״חינוך לאוריינות פיננסית חייב להיכנס כבר בבתי ספר יסודיים וכקורסי חובה באוניברסיטאות״
שרון רייך, מנכ"ל "איילון ביטוח ופיננסים", מסביר על הפער שבין הכסף שיושב לישראלים בעו"ש לבין חוסר הידע שלהם איך להשקיע אותו, מדוע זה קורה, ואיך חינוך פיננסי יכול לפתור את הבעיה
שרון רייך, מנכ"ל איילון ביטוח ופיננסים- הרפורמות שבדרך
רפורמת הארביטראז' הפיננסית נמצאת במבוי סתום לאחר מחלוקות מתמשכות בין הרגולטורים. למרות ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגדיר את הנושא בתחילת השנה כ"קרב" מרכזי, הרפורמה נעדרה לחלוטין מקווי המתאר שלו לתקציב 2026. במקביל, המחלוקת בין משרד האוצר לבין רשות שוק ההון על עתיד מכשירי החיסכון (שמנהלים יחד כ-862 מיליארד שקל) נמשכת ללא פתרון. הרפורמה, שנועדה לאחד בין קרנות נאמנות, פוליסות חיסכון, וקופות גמל להשקעה, נדחתה שוב.
"הרגולטורים לא הסכימו ביניהם. רשות שוק ההון הביעה דעת מיעוט מול רשות ניירות ערך, ולא הייתה הסכמה", אומר שרון רייך, מנכ"ל איילון ביטוח ופיננסים, לדן קצ'נובסקי, בעלים ומייסד של סקאלה ומרכז הנדלן, בפרק של רכבת ההשקעות. "כשאין הסכמה זה לא טוב. הרגולטורים צריכים קודם להסכים ביניהם לפני שמוציאים הצעות למהלכים כאלה".
רפורמת הארביטראז' נועדה לפתור פערי מיסוי בין מוצרים פיננסיים דומים, שיוצרים עיוות בהחלטות השקעה של צרכנים. רשות שוק ההון מתנגדת למהלך מחשש שהעברת כל ההשקעות לחשבון ייעודי תייקר את החיסכון ותביא לריכוזיות בשוק סביב מספר שחקנים מרכזיים בלבד. ההצעה עוררה סערה בענף הביטוח ובשוק ההון, כאשר חברות הביטוח וסוכנים חוששים מאובדן מקורות הכנסה ושינויים דרסטיים במודל העסקי הקיים. במקביל, קופות הגמל להשקעה עלולות לאבד את יתרונן המיסויי המשמעותי ביותר, מה שמסביר את ההתנגדות הנחרצת של רשות שוק ההון למסקנות הביניים של הוועדה.
"הרגולטור הוא כמו בעל שליטה"
כמנכ"ל חברת ביטוח גדולה, רייך מתמודד יומיום עם מציאות רגולטורית מורכבת ומשתנה. "הרגולטור בעולם הביטוח הוא מאוד משמעותי", הוא מסביר. "אנחנו מכבדים את הרגולטור ותומכים ברגולציה, זה הדבר הנכון. אנחנו מנהלים כספי ציבור, והציבור צריך לדעת שיש שקיפות וניהול נאות".
לדברי רייך, בסופו של דבר ענף הביטוח אחראי על הפנסיה של אזרחי מדינת ישראל ו"הם צריכים לדעת שהכסף מנוהל נכון מקצועית ובשקיפות. הביטוח הוא עסק של אמון. אתה מוכר בסופו של דבר פוליסה ומאחורי הפוליסה זה נייר. אבל מאחורי הנייר יש אמון שבבוא היום אנחנו נשלם".
אך רייך גם מכיר בכוח הרב שיש לרגולטור בענף. "הרגולטור הוא חלק מרכזי בעולם הביטוח, הוא כמו בעל שליטה כי הוא מחליט המון", הוא מציין. "הוא החליט שביטוח מנהלים יוצא מהמשחק והפנסיה נכנסת למשחק, הוא החליט על פנסיית חובה. בתחום הבריאות הוא קובע איזה מוצר הוא רוצה, שהמחיר יהיה תחרותי ופחות יצירתיות יש בו. כל תעריף רכב חובה היום נקבע רק באישור הרגולטור".
מנוף לשינוי
בתוך המציאות הרגולטורית המורכבת הזאת, "איילון ביטוח" מצליחה להציג תוצאות יוצאות דופן. החברה רושמת רווח כולל שזינק ב-92% ותשואה על ההון של 34%, לצד ניהול נכסים בהיקף של 18 מיליארד שקל.
רייך, שמכהן כמנכ"ל כבר שלוש שנים וחצי לאחר קריירה של כ-30 שנה בענף, מתאר תהליך של שינוי מקיף שמתמקד הן בעובדים והן בלקוחות. "עשיתי שינויים בכל התחומים", הוא מסביר. "יש מערכת יחסים מצוינת בין הדירקטוריון לבין ההנהלה, והאווירה המקצועית הזאת מאפשרת עבודה יעילה כשכולם פועלים למטרה אחת. אין אגו, כולם רוצים להצליח".
