ריאיון
"אין היום חברה בישראל שמוכנה להנפקה בוול סטריט"
אנטוני גוטמן, מנכ"ל משותף של הפעילות הבינ"ל בגולדמן סאקס, סבור ששוק המיזוגים והרכישות בישראל יהיה פעיל מאוד השנה כי הרף להנפקה בארה"ב עלה. הוא לא מתרגש מהנפילה במניות התוכנה, לא חושב שמתפתחת בועת AI ומזכיר כי "התאוששות ממשברי מלחמה היא מאוד מהירה"
"אל תצפו להנפקות של חברות הייטק ישראליות בוול סטריט השנה. אין כרגע חברות שמוכנות להנפקה, וגם מי שכבר עשתה זאת ראתה שההנפקה לא הביאה תוצאה טובה במיוחד. זה לא אומר שתהיה שנת הנפקות חלשה בוול סטריט, להפך - אנחנו מעריכים כי לפחות 40 חברות אמריקאיות שבטיפול שלנו יבצעו הנפקות ב־2026, בעיקר אם הנפקות של חברות ענק כמו ספייס אקס (Space X) ודאטה בריקס (DataBricks) ייצאו לפועל. אבל כדי להנפיק היום צריך להיות חברה גדולה הרבה יותר מבעבר במונחי הכנסות, וגם רווחית יותר. הרף המינימלי בקצב ההכנסות השנתי היום כבר מגיע לחצי מיליארד דולר. לעומת זאת, בישראל תימשך הגאות בעסקאות מיזוגים ורכישות, כי יש היום כמות אדירה של כסף פרטי שזמין ומחפש השקעות, וגם ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, כמו גם החברות האירופיות, מחפשות לקנות חברות ישראליות נהדרות", כך קובע בריאיון לכלכליסט אנתוני גוטמן, מנכ"ל משותף של החטיבה הבינלאומית בבנק ההשקעות האמריקאי גולדמן סאקס. הריאיון נערך רגע לפני פרוץ המלחמה מול איראן.
גוטמן מתכוון בעיקר לשלוש ההנפקות הישראליות שנעשו ב־2025 וכולן נסחרות עמוק מתחת לשווי בהנפקה. שווי השוק של חברת הפינטק אי־טורו (eToro) צלל אל 2.6 מיליארד דולר, 40% מתחת להנפקה, חברת המוביליטי ויה (Via) איבדה כ־60% לשווי של 1.5 מיליארד דולר, וחברת הפינטק נאוון (Navan), ההנפקה הישראלית האחרונה בניו יורק, נפלה בכ־65% לשווי שוק של 2.6 מיליארד דולר. למעשה, הישראלית היחידה שעובדת היום עם בנקי השקעות על תשקיף להנפקה היא קייטו נטוורקס (Cato Networks), חברת הסייבר של שלמה קרמר. אלא שגם קייטו, שצומחת בקצב דו־ספרתי מהיר, הגיעה רק באחרונה לקצב הכנסות שנתי של 350 מיליון דולר. במציאות של חששות סביב מניות חברות התוכנה, שהחלו לזלוג גם למגזר הסייבר, כשבמקביל מתנהלת המלחמה מול איראן שמטרידה את השווקים הגלובליים, זה כנראה לא יספיק לה כדי לקבל את השווי של יותר מ־5 מיליארד דולר שאליו היא מכוונת.
אתה מתייחס ספציפית לחברות אירופיות שלאורך שנות המלחמה נמנעו מלבצע כאן השקעות משמעותיות. כמי שחי ועובד מלונדון, אתה מרגיש שחל שינוי בתקופה האחרונה?
"לאירופה בהחלט היה קשה יותר עם ישראל מאשר לארה"ב במישור הפוליטי והעסקי, אבל אנחנו רואים עסקים אירופיים שחוזרים לכאן. אבל גם אני מבחין בשינוי שחל בישראל מאז הביקור האחרון שלי לפני כשנה וחצי. למרות כל המצוקה שעברתם מאז 7 באוקטובר 2023, רמת היזמות, החדשנות והמנהיגות שיוצאת מחלק זה של העולם היא עצומה. מכל ביקור שלי כאן, אחרי שאני פוגש את הנפשות הפועלות במגזר העסקי, וכמובן בדגש על הייטק, אני יוצא בתחושה של 'וואו, זה פשוט מדהים'".
