סגור
 רו"ח איציק שורקי
איציק שורקי: הרשות לא לוקחת שום סמכות לא לה. היא המפקחת והבורסה המפוקחת. הבורסה לפעמים מתבלבלת מי נמצא באיזה תפקיד" (צילום: ענבל מרמרי)

ראיון
"אם הבורסה לא תשתנה, ניקח ממנה את פעילות המדדים"

לאחר הודעת הרשות לבורסה שעיסוקה בעריכת מדדים הוא בניגוד עניינים עם הפעילויות האחרות, מתריע איציק שורקי, מנהל מחלקת בורסה וזירות הסוחר ברשות ניירות ערך, כי יש לה 45 יום לטפל בכך: "מי שמאשרים הנפקות והיתרים למסחר לא יורשו להחליט לגבי מדדים. הבורסה תצטרך לבנות חומות סיניות"

האם רשות ניירות ערך עומדת להפקיע מהבורסה את פעילות עריכת המדדים? הרשות הודיעה השבוע לבורסת תל אביב, כי בכוונתה לקבוע שהעיסוק שלה בתחום עריכת המדדים ייחשב כניגוד עניינים עם יתרת עיסוקיה. מדובר בהחלטה דרמטית, שכן הבורסה מעריכה כי תחום עריכת המדדים אחראי להכנסות בהיקף של 16 מיליון שקל בשנה – יותר מ־5% מכלל הכנסותיה.
הבורסה היא הגוף העיקרי בשוק הישראלי שבונה מדדים, שעל פיהם נבנים אמצעי השקעה – בעיקר בידי קרנות הסל. הבורסה, בהובלת המנכ"ל איתי בן זאב, חולשת על 80% מהתחום, תוך שהיא נהנית מיתרונות לא תחרותיים מול שאר המתחרים, מאחר שהם מחזיקים במאגרי המידע ובסחירות של מניות המדד.
רשות ני"ע, מצידה, חוששת שהבורסה תנצל את כוחה המונופוליסטי ואת כוחות השוק שלה מול שחקנים שאין להם אלטרנטיבות. מעבר לכך וגרוע יותר מצביעה הרשות, בראשות היו"ר ענת גואטה, על כמה פעילויות באחריות הבורסה, שמתנגשות עם פעילות עריכת המדדים שלה ויוצרות ניגוד עניינים. הבולטות שבהן — פעילות מסחר וסליקה, רישום של חברות למסחר, רישום קרנות סל למסחר ועוד.
"הכי קל להבין את ניגוד העניינים שקיים בין תחום עריכת המדדים לבין ההנפקות", מסביר איציק שורקי, מנהל מחלקת בורסה וזירות הסוחר ברשות ניירות ערך. "תחשוב על חברה פרטית, שרוצה להירשם לבורסה ולהיות חברה ציבורית. אחד השיקולים שלה הוא לאיזה מדד היא תצטרף, שכן הצטרפותה למדד תגרום לעלייה בסחירות שלה ותשפיע לטובה על שווייה. לכן הבורסה נמצאת בפוזיציה מורכבת מאוד. מחד, היא רוצה להגדיל את היקף פעילותה באמצעות צירוף חברות חדשות, ומנגד היא זו שקובעת גם את המדדים, שיושפעו מרצונה למשוך חברות חדשות".
שורקי, למעשה, מתאר מצב שבו הבורסה עשויה לכאורה להעדיף את האינטרס שלה על פני זה של המשקיעים. "מדובר במצב רע, ואנחנו רוצים לרפא את זה", מוסיף שורקי ומסביר בכך את החלטת הרשות. "הטיפול בניגודי עניינים הוא עניין עולמי, שמטופל כבר משנת 2013. אנחנו רוצים להשוות את הרגולציה המקומית לזו הבינלאומית, שכן רק כך נוכל להביא לישראל משקיעים בינלאומיים".
מה המשמעות הפרקטית של הקביעה כי בתחום המדדים הבורסה פועלת בניגוד עניינים?
