פרס ניחומים למפלגות החרדיות: הכנסת אישרה את הרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים
ההצעה עברה ברוב של 65 מול 41, ובגרסתה הסופית נוסף סעיף שלפיו בתי הדין יאשרו את פסקי הבוררות של עצמם. נציגי משרד המשפטים הזהירו כי אנשים - ובמיוחד אוכלוסיות מוחלשות - עלולים לוותר על זכויותיהם שלא מרצון כשהם מקבלים הזמנה מבית הדין. ח"כ גלעד קריב: "תחילת תהליך מסוכן של הקמת מערכת משפט נפרדת"
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים כך שיוכלו לשבת כבוררים בסכסוכים אזרחיים. ההצעה עברה ברוב של 65 חברי כנסת שתמכו מול 41 מתנגדים. העברת ההצעה ערב אישור התקציב נועדה לתת לחרדים פיצוי, ולו קלוש, על הוויתור שלהם על חוק ההשתמטות. ברגע האחרון הוכנסה להצעת החוק באמצעות הסתייגות של ח"כ אוריאל בוסו מש"ס הצעה לפיה בתי הדין יאשרו את פסק הבוררות של עצמם במקום שבית משפט מחוזי יעשה זאת. מתנגדי ההצעה רואים בה צעד בדרך לכינון מדינת הלכה.
בתי הדין הרבניים של המדינה מוסמכים בחוק לדון בענייני אישות ובסכסוכים שנלווים אליהם. אבל בעבר הם ישבו גם כבוררים בסכסוכי ממון בלי חוק שהסמיך אותם. ב-2006 קבע בג"ץ שבית משפט של המדינה אינו יכול לקיים דיונים בלי הסמכה בחוק. מאז מנסות המפלגות הדתיות והחרדיות להשיב לבתי הדין את הסמכות, אבל רק בקדנציה הזו נוצרה קואליציה שבה זה אפשרי.
ב-2023, במקביל להפיכה המשטרית, אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק של ארבעה חברי כנסת מדגל התורה ומש"ס, בראשות יו"ר ועדת הכספים לשעבר ח"כ משה גפני, שמסמיכה את בתי הדין לדון כבוררים בסכסוכי ממון. כעת אושרה סופית ההצעה המתייחסת גם לבתי הדין השרעיים ולא רק לבתי דין רבניים.
כיום כל מי שמעוניין בכך יכול להתדיין בדין תורה: לא רק שיש עשרות בד"צים חרדיים, המדינה גם מממנת הפעלת בתי דין לממונות במסגרת המועצות הדתיות. יתרה מזאת, כשבג"ץ אסר על בתי הדין הרבניים לשבת כבוררים, הם טיפלו ב-700 תיקים בשנה בלבד, כלומר הביקוש לשירותיהם לא גדול במיוחד. לכן, מאחורי הצעת החוק עומד הרצון לעקוף את בג"ץ ולהחזיר לבתי הדין את מה שכביכול נגזל מהם. אבל מעבר לבעיות המעשיות שההצעה מעוררת, קיים החשש שהיא פותחת פתח למערכת משפט מקבילה לפי ההלכה.
בין הבעיות בהצעה: נציגת משרד המשפטים יעל בלונדהיים ונציג הסיוע המשפטי דניאל רז הביעו בוועדה שדנה בחוק דאגה עמוקה מכך שיוזם הבוררות יוכל לשלוח הזמנה אליה באמצעות בתי הדין. "אנשים שמקבלים מסמך מבית הדין עלולים להיות מורתעים ולתת את הסכמתם שלא מתוך בחירה חופשית", אמרה בלונדהיים. רז ציין שזה נכון בייחוד כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות, מהסוג שהסיוע המשפטי מטפל בהן.
אחד החששות שהעלתה בלונדהיים הוא שבתי הדין שפועלים מכוח חוקי ההלכה יפגעו בזכויות מוקנות בחוק של נשים, ילדים ועובדים, דוגמת זכות הילד שיפרנסו אותו או זכות העובד לפנסיה. החוק החדש יאפשר גם לרשויות שלטוניות להתדיין בהם, מה שמעלה חשש כבד שרשויות מקומיות חרדיות יפנו לנהל שם חילוקי דעות משפטיים.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, טען בדיון בוועדה אתמול כי "זו הצעה פשוטה וטריוויאלית שהייתה צריכה להיות מוסכמת על כולם – לתת לשני מבוגרים להגיד שהם רוצים לדון בהסכמה בסוגייה בסכסוך ביניהם לפי דין תורה". ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים אמר לאחר אישור ההצעה בוועדה שהוא צופה ששני סעיפים בה ייפסלו בבג"ץ: הסעיף על אישור הפסק בידי בית הדין שנותן אותו, וכן הסעיף שלפיו בית הדין שולח הזמנות לבוררות - מה שיוצר מראית עין של חובה משפטית. ״הצעת החוק הזו היא תחילת תהליך מסוכן של הקמת מערכת משפט נפרדת", אמר קריב. "אנחנו נבצע ביעור חמץ ואחד החוקים הראשונים שיבוטלו בממשלה שאנחנו נוביל יהיה החוק המסוכן הזה".
