"המלחמה תיגמר, ההרגל עלול להשאר" - איך ישראל נערכת להתמודד עם השימוש הגובר בחומרים ממכרים בצל טראומות המלחמה?
בכנס בינלאומי של ICAMH – מרכז המחקר המשותף של ICA (המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש) והאוניברסיטה העברית, התכנסו לפאנל חסר תקדים בהנחיית ענבל דור קרבל, מנכ"לית ICA, נציגי משרד הבריאות, צה"ל וארגוני החברה האזרחית לשיחה על השפעות המלחמה על בריאות הנפש, ובעיקר על הזינוק חסר התקדים בשימוש מוגבר בחומרים ממכרים והקשר המורכב בינם לבין הטראומה שפוקדת דור שלם
"המלחמה תגמר, אבל ההרגל עלול להישאר" - כך פתחה ענבל דור קרבל, מנכ"לית ICA (המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש), את פאנל הפתיחה בכנס הבינלאומי בנושא התמכרויות, שהתקיים בירושלים.
עם פתיחת הכנס, הציגה דור קרבל נתונים מדאיגים וסיפרה: "השימוש בחומרים נמצא בעלייה משמעותית. אחד מכל ארבעה ישראלים נמצא בסיכון לשימוש מוגבר, והנתון גבוה אפילו יותר כשמדברים על צעירים. טראומה והתמכרות אינן תופעות נפרדות - הן מזינות זו את זו, הולכות יד ביד".
"מאז פרוץ המלחמה", היא הסבירה "ראינו עלייה חדה בתסמיני הטראומה, ובמקביל עלייה דרמטית מאוד בשימוש בחומרים והתנהגויות ממכרות. מה שמביא אותנו להיות מאוד מאוד מוטרדים. איפה נמצא את עצמנו בעוד שנה בעוד שנתיים אם לא נטפל"?
בפאנל השתתפו ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות; סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ, ראש ענף תעצומות בצה"ל; ואפרת שפרוט, מנכ"לית עמותת נט"ל, שערכו שיח בין-מערכתי מול אתגר שמאיים על דור שלם, תחת הכותרת "מתוך השבר: שילוב כוחות בטיפול בטראומה והתמכרות".
מהמעבדה, דרך הקליניקה - ועד לכנסת
ICA (המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש) הוא מרכז רב תחומי המוביל את המניעה והטיפול בסוגיה הלאומית של שימוש מזיק והתמכרויות בישראל. המרכז פועל בשלוש רמות: קלינית, ציבורית (תוכניות מניעה במערכת החינוך וברשויות, שינוי מדיניות והעלאת מודעות) ואקדמית (מחקר עם הגופים המובילים בישראל והכשרות של עשרות אלפי רופאים ומטפלים).
את הכנס הבינלאומי יזם והוביל ICAMH, מרכז המחקר והטיפול היוקרתי החדש של ICA בירושלים, בשיתוף האוניברסיטה העברית והדסה הר הצופים. הקמת ICAMH היא מהלך פורץ דרך, המייצר לראשונה שיתוף פעולה חדשני בין אקדמיה, בית חולים וחברה אזרחית - תוך הבנה שרק שילוב כוחות יוכל לייצר אימפקט אמיתי. תחת הכותרת
"From Brain to Society: Transforming Addiction - Science, Care and Policy", הכנס החשוב הביא לירושלים חוקרים ממוסדות אקדמיים ומרכזים רפואיים מובילים מהארץ ומהעולם.
3 צפייה בגלריה
פאנל הפתיחה בכנס הבינלאומי של ICAMH
(באדיבות ICA- המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש)
זינוק חסר תקדים בהתמודדות עם טראומה והתמכרויות
מאז ה-7 באוקטובר, ישראל מתמודדת עם שני משברים השזורים זה בזה: מצד אחד אירועים טראומתיים, המשפיעים על מיליוני ישראלים – אזרחים ומשרתים בצבא ובמילואים. מצד שני, עלייה דרמטית בשימוש בחומרים ממכרים.
שפרוט תיארה כי "ביחידה הקלינית בנט"ל היו 300 מטופלים מדי שבוע לפני המלחמה. ואחרי ה-7.10 – ראינו גידול של פי 10. כיום יש מעל 3000 מטופלים מדי שבוע. מאז תחילת המלחמה פנו לקווי הסיוע בנט"ל מעל 120 אלף פניות". לדבריה, "ב-30 שנות פעילות העמותה, למרות המומחיות בטראומה, לא פגשנו טראומה כל כך מורכבת - שכבות שונות, לפעמים באותה משפחה".
