לא עוד עמלה על כל פעולה: בנק ישראל משנה את עמלות העו"ש בבנקים
הפיקוח על הבנקים קובע מסלול אחיד לניהול חשבון תשלום, שיחליף את החיוב לפי פעולה ואת שיטת המסלולים הקיימת מאז 2014; לקוחות יבצעו עד 100 פעולות חודשיות בעמלה של עד 10 שקלים, ולקוחות עם עד שתי פעולות בחודש ישלמו עד 5 שקלים בלבד; תקרת דמי כרטיס הדביט תעמוד על 7 שקלים בחודש, במקום 5 שקלים שתוכננו בטיוטות קודמות
חיסכון גדול לציבור? הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פירסם היום (א') את הרפורמה הסופית בעמלות העו"ש ובכרטיסי החיוב המיידי (דביט). הרפורמה גובשה במטרה לפשט ולהוזיל את דמי הניהול בחשבונות הצרכנים, להגביר את יכולת ההשוואה בין הבנקים השונים ולשפר את תחושת ההוגנות והאמון של הציבור במערכת הבנקאית. במסגרת המהלך, יוגדר שירות אחיד בשם "ניהול חשבון תשלום" שירכז תחתיו את כל הפעולות היומיומיות והבסיסיות לניהול חשבון שוטף - הפקדות, משיכות, העברות וטיפול בשיקים. כלומר, "ניהול חשבון תשלום" יחליף את העמלות על פעולה בערוץ ישיר או על ידי פקיד שהבנקים גובים על פעולות שגרה שוונת.
כיום, ברירת המחדל היא תשלום עמלות עו"ש פר פעולה. לקוחות יכולים להצטרף למסלול עמלות בסיסי או מורחב, שבו משלמים סכום קבוע על מספר פעולות. אלא שלא כל לקוחות הבנקים מודעים למודל, והוא מצומצם בהיקפו ביחס למודל שבנק ישראל קובע כעת. בפועל, בנק ישראל קובע שאין יותר לקוחות "ללא מסלול". כל לקוח יהנה אוטומטית ממסלול שבו לא משלמים על כל פעולה בנפרד, אלא נהנים ממספר גדול של פעולות בכל חודש. העמלה החודשית המקסימלית תעמוד על עד 10 שקלים עבור 100 הפעולות הראשונות, וכל חריגה מעבר לכך תעלה לכל היותר שקל אחד לפעולה. היישום המלא של מודל זה יבטל באופן סופי את שיטת המסלולים הקיימת מאז 2014, שרשמה אחוזי הצטרפות נמוכים יחסית. נכון לאמצע 2025, התשלום החודשי הממוצע על עמלות עו"ש עמד על 11.5 שקל.
הרפורמה הסופית כוללת מספר שינויים ביחס לדוח הביניים שפירסם בנק ישראל לפני כשנה. השאלה הגדולה שליוותה את הרפורמה בשלביה המוקדמים הייתה אם לקוחות חלשים, קשישים או כאלו שמבצעים מעט מאוד פעולות בחודש ולכן משלמים כיום שקלים בודדים, ייפגעו מהמעבר למחיר אחיד ויאלצו לשלם סכום גבוה יותר. הנוסח הסופי נותן מענה באמצעות קביעת רשת ביטחון חדשה: חשבונות שבהם מתבצעות בין אפס לשתי פעולות בלבד בחודש ייהנו מהנחה אוטומטית, והעמלה המקסימלית בהם תיחתך בחצי ותעמוד על עד חמישה שקלים בלבד בחודש.
בנוסף, חשבונות אשר מוגדרים חוקית כפיקדונות ללא תנועה יקבלו פטור מלא, והעמלה בהם תעמוד על אפס שקלים. לצד זאת, בנק ישראל ביצע התאמה נוספת וביטל לחלוטין את עצם היכולת של הבנקים לגבות עמלות מיושנות מסוימות, ובהן עמלת חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית, עמלת איתור חשבונות ועמלת טיפול בירושות ועיזבונות, לצד הגבלת העמלה על שינוי מועד פירעון משכנתא ל-5 שקלים בלבד.
מנגד, השינוי הבולט ביותר שנרשם לרעת הצרכן לעומת טיוטות העבר נוגע דווקא לעלותו של כרטיס החיוב המיידי (דביט). בעוד שבתוכניות המקוריות תוכנן להגביל את דמי הכרטיס לסכום מירבי של חמישה שקלים בחודש, בנק ישראל נאלץ לסגת מהקביעה הזו לאחר שהשתכנע כי תעריף כזה אינו מאפשר מודל עסקי בר-קיימא בשוק הישראלי ועלול לפגוע באיכות השירות ובזמינותו. כתוצאה מכך, בצו הפיקוח הסופי הועלתה התקרה המפוקחת לשבעה שקלים בחודש, סכום שלפי הרגולטור עדיין נמוך מהתעריף הממוצע הנוכחי בשוק העומד על כתשעה שקלים, ומספק הגנה ללא הגבלת זמן לכלל הציבור ובמיוחד לאוכלוסיות מוחלשות המשתמשות בדביט כאמצעי תשלום מרכזי.
מחיקת העמלות המיוחדות והפיקוח על דמי כרטיס הדביט ייכנסו לתוקף ב-1 באוקטובר 2026, ואילו המהלך המרכזי של צירוף החשבונות האוטומטי למסלול העו"ש החדש ב-10 שקלים ייכנס לתוקפו המלא ב-1 ביולי 2027. בשבועות הקרובים צפוי בנק ישראל לפרסם רפורמה נוספת עליה הוא עומל בימים אלה, יחד עם רשות ניירות ערך ואגף התקציבים באוצר, שתתמקד בעמלות ניירות הערך.
