השקעות אימפקט במרכז הבמה: ועידת עוגן השנייה דנה באתגרים ובהזדמנויות השקעות עם השפעה חברתית
ועידת עוגן השנייה דנה בדרכי השיקום והצמיחה של הכלכלה הישראלית לאחר שנתיים של מלחמה. באחד הפאנלים המרכזיים, גורמים מובילים מעולם ההשקעות החברתיות הציגו מודלים לשילוב בין רווחיות כלכלית לאימפקט חברתי, בתקופה של משבר ושיקום
שורה ארוכה של קובעי מדיניות, בכירים במשק, פעילים חברתיים ומשקיעים התכנסה ב-25.12 לוועידת עוגן השנייה, שהתקיימה תחת הכותרת "אתגרים, הזדמנויות ואימפקט חברתי". הוועידה, שנוסדה על ידי עוגן, התמקדה בשאלה המרכזית: "איך עוברים ממשבר לצמיחה"?
בין המשתתפים הבכירים בוועידה: שר האוצר לשעבר ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, השר האחראי על שיקום הצפון והדרום זאב אלקין, ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, מייסד מלאנוקס איל ולדמן, המפקח על הבנקים דניאל חחיאשווילי והממונה על התחרות מיכל כהן, לצד גורמים בכירים נוספים מתחום קבלת ההחלטות, העסקים והמגזר השלישי.
עוגן, שעמדה בחזית הסיוע הכלכלי במהלך השנתיים האחרונות, הציגה נתונים מרשימים: מאז ה-7 באוקטובר העניקה הקרן לציבור אשראי בהיקף כולל של כ-742 מיליון שקל. מאז הקמתה לפני 35 שנה, סייעה עוגן במתן הלוואות ליותר מ-84 אלף משפחות, עסקים קטנים ועמותות, בהיקף כולל של כ-2.6 מיליארד שקל. הארגון, הפועל ללא מטרות רווח, מספק הלוואות ללא ריבית או בריבית מסובסדת לעסקים קטנים ובינוניים, משקי בית ומלכ"רים, שלא מקבלים מענה הולם מהמערכת הבנקאית. קרנות האשראי מתבססות על מודל מימון ייחודי, המשלב תרומות ממקורות פילנתרופיים, השקעות באיגרות חוב ופיקדונות משקיעים, יחד עם קווי אשראי בנקאיים.
השקעות אימפקט במבחן המציאות
אחד הפאנלים המרכזיים בוועידה עסק בהשקעות אימפקט - תחום שצובר תאוצה בישראל בשנים האחרונות. הפאנל, בהנחייתה של דליה בלאק, מייסדת ומנכ"לית ,Weave Impact כלל ארבעה גורמים מובילים בתחום: יואל חשין, משקיע חברתי ומייסד ויו"ר קרן B2 ;דניאל גולדמן, שותף ויו"ר גולדרוק; יניב ריבלין, מייסד שותף ומנכ"ל אדווה צמיחה וסנדרין מונטסמה, שותפה מנהלת של קרן השקעות האימפקט ברידג'ס ישראל.
גולדמן סיפר על המעבר ממשפחה עסקית מצליחה לעולם השקעות האימפקט: "לאחר פטירת אבי, התחלתי להיות מעורב בפילנתרופיה. בשלב מסוים עברתי לתחום של Social and Impact Investing. הבנתי את עולם העסקים והפילנתרופיה בנפרד, אך לא הבנתי את השילוב ביניהם".
הוא הוסיף כי לאחר שהבין את המודל, "זיהיתי שניתן לממש ערכים פילנתרופיים באמצעות כלים עסקיים. אפשר לנצל KPIs, מדדים וניתוח אסטרטגי גם בפילנתרופיה".KPIs, מדדים וניתוח אסטרטגי גם בפילנתרופיה".
גולדמן שיתף גם בפרויקט קונקרטי שהשיק בשנה האחרונה: "ReHome מסייעת לתושבי העוטף שנפגעו באופן חמור ואינם מסוגלים לשוב לביתם עקב הטראומה האישית. מדובר באנשים שעברו זוועות. יצאנו מתוך הבנה שחלק מהשיקום עבורם כרוך בשיכון מחדש במקום אחר". גולדמן הסביר שהקרן מאפשרת למוטבים לקבל הלוואות לרכישת בית חדש, תוך ליווי מקצועי שהתושבים מקבלים מעוגן ושיתוף פעולה עם בנקים המציעים משכנתאות במחירים נוחים.
"אני מקווה שהשאלה על האימפקט של ההשקעה תהיה סטנדרט"
יואל חשין, שגדל במשפחה של שירות ציבורי - אביו היה שופט בית המשפט העליון - העלה טענה פילוסופית מעניינת: "גדלתי עם תפיסה שעשיית עסקים משמעה קידום רווחה. לא הכרתי הפרדה בין השניים. כשנכנסתי לעולם העסקי, גיליתי שישנם אנשים החושבים אחרת". חשין מתח ביקורת על השיח המקובל בתחום: "מהי השקעת אימפקט? אם היא מיטיבה עם העולם, אזי מה מבצעות ההשקעות האחרות? תפיסתי היא שיש לבצע השקעות המיטיבות עם העולם, והשקעות שאינן מיטיבות עם העולם הן השקעות חסרות לגיטימציה".