השיטה שלו מבוססת על מספר עקרונות מרכזיים: הנהלה מקצועית שמחוברת ליעדים ברורים, הפיכת כל התהליכים למדידים, וחיזוק המותג של איילון כנכס משמעותי של החברה. "מכיוון שאני איש כספים, הפכתי את התהליכים לדברים מדידים עם יעדים ברורים", הוא מציין. "תחום הביטוח הוא מורכב ומסועף, יש בו השקעות מורכבות שהן מאוד משמעותיות".
לדברי רייך, גם הבינה המלאכותית היא חלק בלתי נפרד מהשינוי הארגוני שהוא מקדם. "אני לא חושב שאף אחד צריך לפחד מה-AI", הוא אומר, "הטכנולוגיה הזו בהחלט תיתן מענה ותאפשר עבודה עם היקפים גדולים יותר, ומבחינתי זה דבר חיובי".
ב"איילון" כבר עוסקים בשילוב AI בתהליכי העבודה. "60% מההוצאות של חברת ביטוח הן שכר עבודה, והיא חייבת להתייעל בתהליכים", מסביר רייך ומציין כי הוא רואה ב-AI כלי שיכול לעזור לאנליסטים לעבד כמויות גדולות של מידע ולזהות מגמות מאקרו מוקדם יותר. "הטכנולוגיה", הוא מוסיף, "יכולה לקצר זמנים ולהוסיף הרבה חומרים. אני רואה בזה משהו שיקדם אותנו ויעזור לנו".
מעבר לכך, רייך רואה בטכנולוגיה כלי לשקיפות ודמוקרטיזציה של השירותים הפיננסיים. הוא משתמש בדוגמה של Airbnb: "Airbnb למעשה הפכה לחברת נדל"ן בלי שיש לה נכסים, היא פשוט הנגישה את המידע שבין הצרכן לבעלי הנכסים". זאת, מבחינתו הדרך לפעול גם בתחום הביטוח. לדבריו, פלטפורמה שתנגיש מידע על מאות קרנות נאמנות, מסלולי חיסכון וחברות ביטוח יכולה "לעשות מהפכה" בשוק הישראלי.
שיעור בכלכלה
אחת הבעיות המרכזיות שרייך מזהה, ושמקשה על יישום החזון הטכנולוגי, היא רמת האוריינות הפיננסית הנמוכה בישראל.״חינוך לאוריינות פיננסית חייב להיכנס כבר בבתי ספר יסודיים וכקורסי חובה באוניברסיטאות״ , הוא מציין בכנות. "במערב אירופה ובארצות הברית אנשים מבינים את העולם הזה וחיים אותו מגיל קטן".
הבעיה מתחדדת כשמדובר במציאות שבה הרגולטורים מקבלים החלטות מורכבות וצרכנים נדרשים לקבל החלטות השקעה חכמות. "האוריינות הפיננסית שלהם אינה גבוהה, כפי שמראים הסקרים", מציין רייך. "מישהו צריך לתת להם פתרון הוליסטי. מישהו צריך לשבת איתם על מה הם צרכים".
רייך רואה פערים משמעותיים בין המציאות לבין הפוטנציאל. "אני רואה בשוק הזה הרבה כסף בעו"ש. מצד שני, אני רואה גופים, בתי השקעות וחברות ביטוח מקצועיות בניהול כסף מפוקחות עושות תשואה מצוינת. ואני שואל את עצמי איך החיבור הזה יקרה, כי החיבור הזה חייב לקרות".
כחלק מהאחריות החברתית של איילון, החברה משקיעה במגוון פעילויות חינוך. "אנחנו חושפים את אנשי ההשקעות שלנו למאמרים בעיתונים ולפודקאסטים, לתכנים פיננסיים כדי לתת העשרה כחברה ערכית". רייך מאמין שהפיתרון טמון בשילוב של חינוך פורמלי ("בבתי ספר יסודיים ובקורסי חובה באוניברסיטאות") ועבודת הסברה של סוכנים מקצועיים.
"אין סיבה שאזרח מדינת ישראל שיש לו כסף שלא ינהלו לו ולא יתנו לו עצות חכמות לדברים בסיסיים כמו קרנות כספיות או ניהול הכסף שהוא לא משתמש במסלולי חיסכון", הוא מסביר. "אני חושב שהדבר הזה חייב לבוא לידי פיתרון, ואני חושב שהרגולטורים מנסים וערים לכך וצריך לחשוב ביחד מה עושים".
עתיד הפינטק בישראל
"אזרח מדינת ישראל צריך לקבל את מה שמגיע לו על הכסף שלו", מסכם רייך. "יש לו כסף שיושב בשוטף, הבנקים משתמשים בו ונותנים לו הלוואות, אבל האזרח צריך לקבל תמורה הוגנת עבור הכסף שלו".
הדרך לכך, כך לפי רייך, היא לאו דווקא ברפורמת הארביטראז' אלא דווקא בבנקאות הפתוחה שעשויה לייצר תחרות אמיתית. "הרגולטור מוטרד מהדומיננטיות של הבנקים", הוא מציין, "והוא נוקט בפעולות רבות כדי לאפשר מעבר קל יותר בין בנקים. אם נדע להנגיש את זה בצורה טובה ולסדר את זה בפלטפורמה נוחה, השינוי הזה יוכל לייצר מהפכה".