בונים על כספי המוסדיים הישראליים
גולדמן סאקס הוא מהבנקים הזרים הוותיקים ביותר שפועלים בישראל והיום הוא כבר מעסיק פה 25 עובדים עם כוונות לגייס עובדים נוספים השנה, וזאת בעיקר במחלקת ניהול העושר המתרחבת. באחרונה החלה לפעול בישראל קרן השקעות בחברות בצמיחה (growth) בניהולה של אירית קאהן. ההשקעה הראשונה של הקרן - שאינה משקיעה מכספי הבנק אלא מגייסת אותו מגופים חיצוניים - היתה בסבב הגיוס האחרון של חברת הסייבר ארמיס (Armis). הסבב הזה נערך לפי שווי של 6.1 מיליארד דולר וחודשים ספורים לאחר מכן ארמיס נמכרה ב־7.75 מיליארד דולר לענקית התוכנה האמריקאית סרוויס נאו (ServiceNow). את הפעילות המקומית של גולדמן סאקס מנהל זה חמש שנים ג'ונתן פנקין, שאחראי במקביל לעוד כמה סניפים של הבנק בעולם, בין היתר באוסטרליה ובדרום אפריקה. לדברי פנקין, במקביל להרחבת פעילות ניהול העושר, שצומחת ככל שמתרבים האקזיטים של חברות הייטק ישראליות, מרחיב גולדמן סאקס גם את עבודתו מול הגופים המוסדיים המקומיים. "בעוד כמה חודשים יהיו הכרזות על שינוי באסטרטגיה שלנו, עם מהלך לחבר בין בנקאות השקעות לפלטפורמות של ניהול נכסים, קרנות אשראי וקרנות השקעה פרטיות בגולדמן סאקס. הגופים המוסדיים בישראל מקבלים הזרמות כספים גדולות על בסיס חודשי מהפנסיות וזקוקים לאפיקי ומכשירי השקעה חדשים", מסבירים פנקין וגוטמן. גוטמן נמצא בגולדמן סאקס כבר 20 שנה, ולפני שנכנס לתפקידו הנוכחי לפני כשנה, ניהל את פעילות בנקאות ההשקעות של הבנק בבריטניה.
אבל בתקופה האחרונה יש תחושה שבנק ההשקעות ג'פריס מנסה לאתגר את מעמדו של גולדמן סאקס בישראל. הבנק הקטן לאין שיעור מגולדמן סאקס, החל לפעול בישראל רק ב־2022, אך מאז הספיק לעשות כמה עסקאות מתוקשרות כמו הבאת מנהל קרנות הגידור ביל אקמן להשקעה בבורסת תל אביב, והפך לאחד הבנקים הפעילים כאן, הן בהנפקות והן במיזוגים ורכישות.
עד כמה אתם מרגישים את התחרות מצד ג'פריס?
"ג'פריס טובים מאוד בפרסום, אבל אם את בוחנת את השטח, אז את שלוש ההנפקות הראשונות של חברות ישראליות שהיו בוול סטריט 2025 הוביל גולדמן סאקס, והבנק היחיד שבאמת נחשב בהנפקות בניו יורק הוא הבנק המוביל", מתייחסים גוטמן ופנקין לכך שג'פריס היה חלק מקונסורציום החתמים בהנפקות של אי־טורו ונאוון ולא הגוף שהוביל אותן. "כמו כן, את המיזוגים והרכישות הגדולים בישראל של וויז (Wiz) וארמיס, אנחנו עשינו. לגולדמן סאקס יש את אחד הצוותים המקומיים הגדולים ביותר מבין הבנקים הזרים. ג'פריס עושים הרבה בישראל בגזרת גיוסי ההון בבורסת ת"א, וזה מה שאנחנו לא עשינו היסטורית", אומר גוטמן, ופנקין מוסיף: "אני לא בן אדם יהיר, אבל ג'פריס לא באותה ליגה איתנו, הם לא התחרו בנו לא על עסקת גוגל־וויז ולא על האחרות, זה סוג אחר של עסק".
2 צפייה בגלריה
ג'ונתן פנקין, מנהל הפעילות של גולדמן סאקס בישראל. מתרחבים בישראל גם בזכות תחום ניהול העושר
(צילום: יובל חן)
בואו נדבר על 2026 ומה שצפוי לקרות במהלכה בשווקים. נדמה שהשיח על בועת AI שהיה חזק לקראת סוף 2025 פינה את מקומו לבהלת ה־SaaS. איך אתם רואים את הדברים?