"בחלק מהמצבים, הסטיגמה עדיין מונעת את הפנייה או ההצעה לעזרה" - הסטיגמה מתחילה להישבר
אחד השינויים המשמעותיים שעלו מהשיחה: הסטיגמה סביב פנייה לעזרה מתחילה להישבר. סא"ל ד"ר ליפשיץ דיווחה כי "אחד מכל ארבעה חיילים פונה לעזרה נפשית. יש פחות סטיגמה בהשוואה למה שראינו לפני 11 שנים בצוק איתן. אם פעם הייתה שתיקה ומבוכה, היום חיילים באים ומשתפים״. סא״ל ד״ר ליפשיץ התייחסה גם לשיתוף הפעולה בין צה״ל ל-ICA ואמרה כי העבודה המשותפת והחשובה החלה עוד לפני המלחמה והתעצמה במהלכה.
הקמפיין שהובילה לאחרונה ICA, המתייחס לנושא השימוש בחומרים מזיקים – שהתקבע בעקבות המלחמה, לצד הצהרות מצד גופים רשמיים, משנה את התפיסה. שפרוט אמרה כי "משמעותי מאוד שהגופים הממסדיים במדינה, כולל צה"ל ומשרד הבריאות, יעלו המודעות לנושא ההתמכרויות ויעסקו בו כמשהו שאפשר להבין ולטפל בו". סא"ל ד"ר ליפשיץ הוסיפה ואמרה כי "אנו עדיין נתקלים במצבים בהם הסטיגמה היא זו שמונעת, גם מהאנשים עצמם וגם מבני משפחה, שרואים שמשהו לא בסדר - לפנות ולהגיד משהו".
ד"ר בודנהיימר הוסיף כי "המטרה העיקרית כעת היא להגדיל את מערך בריאות הנפש ולהפוך אותו למערכת ציבורית חזקה שיודעת להתמודד. כך, השינוי הדרמטי שראינו ברפורמה בבריאות הנפש - אני מאמין שיתקיים גם בעולם ההתמכרויות, ככל שנכניס את זה יותר לקופות החולים ויהיה ברור שזה חלק מסל הבריאות".
היערכות ליום שאחרי - מתכוננים לגל הבא של הפונים לעזרה
ומה בנוגע ליום שאחרי? דור קרבל ציינה כי "המלחמה תסתיים, וברור לנו, כמו שראינו אחרי תקופת הקורונה, שתהיה איזושהי התפרקות, יהיה איזשהו אפטר אפקט. אנחנו יודעים מאירועים קודמים, גם מהקורונה וגם מצוק איתן, שיהיו השלכות, ויש חשיבות להסתכל על הדברים ולהערך בתכנון עתידי".
לדברי ד"ר בודנהיימר, "מהשבוע הראשון למלחמה התחלנו לחשוב על היום שאחרי. עבדנו על תוכנית לאומית רחבה לבריאות נפש - עם מיליארד שקלים נוספים בשנה למערך בריאות הנפש". באשר להיערכות המיידית שנעשתה עם פרוץ המלחמה, אמר כי "מיד עם פרוץ המלחמה, הבנו שזאת ההזדמנות ושאנחנו חייבים לתת המון משאבים למערך בריאות הנפש במדינת ישראל".
בשטח, הדבר כבר מתבטא. ד"ר בודנהיימר אמר כי "יצאנו עם תמיכה לקופות החולים ליצירת מענים לסוגיית ההתמכרויות. ב-2024 הפעילות עלתה שלב - היום בכל הקופות כבר יש מרפאות שעסוקות גם בתחלואה כפולה".
נט"ל, גם היא מתכוננת לגל הבא של הפונים. שפרוט אמרה כי "יש הערכות לפנייה מוגברת של לוחמי מילואים ששוחררו. רבים אמרו 'עד שאני לא מסיים את האירוע אני לא רוצה להתמודד'".
המפתח להתמודדות - שיתוף פעולה בין כל הגורמים
לסיכום, דור קרבל אמרה כי קיום השיח ממחיש את הכוח העצום הגלום בשיתוף פעולה. "בכל הזירות אנחנו רואים שילוב כוחות של הממשלה, הצבא והחברה האזרחית. השילוב הזה יכול לייצר חברה הרבה יותר בריאה", סיכמה דור קרבל את הפאנל.
