דו"ח: קרקעות מזוהמות מעכבות בנייה של 1.4 מיליון דירות באזורי ביקוש
המשרד להגנת הסביבה מצא כי 10,600 דונם מזוהמים בחומרים תעשייתיים מסוכנים, והם מונעים מהמדינה קידום של 42% מכלל הדירות המתוכננות והכנסה של 44 מיליארד שקל משיווק קרקעות לבנייה. ישראל היא היחידה ב־OECD שאין לה חוק בנושא, והטיפול בשטח מזוהם נעשה טלאי על טלאי דרך הנחיות המשרד ותנאים בתוכניות בנייה
קרקעות מזוהמות מעכבות בניית 1.4 מיליון יחידות דיור ומונעות מהמדינה הכנסה של כ־44 מיליארד שקל משיווק קרקעות לבנייה - כך עולה מדו"ח חדש של המשרד להגנת הסביבה. להערכת המשרד, כ־10,600 דונם מזוהמים בחומרים מסוכנים בעקבות פעילות תעשייתית. אגב בשבועות האחרונים צוותים של החברה לשירותי איכות סביבה עמלים על איתור של ריכוזי כימיקלים הנקראים PFAS, כדי לברר היכן נדרש טיפול מיוחד שיאפשר התקדמות בבנייה. עם זאת, אין מדובר במזהם הקרקע היחיד שמצוי בשטחים נרחבים בישראל.
לפי בדיקת המשרד להגנת הסביבה, 1.4 מיליון יחידות הדיור שבנייתן מתעכבת בעקבות זיהום קרקע מהוות כ־42% מכלל היחידות המתוכננות בישראל, והן חולשות על כ־74% משטח התוכניות. כמו כן תהליכי שיקום הקרקע מעכבים את בנייתם של 42 אלף דונם שטחי מסחר, שתופסים כ־50% מהתוכניות לתעסוקה ומסחר. עוד נמצא כי 41%-30% מתוואי המטרו והרכבת הקלה (בהתאם לתוכניות מתאר לאומיות 70, 71, 101, 102 ו־103) מצויים בקרקעות שנחשדות כמזוהמות.
קרקעות מזוהמות חולשות על שטחים נרחבים בישראל, חלקם באזורים מבוקשים מאוד לבנייה: שדה דב בתל אביב, שדה התעופה בהרצליה, מתחמי תעש לשעבר ברמת השרון ובנוף ים, בסיסי צה"ל לשעבר בכפר סירקין, תל השומר וצריפין, מתחמים אזרחיים בפי גלילות, רכס עתלית, שיבא תל השומר, מטמנות לשעבר בדרום גלילות וחבצלת השרון ועוד.
למרות הימצאותן של קרקעות מזוהמות בהיקף נרחב, ישראל היא המדינה היחידה ב־OECD שאין לה חוק בנושא של קרקעות מזוהמות, ולכן אין הגדרה ברורה לקרקע מזוהמת, מי אחראי לשיקום, ומה הסטנדרט לשיקום. הטיפול בקרקעות מזוהמות נעשה טלאי על טלאי דרך הוראות והנחיות של המשרד להגנת הסביבה ותנאים בתוכניות בנייה. אין רישום מסודר של קרקעות מזוהמות בטאבו, ואין מנגנון מימון להסרת הזיהום.
חוק שיקום קרקעות יאסור על זיהום קרקע, יגדיר את הסמכויות הישירות של המשרד להגנת הסביבה בנושא, יפקיד בידיו יכולות אכיפה יעילות ואפשרות להוציא צווים לסקרים ושיקום, ויקבע מי אחראי לשקם קרקעות מזוהמות. החוק לא רק יגדיר עקרונות של המזהם משלם, אלא גם מנגנוני מימון לאתרים מזוהמים שבהם הגורם המזהם כבר אינו קיים או שאינו בעל הקרקע, מה שיאפשר מימון רציף וודאי, במיוחד באתרים ישנים של צה״ל, תעש, תחנות דלק ותעשייה. אלא שבישראל נמנעים כבר שנים ארוכות מחקיקת חוק בנושא.
ב־2011 המשרד להגנת הסביבה הביא תזכיר חוק קרקעות מזוהמות שעבר קריאה ראשונה, אלא שהוא נעצר בגלל מחלוקות בין המשרד להגנת הסביבה, האוצר, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון על מי משלם ומה היקף האחריות של המדינה מול מזהמים פרטיים. מבקר המדינה ציין בשנה שעברה כי המשרד להגנת הסביבה אינו מקדם את החוק, ועד כה טרם הונחה הצעת חוק חדשה בנושא.
לפי הערכה שמרנית של המשרד להגנת הסביבה, החוסר באסדרה אפקטיבית מורגש היטב בשטח: עיכוב של כחצי שנה בממוצע לכל יחידת דיור, שטח מסחר או מקטע תחבורה ציבורית. לפי הדו"ח, שפורסם בכתב העת המדעי ״אקולוגיה וסביבה״, מדובר בהערכה שמרנית במיוחד, כיוון שבמקרים רבים התהליכים הללו אורכים מספר שנים, בהתאם לחומרת הזיהום ומורכבותו.
להערכת המשרד להגנת הסביבה, העלות העיקרית של החוק: השקעה של כ־8.5 מיליארד שקל בשיקום קרקעות מזוהמות בכלל המשק - בפריסה לעשר שנים בלבד. כיום ההשקעה מתפרסת על פני כ־25 שנה בשל היעדר מסגרת חוקית שתאפשר קידום מהיר של תהליכים. עלות הקדמת ההשקעות בשיקום הקרקעות המזוהמות במשק נאמדת ב־1.3 מיליארד שקל. על פי הערכות מקצועיות של מצאי הקרקעות וקצב חלחול המזהמים, בהיעדר חוק תגדל כמות הקרקע המזוהמת לאורך השנים ב־29 מיליון טונות. עלות ממוצעת לטיפול בקרקע מזוהמת מוערכת ב־240 שקל לטונה.
