בזמן שניסינו לחזור לשגרה: עלות ניהול חשבון הבנק זינקה לכ־1,000 שקל למשפחה
העלות הממוצעת של חשבון עו"ש והחזקת כרטיס אשראי ב־2025 זינקה ל־379 שקל לחשבון לעומת 349 שקל ב־2024. הכנסות הבנקים מעמלות משקי בית ועסקים קטנים: 5.7 מיליארד שקל. 33% מהעמלות הן על מסחר בני"ע, היקרות במאות אחוזים מהעמלות שגובים בתי ההשקעות
עלות ניהול חשבון עו"ש והחזקת כרטיס אשראי ממוצעת ב־2025 הסתכמה ב־379 שקל לחשבון, כך לפי הדיווח השנתי של בנק ישראל שפורסם היום. החישוב מתייחס לחשבון עו"ש בודד, ומכיוון שבממוצע יש לכל משק בית 2.6 חשבונות, המשמעות היא שהעלות למשפחה מסתכמת בכ־1,000 שקל.
נתון זה משקף זינוק בחזרה לשיא בעמלות אלו, שעמד ב־2023 על 382 שקל לחשבון. ב־2024 חלה ירידה משמעותית, אך זו, כפי שמתבהר כעת, לא נבעה מעלייה בתחרות בענף הריכוזי, אלא כתוצאה ממתווה הסיוע שהעניקו הבנקים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". במסגרת זו ניתן פטור מעמלות עו"ש לקבוצות שונות באוכלוסייה, בהן משרתי מילואים, משפחות שכולות, משפחות חטופים ותושבים שפונו.
מתוך העלות הממוצעת של חשבון עו"ש, העלות הגבוהה ביותר — 150 שקל בשנה — היא על דמי כרטיס אשראי. יחס מספר כרטיסי האשראי לכל חשבון עו"ש המשיך לגדול וטיפס ל־1.9 כרטיסים לחשבון, זאת בהשוואה ל־1.7 כרטיסים ב־2021. העלייה נובעת בעיקר מפעילותם של מועדונים שונים, שבשיתוף חברות כרטיסי האשראי מציעים הטבות שונות, אך הפטור מדמי כרטיס הוא לרוב זמני, והתוצאה היא עלייה בסך דמי הכרטיס שכל משק בית משלם.
בנוסף, משקי הבית שילמו כ־140 שקל בשנה על פעולות בעו"ש, כגון העברות בנקאיות והפקדת צ'קים. בבנק ישראל מקווים לראות את שני הנתונים — עמלות כרטיסי אשראי ועמלות על פעולות בעו"ש — יורדים החל מהשנה הבאה: ברפורמה שפורסמה לפני כחודש ושתיכנס לתוקף במספר פעימות, דמי כרטיס דביט יופחתו ל־7 שקלים, החל מאוקטובר הקרוב, ובכל חשבון עו"ש העלות המקסימלית ל־100 פעולות תעמוד על 10 שקלים, כלומר 120 שקל בשנה.
הבוננזה בעמלות ני"ע
בסך הכל, הבנקים נהנו מהכנסה של 5.7 מיליארד שקל מעמלות של משקי בית ועסקים קטנים ב־2025 לעומת 5.4 מיליארד שקל ב־2024. החלק המשמעותי ביותר — כשליש מסך העמלות — מקורו בפעילות במסחר בניירות ערך. זהו נתון שעולה בהתמדה, כשאשתקד הוא עמד על 31% מסך העמלות וב־2023 על 27%.
עמלות המסחר בניירות ערך נחשבות רווחיות במיוחד לבנקים: פערי המחיר בין מסחר דרך הבנקים הגדולים למסחר דרך בתי השקעות יכולים לעמוד על מאות אחוזים ולהגיע לאלפי שקלים בשנה. גם כאן, בנק ישראל מקדם רפורמה יחד עם רשות ניירות ערך, במטרה להפוך את מבנה העמלות לשקוף יותר. אך בשונה מהרפורמה בעמלות העו"ש, כאן היישום מורכב יותר וצפוי להימשך כמה שנים. בינתיים, הבנקים מנסים למצוא את נקודת המינימום שתמנע את אובדן הלקוחות — במיוחד הצעירים — לבתי ההשקעות. במסגרת זו הם מציעים הטבות זמניות שונות, ולכן ייתכן שנתוני 2026 ישקפו נקודת מפנה בהיקף העמלות שהבנקים גובים ממסחר.
לאחר עמלות המסחר בניירות ערך, עמלות חשבון העו"ש (20%) ועמלות כרטיסי האשראי (19%) הן שני סוגי העמלות המשמעותיים הנוספים. 13% מהעמלות הן עמלות על נטילת אשראי, בדומה לשיעורן בתקופה המקבילה, ו־7% מהעמלות הן מהמרת מט"ח, בדומה לשנתיים הקודמות. זהו תחום שבו ארנקי מט"ח וכרטיסי האשראי החוץ־בנקאיים — שמציעים לעתים עמלות המרה זולות, וכן הבנק הדיגיטלי וואן זירו, שמציע במסלולי הפרימיום פטור מעמלה — מצליחים לנגוס בחלקם של הבנקים.
15% מהלקוחות במסלולים
עד לכניסת הרפורמה בעמלות עו"ש לתוקף, כלל הבנקים מחויבים להציע מסלול עמלות עו"ש בסיסי, בעלות של עד 10 שקלים בחודש, עבור פעולה אחת עם פקיד בחודש ו־10 פעולות בערוצים ישירים. בפועל, רק כ־15% מלקוחות הבנקים הצטרפו למסלול הבסיסי או למסלול המורחב. מי שביצעו פעולות אלו ללא מסלול, שילמו בפועל בבנק מרכנתיל 15.8 שקל ובמזרחי־טפחות 13.1 שקל.
הבנקים מחויבים להציע גם מסלול עמלות מורחב, שבו ניתן לבצע עד 50 פעולות בערוץ ישיר ועד 10 פעולות באמצעות פקיד, בעלות כוללת של בין 20 ל־30 שקל בחודש. למי שלא הצטרף למסלול, העלות בפועל היתה הגבוהה ביותר בבנק מרכנתיל — 98 שקל — ואחריו מזרחי־טפחות — 81 שקל.
15% בלבד מלקוחות הבנקים הצטרפו עד כה למסלולים, ו־62% מלקוחות הבנקים שילמו עד 10 שקלים בחודש — כלומר פחות מעלות המסלול הבסיסי. כ־22% מהלקוחות של הבנקים שילמו יותר מ־10 שקלים בחודש, אך לא הצטרפו למסלולים.
