מעקב: עסקים בצפון
"לאף אחד לא אכפת מאיתנו"
כלכליסט חוזר אל אסתרי טל, בעלת "פנטזיה מרוקאית" בקיבוץ מחניים. על הקושי להפעיל את העסק והפיצוי החלקי בלבד שקיבלה
הצפון רחוק מלחזור לשגרה. התיירים נעדרים, וגם תושבי הצפון מתקשים לצאת מהבית בגלל הירי והאזעקות. בשבוע האחרון הלחימה התעצמה, ומוסדות החינוך בחלק מהיישובים באזור הצפון נסגרו בהוראת פיקוד העורף. אסתרי טל, בעלת חנות "פנטזיה מרוקאית" בקיבוץ מחניים, שמייבאת רהיטים וטקסטיל לבית ממרוקו, מספרת על הקושי להפעיל את העסק ועל הפיצוי החלקי בלבד שקיבלה מהמדינה על נזקי סגירת החנות מאז החלה המלחמה באיראן.
"המלחמה לא ממש נפסקה בצפון. עדיין נלחמים ויש פה קולות לחימה. זה משפיע על כל אזור הצפון, תיירות הפנים עדיין לא חזרה, והרבה עסקים מדשדשים וחלקם לא נפתחו בכלל. המצב פה ממש מייאש".
אסתרי טל זכאית לפיצויים על פי המתווה הרגיל שקבעה המדינה, ולדבריה המתווה פגע בה והיא קיבלה פיצוי רק על 15% מהירידה בהכנסות. "המדינה שילבה את החודשים מרץ ואפריל יחד, והמתווה הזה גרע ממני פיצויים עבור הנזק העמוק שספגתי במרץ כשהיתה לי ירידה של 40%, ובאפריל לא היתה ירידה, אבל הם שקללו אותם. הפיצויים שקיבלתי הם סכום זעום ומביך ברמות, שלא מפצה על כלום ושום דבר".
מישהו מהממשלה או הרשויות דיבר איתכם?
"אין לנו על מי לסמוך. אף אחד מהמדינה לא דיבר איתנו. אנחנו לא יודעים מה צופן לנו העתיד. אין לנו שמץ של מושג האם נחזור מתישהו לשגרה או שהמצב יחמיר. כרגע ביטלו את הלימודים. מאוד מאוד מאתגר לאמהות, הכל פה מאתגר. אין עם מי לדבר, ומתחילים להתרגל למצב שלאף אחד במדינה לא אכפת מאיתנו, ובעיקר מבעלי העסקים בצפון".
נקטת פעולות מאז המלחמה באיראן?
"צמצמתי כוח אדם. הורדתי עובדת אחת מחוסר ברירה. שעות העבודה נשארו אותו דבר כמו בשגרה, אבל אין עבודה. צריך לנסות לייעל מה שאפשר כדי לעבור את התקופה, שאין לדעת כמה זמן היא תימשך".
בעבר דיברת על אפשרות לעזוב את הצפון אם מצב הלחימה ימשיך. את בוחנת את זה?
"אני עוד לא חושבת על עזיבה, כי שום דבר לא ברור במדינה. אז אני ממש מחכה, כמו כולם, להבין לאן זה הולך והאם בצפון זה יישאר ככה. אם המצב פה יימשך כמו עכשיו, ברור שיהיה קשה להישאר פה, אבל אם זה כלל־ארצי והמצב ישתפר, אז אני אשאר פה. להעתיק עסק זו גם הוצאה כלכלית מאוד כבדה. זה לא משהו שאני יכולה להרשות לעצמי במצב הנוכחי".
