סגור

ניתוח כלכליסט
מה מחפשות קרן סקיי וזהבית כהן בסלקום?

על פניו, רפורמת הסלולר הפכה את התחום ללא אטרקטיבי, אך נהירת הישראלים לחו"ל והמעבר לדור 5 כבר משנים את האופק. גם הרווח על הנייר של רוכשי המתחרות פרטנר ופלאפון, שבבעלות בזק, מוסיף לפוטנציאל שהמתמודדים על סלקום רואים בה

ההכרזה של חברת האחזקות דסק"ש מהשבוע שעבר שלפיה היא מעוניינת למכור את השליטה (45.7%) בחברת התקשורת והמדיה סלקום לא מהווה הפתעה של ממש. אולם נוכח האתגרים של החברה, העובדה שיש כבר רשימת מתעניינים ברכישת השליטה, בהם קרן איפקס ישראל וקרן סקיי, לא היתה צפויה. אז מה מחפשים הגורמים השונים בסלקום שנושאת על גבה חוב עצום?
מאז שדסק"ש עברה לידי מגה אור (29.9%) שבשליטת צחי נחמיאס ואלקו (29.9%) שבשליטת האחים זלקינד היא עלתה על לא מעט מהמורות. מתחילת השנה ירדה המניה בכ־36%, בעיקר משום שהחברה־הבת (63.2%) נכסים ובנין נטלה על עצמה חוב גדול של כ־950 מיליון שקל כדי לממן את רכישת הענק של מניותיו של אהרון פרנקל בגב־ים (37.2%) תמורת כ־3 מיליארד שקל — זאת לאחר שלא הצליחה למכור את בניין HSBC בניו יורק תמורת כ־850 מיליון דולר. עסקת הענק הזו מתבצעת בהתאם לאסטרטגיה של בעלי המניות החדשים — מיקוד בנדל"ן, כאשר כל מה שאינו נדל"ן מועמד למכירה. כולל סלקום.
אך ההחלטה לבחון ולקדם את מכירת השליטה בסלקום לא נעשית רק בשל רצונם של בעלי המניות הנוכחיים בדסק"ש להתמקד בנדל"ן. היא גם כורח המציאות הפיננסית. לדסק"ש יש חוב פיננסי של 3 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח שלה, ועד סוף מרץ 2023 יהיה עליה לפרוע 643.5 מיליון שקל תשלומי קרן וריבית. לרשות דסק"ש עומדים אמצעים נזילים של 777 מיליון שקל, כך שאין לה שום בעיה בפרק הזמן הזה. אך בין אפריל 2023 ועד לאפריל 2024, עליה לפרוע תשלומים של 668.5 מיליון שקל. ולכך המזומן שבקופה לא יספיק.
בדו"חות הרבעון הראשון מציינת דסק"ש מקורות אפשריים לפירעון החוב ובראשם דיבידנדים מהחברות־הבנות וכן מיחזור חוב. תשואות האג"ח של שתי הסדרות הגדולות של דסק"ש, שהחוב הכולל שלהן הוא 2 מיליארד שקל, נעות סביב 5.8%, כך שמיחזור החוב עשוי להיות יקר. מנגד, לנכסים ובניין, שלה יתרות הרווחים לחלוקה הגדולות ביותר — 2 מיליארד שקל — יש מגבלה לחלוקת דיבידנדים של 100 מיליון שקל בשנה, בשל ההלוואה שנטלה למימון עסקת גב־ים. משום כך, מכירת נכסים היא האופציה המועדפת, הן למימוש האסטרטגיה והן להשגת נזילות.
שוויין הנוכחי של מניות סלקום שבידי דסק"ש עומד על 1.3 מיליארד שקל. אם דסק"ש - ששואפת למכור את השליטה בסלקום בפרמיה של 30%-20%, כלומר תמורת כ־1.7 מיליארד שקל - תצליח למכור את השליטה לגורם בודד, סביר שהעסקה תיעשה בפרמיה משמעותית על מחיר השוק. מכירה כזו — הגם שהיא מאתגרת משום שסלקום נושאת על גבה חוב של 2.4 מיליארד שקל - תבטיח לקבוצה כולה שקט לטווח ארוך ותאפשר לבעלי המניות להתמקד בעסק שלשמו רכשו את דסק"ש מלכתחילה — נדל"ן. נדב ברקוביץ', אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות IBI, אמר אתמול ל"כלכליסט כי "לדסק"ש יש פירעונות גדולים בשנים הקרובות וקופת המזומנים והדיבידנדים מהחברות־הבנות שלה לא יספיקו כדי לעמוד בתשלומים. האג"ח שלה הגיעו לתשואות כאלה שזה לא אפשרי מבחינתה למחזר את החוב קדימה, אז אין ברירה אלא לשים את סלקום על המדף".
