונה, הריבית הממוצעת בהלוואות שנתנו הבנקים למשקי הבית (לא כולל משכנתאות או את הריבית באוברדראפט) כבר מגיעה לכמעט 9% (8.97%), זאת בעוד במרץ אשתקד (לפני שהחלו עליות הריבית), היא עמדה על 4.93% בלבד, כלומר מדובר בזינוק של יותר מ־80% בשיעור הריבית.
בנק ישראל הרחיב את הנתונים שהוא מפרסם, ולראשונה פרסם גם את הריבית החציונית בהלוואות. זהו נתון שמתקן עיוותים שקיימים בנתון הממוצע, ומשקף טוב יותר את המצב בקרב הציבור הרחב. אם בוחנים את הריבית החציונית בבנקים השונים, רואים שהיא כבר קרובה יותר לרמה דו־ספרתית - כלומר שמחצית מלקוחות הבנקים שנטלו בחודש ינואר הלוואה, לקחו הלוואה יקרה מאוד בריבית דו־ספרתית.
למעשה, בארבעה בנקים, מתוכם שני בנקים גדולים, הריבית החציונית היא דו־ספרתית - בבנק הפועלים ובמזרחי טפחות הריבית החציונית בהלוואות שניתנו בחודש ינואר עמדה על 11.8% ו־13.47% בהתאמה. במרכנתיל מקבוצת דיסקונט הגיעה הריבית החציונית ל־12.15% ובבנק ירושלים היא הגיעה ללא פחות מ־16.8%. בבנק ירושלים מסבירים את נתון הגבוה בכך שהם מעניקים הלוואות בעיקר ללקוחות שאינם מנהלים את העו"ש שלהם בבנק, ולכן מרכיב הסיכון בהן משמעותי הרבה יותר, ותמחור הריבית גבוה. אולם גם אם נשווה את הריבית לזו המקובלת בשוק האשראי החוץ־בנקאי, זו נחשבת לריבית גבוה.
לעומת זאת, הריבית הנמוכה ביותר היא בבנק החדש וואן זירו, שם הריבית החציונית עומדת על 6.45%. נראה שוואן זירו שנמצא בשלבי חדירה לשוק הישראלי, צומח בזהירות ובשמירה על רמת סיכון נמוכה בימיו הראשונים בתחום האשראי, שבו יש לא מעט סיכונים, ובנוסף הוא מקפיד לשמור על תמחור אטרקטיבי במרבית שירותיו השונים. אחרי וואן זירו נמצא בנק יהב עם ריבית חציונית של 7.43%, שהוא גם הבנק היחיד שבו הריבית החציונית נמוכה מהריבית הממוצעת, ואחריו דיסקונט עם ריבית חציונית של 7.83%, בהלוואות שניתנו בחודש ינואר.
ממצא מעניין נוסף שעולה מהנתונים שפרסם בנק ישראל הוא שעל אף העלייה החדה בריבית, הביקוש להלוואות מצד משקי הבית לא נפגע. בחודש ינואר נלקחו הלוואות בהיקף של 4.09 מיליארד שקל, בדומה לינואר אשתקד אז נלקחו הלוואות בהיקף של 4.12 מיליארד שקל (ירידה זניחה של פחות מ־1%). זהו נתון מדהים לאור העלייה החדה בעלות ההלוואה (עלייה בשיעור של 80% בריבית הממוצעת), וכן לאור העובדה שבמשכנתאות, למשל, יש ירידה של עשרות אחוזים בהיקפי הפעילות. גם בענף כרטיסי האשראי מציינים כי הם מופתעים מכך שהיקף הביקוש להלוואות אינו יורד על אף התייקרות ההלוואות ועל אף ההאטה במשק, שאמורה להשפיע על הצריכה ועל הביקוש לאשראי צרכני.
עליית הריבית בשנה האחרונה הביאה לתופעה מעניינת של צמצום ברמת הריביות בין הבנקים לענף כרטיסי האשראי: במרץ אשתקד עמדה, כאמור, הריבית בהלוואות שניתנו באותו החודש על 4.9% בבנקים, בעוד בחברות כרטיסי האשראי הריבית הממוצעת בהלוואות עמדה על 8.5%. בעוד העלייה בשנה האחרונה בריבית הממוצעת בהלוואות הבנקים הייתה חדה וכבר מגיעה ל־9%, בחברות כרטיסי האשראי היא הייתה מתונה יותר, ולפי הערכות היא צפויה לעמוד על 10.5%-10%. פער של יותר מ־3.5% בריבית הממוצעת הצטמצם בחצי ל־1.5%-1%.
יש כמה הסברים אפשריים לתופעה. ראשית, חברות כרטיסי האשראי יכולות להרשות לעצמן להיות יותר בררניות וסלקטיביות, ולבחור מול אילו פלחים הן ממקדות את פעולות השיווק והמכירה שלהן, והן ברובן מתמקדות בשנה האחרונה בהלוואות בסיכון נמוך יותר, כך שהן יכולות להרשות לעצמן להעלות באופן מתון יותר את הריבית. לעומת זאת, הלוואה נחשבת למוצר בסיסי שמציע בנק, הפתוח למגוון רחב יותר של לקוחות ברמות סיכון שונות, ולכן היכולת של הבנק להקטין את רמת הסיכון של תיק האשראי הצרכני מוגבלת יותר.
סיבה אפשרית נוספת לצמצום הפער היא שחברות כרטיסי האשראי שיפרו בשנים האחרונות את יכולות החיתום שלהן גם בשימוש באמצעים טכנולוגיים וגם בזכות מאגר נתוני האשראי, מה שמאפשר להן לנהל הליך חיתום איכותי יותר, ולנהל בצורה הדוקה יותר את הריבית מבלי לחשוש שלקחו סיכון גבוה מדי. ועדיין לא צריך להסתנוור מצמצום הפער. בהחלט ייתכן שבמהלך השנה נראה את הריביות בענף כרטיסי האשראי עולות אפילו לכיוון ה־12% אם בכל זאת הביקוש לאשראי יתחיל לרדת, והן יצטרכו להגדיל חשיפה לאוכלוסייה בסיכון גבוה יותר או פשוט כי הריבית תמשיך לטפס.