"המשמעות היא שהבורסה תחויב לשינויים פנים־ארגוניים. אותם אנשים שיושבים בחדר ומאשרים הנפקות והיתרים למסחר, לא יורשו להחליט לגבי המדדים. הבורסה תצטרך לבנות חומות סיניות. הבורסה אינה עוד חברה ציבורית או עסק. יש לה מעמד אפילו בפסיקה כגוף דו־מהותי. יש לה חובה מעוגנת בחוק לפעול ולהבטיח את עניינו של הציבור. אנחנו רוצים להגן על הציבור ולפתח את השוק. גם במדדים המטרה שלנו היא לפתח את השוק. התחום הזה באירופה נמצא תחת רגולציה, ושם נקבע כי בורסה שעורכת מדדים נמצאת בניגוד עניינים, וכאשר הבורסה היא היחידה שפועלת — ניגוד העניינים גדול יותר".
שורקי עובד כמנהל ברשות ני"ע במשך כעשור, אך עבודתו עם הבורסה החלה עוד לפני תפקידו הנוכחי. מ־2006 ועד שינוי מבנה הבורסה ב־2018 היא שימש כמשקיף מטעם הרשות בדירקטוריון הבורסה. "השינוי המבני שבוצע בבורסה בא לטפל בבעיות שנבעו מכך שהיא לא הבדילה בין בעלות לחברות", אומר שורקי.
"לפני החוק הבעלים היו חברי בורסה (בעיקר בנקים – א"ע) שניהלו אותה. מצב זה גרם לניגוד עניינים, מאחר שלחברים היו אינטרסים משלהם, ואלה לא עלו בקנה אחד עם אלה של המשקיעים בבורסה. הפרטת הבורסה היתה אמורה לשכלל את השוק ולאמץ סטנדרטים בינלאומיים. אני חושב שהמטרה הושגה, אבל אנחנו עדיין בחבלי לידה של הפיכת גורם ללא מטרות רווח — שעבד למען החברים — לחברה עצמאית שמחויבת להכנסות ולרווחים".
העיסוק במדדים נחשב לתחום השירותים הנלווים של הבורסה. בעתירה שהגישה הנהלתה לבג"ץ היא הסבירה כי הרשות נוטלת לעצמה סמכויות שלא הוגדרו לה בחוק.
שורקי שולל את הטענה הזו מכל וכל: "הרשות לא לוקחת שום סמכות לא לה. הרשות היא המפקחת והבורסה היא המפוקחת. הבורסה לפעמים מתבלבלת מי נמצא באיזה תפקיד, והיא אינה יכולה לעסוק בכל עיסוק נלווה שהיא רוצה לעסוק בו. אנחנו תמיד אמרנו וטענו כי הסמכות שלנו על הבורסה לא השתנתה.
"למעשה, גם הרשות לתחרות לא נכנסה עד כה לנושא הבורסה, וזאת בגלל הפיקוח שלנו. זה לא נעים לבורסה שאנחנו מפקחים על פעילותה ועל המחירים שהיא גובה, אבל אנחנו לא נוותר על האחריות הזו. אנחנו חייבים לשקול שיקולים נרחבים, ומול הבורסה יש שחקנים אחרים. לבורסה יש חובה בחוק לפעול באופן תקין והוגן, והבעיה היא שלקוחותיה הם לקוחות שבויים. לכן קידמנו את החוק לקידום בורסה ייעודית, כדי להגדיל את התחרות".
היה ולא תצליח לשכנע?
"כל נושא ניגוד העניינים הוא הפתעה מבחינת הבורסה, לכן אנחנו מאפשרים להם 45 ימים לטיפול בבעיה הזו. לאחר מכן נקבל החלטה סופית. אם הנהלת הבורסה לא תשכנע אותנו ולא תסכים להשתנות — ניקח ממנה את הפעילות. הרשות קובעת את התנאים — אנחנו לא חותמת גומי של הבורסה".