מנועי הכסף
שלושה תרחישים: לאן הולכת המלחמה ומה זה יעשה לכלכלה
פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט, פרק 372: היסטוריה נכתבת בקצב חסר תקדים, והשווקים מגיבים בהתאם. מתנודתיות חריפה במחירי הנפט ועד לשגרת חירום שפוגעת במשק. אילו אפשרויות עומדות בפני הכלכלה הגלובלית והמקומית, ומדוע דווקא סיום מהיר של המלחמה זה לא התרחיש שטוב לכלכלה
השבוע בפרק מספר 372 של פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט עם הכלכלן והאסטרטג הראשי באגם לידרים אורי גרינפלד:
המזרח התיכון רותח, ונראה שההיסטוריה נכתבת בקצב חסר תקדים. מול חוסר הוודאות אי אפשר באמת לדעת לאן הולכת המלחמה, אך בהחלט ניתן לשרטט את התרחישים המרכזיים - ולגזור מהם את המשמעויות הכלכליות, הן עבור הכיס שלנו כאן בישראל והן עבור הכלכלה העולמית.
התרחיש הראשון: התעצמות המלחמה - ומשבר אנרגיה עולמי. זהו התרחיש הפסימי ביותר, לפחות ברמה הגלובלית. התעצמות של העימות הישיר בין ארה״ב, איראן וישראל עלולה להוביל לפגיעה בתשתיות אנרגיה במפרץ או לחסימה של מצר הורמוז. עבור המשק הישראלי, התעצמות כזו גוזרת גם התארכות משמעותית של המלחמה ופגיעה מתמשכת.
התרחיש השני: שגרת מלחמה - דשדוש בחזית הצפונית ופגיעה לא ליניארית במשק. מה קורה אם המלחמה ממשיכה לדשדש ללא הסלמה אזורית דרמטית? עבור הכלכלה העולמית, מדובר בחדשות סבירות. אך עבור הכלכלה הישראלית - מדובר בתרחיש רע. שגרת חירום שבה צפון הארץ מופגז וחלקים מהמשק לא מתפקדים במלואם, יוצרת פגיעה כלכלית לא ליניארית.
התרחיש השלישי: סיום מהיר למלחמה. על פניו, סיום של העימות מול איראן הוא החדשות הטובות ביותר. עבור העולם אכן מדובר בהקלה משמעותית. אבל בזווית המקומית, מסתתר כאן פרדוקס מתוך תקווה שהיום שאחרי יביא איתו מזרח תיכון חדש שבו האיום הביטחוני הוסר לחלוטין - ללא חמאס, ללא חיזבאללה ועם שלטון חדש באיראן. אם המלחמה מסתיימת בפשרה והאיומים האלו נשארים על כנם, המשקיעים עלולים להבין שהמציאות הביטחונית של ישראל לא באמת השתנתה מהותית.
לפרק המלא בספוטיפיי
לפרק המלא ביוטיוב
האזנה נעימה!
להצטרפות לקבוצת הטלגרם של מנועי הכסף - לחצו כאן