חשין גם הציג דוגמה מתחום התחבורה. "אנחנו משקיעים בסטארט-אפ המסייע להפחית תאונות דרכים בעשרות אחוזים, ובתקווה גם יניב רווחים משמעותיים. הקרן השקיעה גם ב'נתיב בטוח', המקדמת דמוקרטיזציה באכיפה בכבישים, ואנו תורמים ל'אור ירוק', שהיא פילנתרופיה נקייה. בסיום התקופה אנחנו בוחנים את האימפקט הכולל שלנו על תאונות הדרכים". הוא הוסיף כי "השאיפה שלי היא שיום אחד יהיה מקובל וסטנדרטי לשאול משקיעים על האימפקט שהם משיגים בהשקעה שלהם".
"ראיתי בפריפריה אנשי יוזמה שאין להם את הכלים הנכונים - ורק צריכים דחיפה קטנה"
יניב ריבלין, שגדל בקצרין ומנהל קרן השקעות בפריפריה, הדגיש את החשיבות של הסתכלות ארוכת טווח ושילוב בין לב לתשואה. "בסופו של דבר, תמיד חייב להיות שילוב בין הלב, האימפקט והתשואה". הוא תיאר את הפוטנציאל העצום בפריפריה, בה גדל. "רואים אנשים יזמים שלא תמיד יש להם את הכלים הנכונים, וצריך לתת להם דחיפה קטנה. המשמעות היא להביא דברים שעובדים לאזורי הפריפריה".
סנדרין מונטסמה, שעברה מעולם הניהול התאגידי הבכיר לעולם ההשקעות החברתיות, שיתפה בהישגי ברידג'ס ישראל. "לגייס 80 מיליון דולר להשקעות אימפקט ממוסדות ישראליים הוא הישג עצום. מדובר ב- 12 חברות שכל אחת מהן מבצעת אימפקט מדיד, משמעותי וחיובי - בצד החברתי או הסביבתי". היא הוסיפה כי "כל אחת מהן היא השקעה פיננסית שהייתי מבצעת גם אילו לא הייתה מייצרת אימפקט חברתי או סביבתי".
"לא לחזור אחורה - אלא לבנות מחדש": ג'ף שוורץ בשיחה פתוחה על עתיד הכלכלה החברתית
בשיחה אישית במסגרת הוועידה, שרטט ג'ף שוורץ, לשעבר מנכ"ל טימברלנד ויו"ר מעוז, חזון נועז לשיקום ישראל ביום שאחרי המלחמה. בדו-שיח עם אלדן קיי, סמנכ"ל הפיתוח של עוגן, שוורץ קרא לזנוח את המודלים הפילנתרופיים הישנים ולאמץ חשיבה עסקית של "מאזן" (Balance Sheet) גם בעולמות החברתיים.
"במגזר העסקי למדתי שדו"ח רווח והפסד מייצר אנרגיה, אבל המאזן הוא זה שמייצר עושר," אמר שוורץ והסביר כי פילנתרופיה מסורתית משולה ל"הכנסה שנתית" שמנסה לכבות שריפות, בעוד המודל של עוגן מתמקד בבניית הון עצמי חברתי לטווח ארוך. "אם משקיעים דולר במאזן של שינוי חברתי, הוא יכול להיות שווה עשרה דולר", טען, והדגיש כי "מסחר וצדק לא חייבים להיות הפכים".
שוורץ התייחס למצב בישראל מאז ה-7 באוקטובר דרך המטאפורה של חלום פרעה, והזהיר מפני הניסיון "לחזור למה שהיה". לדבריו, המציאות השתנתה לתמיד, והמטרה אינה שיקום (Building back) אלא בנייה קדימה (Going forward). הוא הצביע על הדור הצעיר כנכס היקר ביותר של המדינה: "המנהיגים של הדור הזה כבר מתהלכים בקרבנו. התפקיד שלנו הוא לפנות להם מקום".
ועידת עוגן השנייה הדגימה את האתגרים המורכבים העומדים בפני הכלכלה והחברה הישראלית, אך גם את הכוח והחוסן של הארגונים והיזמים שממשיכים לפעול ולצמוח גם בתקופות קשות. עוגן, שממשיכה לקדם חדשנות פיננסית ובנקאות חברתית, מתכננת כעת להקים את הבנק החברתי הראשון בישראל, בניסיון להרחיב משמעותית את היקף הסיוע ולקחת חלק באתגר השיקום והבנייה מחדש של החיים בדרום ובצפון.