גוטמן: "אנחנו לא מאמינים גדולים בקיומה של בועת AI. זו עומדת להיות מהפכה. אנחנו מאמינים בטכנולוגיה וביכולת שלה לשנות את החברה, את הפריון, ולהניע צמיחה. אלו לא דברים שיוצרים בדרך כלל בועה. אני לא חושב שנשב כאן בעוד חמש שנים ונגיד 'וואו, עניין ה־AI הזה היה סתם טרנד חולף'. החיים שלנו ישתנו מהיסוד. אולי פשוט לא נרגיש את זה בשנה הראשונה, אלא בשלישית. זה חשוב, כי רמת ההתלהבות שיש כרגע משפיעה על הערכות השווי. אבל באופן כללי, יש לנו מבט די רגוע על הערכות השווי. נכון שחברות הענק ב־AI נסחרות במחירים יקרים מאוד, אבל הן גם מייצרות רווחים אמיתיים. מכפילי הרווח ביחס לבועת הדוט־קום לא נראים בלתי סבירים, והן מייצרות תזרים מזומנים אמיתי שמממן את ההשקעות העצומות שנדרשות. מה שכן צריך לשים אליו לב הוא קצב האימוץ. על זה קשה מאוד להמר".
תנודתיות היא הנורמלי החדש
ומה כל זה אומר לגבי סקטור התוכנה שהספיק לצלול בעשרות אחוזים בתוך כשלושה חודשים מתחילת 2026?
"כשהתמחור גבוה כל כך ויש ריצה חזקה כל כך כלפי מעלה כפי שהיה בשנים האחרונות במניות ה־SaaS (תוכנה כשירות), אך טבעי שאנשים יחשבו 'השוק רץ המון, אולי כדאי לי להקטין סיכון קצת'. לכן, אני רואה את מה שקרה בשבועות האחרונים במניות התוכנה כמהלך שמונע בחלקו מהרצון להוריד סיכונים. העניין הוא שהכסף לא בהכרח יצא מהשוק לגמרי, אלא עבר למקומות אחרים. אנחנו רואים רוטציה למגזרים אחרים שסופגים את הכסף הזה, מגזרים של צריכה מחזורית וכלכלה מסורתית. אנשים מחפשים מקומות שיש להם יותר עמידות בפני ה־AI, ורואים רוטציה טבעית למקומות מעט יותר הגנתיים. הדוגמה הבולטת ביותר היא ברמות השווי העולות של חברות קמעונאות המזון, למשל וולמארט שהגיעה באחרונה לראשונה לשווי של טריליון דולר".
ראיתי תחזית של המנכ"לים המשותפים של גולדמן סאקס שהעריכו בסוף 2025 שהשנה צפוי תיקון בשווקים. זה גם לא מופרך לנוכח העובדה שאנחנו אחרי שלוש שנים של עליות דו־ספרתיות במדד S&P 500.
"הכוונה של המנכ"לים שלנו בהערכה הזו, שאותה הם השמיעו טרום המלחמה עם איראן, היתה לכך שבהינתן שוק חזק כל כך לאורך זמן, לא יהיה מפתיע לראות תנודתיות בשלב מסוים. הגרף הוא אף פעם לא קו ישיר ויהיו מהמורות בדרך. לדעתי, התנודתיות גם הפכה לנורמלי החדש ולכן גם המשקיעים הסתגלו לשוק וולטילי יותר כשהם יודעים להבחין בין רעשי רקע לבין התרחשויות אמיתיות. זה קשור לא מעט למתחים גיאו־פוליטיים, כמו מה שראינו לא מזמן סביב גרינלנד. גם עכשיו, כשמנתחים את המתקפה האמריקאית־ישראלית באיראן, המשקיעים עושים חישוב שלוקח בחשבון שמצד אחד איראן היא לא כלכלה מרכזית ברמה העולמית וגם את ההנחה שהתקיפה לא תיהפך למלחמת עולם שלישית, אלא תהיה אירוע מוגבל בסופו של דבר. השאלה הכלכלית החשובה היא האם צפוי מיתון של ממש, וזו גם שאלה חשובה כי לא היה לנו כזה מאז המשבר של 2008. אנחנו, כמנהלי סיכונים, בודקים את כל המדדים הרלבנטיים וכרגע אין שום דבר שמבהיל אותנו. הסיכונים העיקריים שאנחנו מזהים הם גיאו־פוליטיים. אבל משברים שמונעים על ידי אירועים כמו מלחמות, הם לרוב משברים חדים ועמוקים, אבל גם כאלה שההתאוששות מהם מאוד מהירה".
