סגור
בצלאל סמוטריץ'
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: אלכס קולומויסקי)

ממשלה חדשה, צרות ישנות: 2023 נפתחת ללא תקציב מאושר

משרדי הממשלה עוברים לפעול לפי תקציב המשכי. הממשלה הנכנסת צריכה לאשר את התקציב החדש לשנתיים הקרובות עד 28 במאי - עד אז היא צריכה לאשר באופן רטרואקטיבי הטבות מס שיפוגו אוטומטית בחודשיים הקרובים

הקדמת הבחירות גרמה לכך ששנת 2023 נפתחת ללא תקציב מדינה מאושר. מעתה עד 28 במאי, התאריך האחרון לאישור התקציב, יפעלו משרדי הממשלה בתקציב המשכי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוונים במסגרת תקציב 2023 לפעול להורדת יוקר המחיה לציבור באמצעות סעיפים שהוזכרו בהסכמים הקואליציוניים: חלוקת תלושי מזון לנזקקים באמצעות הרשויות המקומיות, בעלות של כמיליארד שקל; הגדלת מס ההכנסה השלילי למשתכרי שכר נמוך ומתן נקודות זיכוי נוספות למעמד הביניים.
בסוף פברואר 2023 יפוג תוקפה של נקודת הזיכוי שניתנה להורים עם ילדים בגילי 6–12. גובה נקודת זיכוי הוא 223 שקל בחודש.
מאחר שאין כסף בקופה הציבורית לממש את הבטחת הבחירות של נתניהו להנהיג חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש (העלות נאמדת בכ־20 מיליארד שקל), נבחנת הצעה להנהיג הקלה בתשלומי ההורים בגני ילדים ופעוטונים. נוסף על כך מבקשים נתניהו וסמוטריץ' להעלות את שכר החיילים ב־20%. אשר להעלאת תעריפי החשמל - לאחר שנתניהו הבטיח במערכת הבחירות לבטל את ההעלאה, כעת נבחנת ההצעה להקפיאה.
החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג כבר הוציא הנחיה למשרדים לגבי פעילותם החל ממחר ועד לאישור התקציב.
לפי הנחייתו, מאחר שעד כה לא אושר תקציב המדינה לשנת 2023, הממשלה יכולה להוציא בכל חודש סכום השווה לסכום החודשי בתקציב ההוצאה של אותו משרד לשנת 2022 בתוספת ממוצע שיעור הגידול באוכלוסייה בשנים 2020–2022.
ההנחיות קובעות עוד שסגן בכיר לחשב הכללי האחראי על המשרד או נציג מטעמו יבחן את צורכי המשרד ויאשר בהתאם את התחזיות שהועברו לידיו. לאחר אישורו יעברו התחזיות של כל המשרדים לחטיבת המאקרו באוצר ואלו ייבחנו מול מסגרות החוק. חשבי המשרדים התבקשו לוודאי במהלך כל חודש כי ביצוע התקציב ההמשכי אינו חורג מהמכסה החודשית המאושרת כפי שהוגדרה על ידי החשכ"ל.
במקרה שבו התקציב ההמשכי אינו מאפשר את ביצוע ההתקשרויות, המשרדים יכולים להגיש בקשה לאישור ועדת חריגים. סכומי ההוצאה הקבועים בתקציב ההמשכי ונתוני הביצוע של התקציב יעודכנו באופן שוטף על ידי האוצר. בכל מקרה (עד לאישור התקציב ל־2023) לא יפורסמו מכרזים חדשים ולא יבוצעו התקשרויות חדשות.
העיכוב של נתניהו בהרכבת ממשלתו החדשה הביא לכך ששורה של החלטות מדיניות פקעו אוטומטית עם תום שנת 2022, והבולטת שבהן היא ההפחתה במסי הבלו על הסולר ועל הדלק. בנוסף לכך הגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) שהכריזו עליה ליברמן ובנט בפברואר 2022 אמורה לפקוע עם כניסת השנה, וכך גם התמיכה בצהרונים ביישובים בדירוג סוציו־אקונומי של 4 ו־5. אולם שני הצעדים האחרונים צפויים להיות מחודשים באופן רטרואקטיבי על ידי הממשלה הנכנסת, שאף התחייבה בהסכמים הקואליציוניים להגדיל את מס ההכנסה השלילי.
בנוסף לכך ישנם מהלכים רבים שהוארכו אוטומטית עד 15 בפברואר 2023: נקודות הזיכוי הנוספות להורים לילדים, הפחתת המכסים הרוחבית בחקלאות ובמוצרים אחרים והפחתת מס הבלו על הפחם.
הממשלה הנוכחית תצטרך לקבל החלטה בכל הסוגיות הללו עד למועד זה, האתגר העיקרי צפוי בנוגע להפחתת המכסים בתחומי החקלאות, שכן הממשלה התחייבה שלא לקדם את רפורמת החקלאות באופן אקטיבי עד לגיבוש מתווה חדש. המשמעות היא שאם לא תגובש רפורמה חדשה עד לפברואר, סמוטריץ ימצא את עצמו בלחץ להעלאת המכסים שבוטלו על הצומח.
לאחר שהסתיימו חגיגות ההשבעה, המשוכה המרכזית של הממשלה ה־37 בראשותו של נתניהו היא העברתו בקריאה השנייה והשלישית של תקציב המדינה הדו-שנתי ל־2023–2024.
החוק מאפשר לממשלה החדשה לפעול בלי תקציב מדינה מאושר במשך 145 ימים מיום השבעתה לא כולל ערבי חג. בכנסת סופרים כעת את הימים כשהמועד הסופי יהיה 28 במאי 2023.
המשמעות היא שהממשלה תוכל להניח את תקציב המדינה וחוק ההסדרים על שולחן הכנסת בסוף חודש מרץ 2023, ולכנסת ייוותרו כחודשיים כדי להכינו להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. מספר ימי הדיונים בכנסת אינו גבוה במיוחד לנוכח החגים: פסח, יום העצמאות וחג השבועות.
יוצא שלח"כים (חלקם הגדול בקואליציה הם חדשים) לא יהיה מספיק זמן ללמוד ולהתעמק בסעיפי התקציב וחוק ההסדרים.
העניין הוא שנתניהו כבל את עצמו בהסכמים הקואליציוניים ונכנע לדרישות השותפים לחוקק שורה של חוקים כתנאי לתמיכתם בתקציב: לדרישת יהדות התורה - חוק גיוס המסדיר את גיוסם ומעמדם של בני הישיבות, ולדרישתו של איתמר בן גביר חוק עונש מוות למחבלים - אלה יחוקקו לפני חקיקת חוק התקציב. יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף יכהן הן כשר השיכון והן כשר משרד ראש הממשלה עד לחקיקתו של חוק הגיוס.
נתניהו היה לחוץ לחתום על הסכם קואליציוני ולהקים ממשלה, ועל כן היה מוכן להכניס את כל הסעיפים הללו להסכמים הקואליציוניים. עד להצבעות בקריאה השנייה והשלישית של התקציב השותפים הקואליציוניים ינסו לכופף את נתניהו ואת סמוטריץ'.
בסופו של דבר כל אחד מהם יודע שאי אישור התקציב ימנע את המשך כהונתה של הממשלה, בה התברכו השותפים הקואליציוניים לא רק בהבטחות תקציביות, אלא גם בג'ובים חלומיים.