ובינתיים, נראה שיש קונים לסחורה. בין הגורמים שמתעניינים ברכישת השליטה בחברה נמצאת, כאמור, קרן ההשקעות סקיי, שמנוהלת על ידי ניר דגן וצבי יוכמן, שלו היכרות עם שוק התקשורת כמי שהוביל את המיזוג בין 013 לנטוויז'ן. כפי שנחשף ב"כלכליסט", גם קרן איפקס ישראל, שאותה מובילה זהבית כהן, מתענינת ברכישה. אם איפקס תרכוש את השליטה בסלקום, זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה היא הופכת לבעלת שליטה בענקית תקשורת מקומית. איפקס היתה שותפה בגרעין השליטה בבזק בשנים 2009-2005, יחד עם מורי ארקין וחיים סבן, ונפרדה מהחברה ברווח של כ־2 מיליארד שקל. כפי שנחשף ב"כלכליסט", גם דורון כהן, מנכ"ל דסק"ש היוצא, מנסה לגבש קבוצה לרכישת השליטה בסלקום, בדומה לאבי גבאי שעזב השנה את כיסא מנכ"ל סלקום כדי להצטרף לקבוצה שהרכשה את השליטה במתחרה פרטנר (27%) תמורת 300 מיליון דולר.
מדוע מתעניינים כל הגורמים האלו בסלקום? על פניו, תחום התקשורת הפך ללא אטרקטיבי מאז חתכה רפורמת הסלולר בתחילת העשור הקודם את הכנסות חברות הסלולר וצמצמה משמעותית את יכולתן להשקיע בתשתיות. אך כשבוחנים את ההשקעות של גורמים בשוק התקשורת, אחרי העליות במחירי המניות, המספרים נראים אחרת. הקבוצה שרכשה את השליטה בפרטנר כבר מרווחת על הנייר ב־320 מיליון שקל בתוך 3 חודשים בלבד; וקרן סרצ'לייט ודוד פורר, ששולטים בבזק, מורווחים כבר ב־800 מיליון שקל.
במקביל, חברות התקשורת עתידות ליהנות משתי מגמות ברבעונים הקרובים: שובן של הטיסות לחו"ל, מה שמגביר את השימוש בחבילות הגלישה הרווחיות, והירידה בתחרות בשוק. לסלקום פוטנציאל גבוה ליהנות מהמגמות האלו, בהיותה החברה הגדולה בשוק הסלולר עם 3.4 מיליון מנויים, בעוד שלפרטנר יש 3 מיליון מנויים ולפלאפון 2.6 מיליון מנויים. ניתן גם להניח שסלקום טרם מימשה את הפוטנציאל להגדלת ההכנסה החודשית הממוצעת שלה מכל לקוח (ARPU) באמצעות מכירת חבילות דור חמש. זאת משום שברבעונים האחרונים ה־ARPU שלה נשאר יציב, בעוד זה של פלאפון, שהשקיעה מסיבית בשיווק דור חמש, עלה ב־4 שקלים - צמיחה של 7% בשנה. מנוע הצמיחה המכרזי של סלקום בשנים הקרובות הוא עדיין הסלולר, ותוצאות הרבעונים הקרובים ישקפו האם גם פרויקט הסיבים יוכל להיות מנוע צמיחה מרכזי נוסף שלה.
לצד זאת, לסלקום יש משקולת מכבידה בדמות חוב פיננסי נטו גדול של 2.4 מיליארד שקל, מה שהופך אותה לחברה הממונפת בענף עם יחס חוב ל־EBITDA מתואם של 1.85. כלומר, החוב שלה גדול פי 1.85 מהרווח התזרימי־תפעולי המתואם שלה נכון לסוף מרץ. לשם השוואה, יחס זה אצל פרטנר עומד על 0.7. לכן, וכפי שנחשף ב"כלכליסט", סלקום בוחנת את האפשרות למכור את 2,000 אתרי האנטנות שלה לקרן תשתיות במודל של "מכור והשכר מחדש", תמורת 2 מיליארד שקל. קרן ברוקפילד האמריקאית היא הגורם שאיתו מתנהלים המגעים המשמעותיים ביותר.
כמו כן, לסלקום יש שלל אתגרים, כמו גיוס לקוחות סיבים שאותם היא מצליחה לגייס, אבל לא בקצב של בזק ופרטנר. במקביל, סלקום פורסת אנטנות בקצב נמוך בהרבה משל המתחרות, וכיום אין קשר ישיר בין מספר האנטנות ליכולת לספק שירותי דור חמש, אולם אם המצב יימשך כך, הדבר עשוי להתנקם בה בהמשך. אתגר נוסף לבעלים העתידיים של סלקום הוא שוק הטלוויזיה, שכיום, חברות הסלולר פועלות בו בעיקר כדי למכור חבילות טריפל. אך כניסת שחקניות בינלאומיות חדשות לשוק, דוגמת דיסני, מגבירה את התחרות, מה שמאלץ את החברות להוציא יותר עבור שיווק המוצר שאינו רווחי כרגע עבורן. הסכמי התוכן של סלקום עתידים לפוג בסוף השנה הנוכחית — נקודת זמן שבה החברה תידרש לקבל החלטה אסטרטגית על אופן פעולה בשוק הטלוויזיה.