המודל הצ'כי שמונע מחלות לב ביעילות, ומה ישראל יכולה ללמוד ממנו
בכינוס השנתי של האיגוד הקרדיולוגי בישראל, שריכז את בכירי הקרדיולוגיה, הוצג מודל אירופי חדשני למלחמה במחלות הלב. הוא מגיע מצ'כיה, שם המירו את המניעה האקראית במניעה שיטתית ברמת האוכלוסייה כולה. פרופ' מיכאל ורבליק, שהוביל את המהלך, מסביר מדוע הקרב האמיתי מתנהל בעשורים ולא בשנים
לאחרונה התקיים בתל אביב הכינוס השנתי ה-73 של האיגוד הקרדיולוגי בישראל בשיתוף האיגוד הישראלי לכירוגיית לב חזה. כינוס שנתי לאומי זה נותן במה לצוותים הרפואיים המסורים המטפלים בחולי הלב ובו מוצגים כמדי שנה, חידושים ועדכונים בתחום רפואת הלב בישראל.
בין המושבים המדעיים המגוונים הושם דגש על גורמי הסיכון למחלות לב. בכינוס דנו באבחנה מוקדמת של מחלות לב בגיל הצעיר, במחלת ההשמנה, בקשר בין דלקת וטרשת עורקים, בדום נשימה בשינה כגורם סיכון לתחלואה לבבית ועוד. בכינוס הוצגו טיפולים תרופתיים חדשניים כגון טיפולים לשומני הדם וזריקות הניתנות למחלת ההשמנה ובעלות אפקט מועיל קרדיוואסקולרי.
נושאים מרכזיים אלו עלו במקביל ליוזמה של האיגוד הקרדיולוגי להקים את הקרן הישראלית ללב בריא. העמותה נולדה מתוך רצון פשוט אך שאפתני, לחולל שינוי אמיתי, בכדי לצמצם את התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם, לקדם מחקר וחדשנות ולשפר את איכות חייהם של המטופלים ובני משפחותיהם.
כבר משנת 1990 פועלת בישראל העמותה למחקרי לב וכלי דם ובאמצעותה מתבצעים מחקרים קליניים ברחבי הארץ. בשנת 2025 הורחבו ועודכנו מטרותיה ובחודש מאי האחרון היא השיקה אתר חדש שמרכז מידע מהימן ומבוסס מומחים, שנכתב ברובו בידי רופאים ומובילי דעה בתחומם, מתוך מטרה לחשוף את הציבור אל הידע שעשוי להציל חיים.
בכנס הוצגה תוכנית הלב הלאומית של צ'כיה, מודל שמגלם שינוי תפיסתי עמוק. במקום להשקיע משאבים יקרים בטיפול במחלות בשלביהן המתקדמים, בחרו הצ'כים במניעה חכמה ושיטתית, המבוססת על נתונים ונשענת על הרפואה הראשונית ועל תשתיות דיגיטליות לאומיות. הרעיון במהותו פשוט, במקום לחכות שהחולה יגיע אל המערכת, המערכת יוצאת אליו, מאתרת את הסיכון מבעוד מועד ומנהלת אותו ברמת האוכלוסייה כולה.
התוכנית הצ'כית, המבוססת על התוכנית של האיחוד האירופי ונשענת על גישה אינטגרטיבית המשלבת בין רפואה מונעת, איסוף וניתוח נתונים ברמה הלאומית, שיתוף פעולה בין כלל גורמי מערכת הבריאות והנגשת טיפולים חדשניים לאוכלוסיות בסיכון. במסגרת המודל מוגדרים יעדים מדידים לשיפור בריאות הלב, לצד מנגנוני בקרה המאפשרים לעקוב אחר ההתקדמות בזמן אמת. הגישה זוכה להכרה באירופה כדוגמה לאופן שבו מדיניות ציבורית ארוכת טווח יכולה לצמצם תחלואה, להפחית עומסים על מערכת הבריאות ולהאריך את שנות החיים הבריאות של האוכלוסייה.
כדי להבין כיצד נבנה מודל כזה ומה אפשר ללמוד ממנו, שוחחנו עם פרופ' מיכאל ורבליק, יו"ר האיגוד הצ'כי לטרשת עורקים, ראש הסניף האירופי של החברה הבינלאומית לטרשת עורקים וסגן ראש המחלקה לרפואה פנימית באוניברסיטת קארל ובבית החולים האוניברסיטאי הכללי בפראג, שעמד בראש גיבוש התוכנית.
מה היה הטריגר המרכזי שגרם לכם להבין שאתם זקוקים לתוכנית לאומית למלחמה במחלות לב?
"צ'כיה ממוקמת בלב אירופה, ואיתה גם סיכון קרדיווסקולרי גבוה ברמת האוכלוסייה, כלומר, עם אותה מערכת גורמי סיכון, לאזרחים שלנו יש סבירות גבוהה יותר לפתח התקפי לב, שבץ ומחלות כלי דם בהשוואה לאזורים אחרים. למרות ירידה של 50% בתמותה ממחלות לב בארבעת העשורים האחרונים, הן עדיין הרוצח מספר אחת אצלנו, ואחראיות לכ-42% מכלל מקרי המוות. התוכנית הלאומית הראשונה שלנו, מ-2013, התמקדה בטיפול האקוטי והצליחה מאוד, הורדנו את תמותת אוטם שריר הלב לכ-5.5%, מהשיעורים הנמוכים בעולם. אחרי עשור הבנו שצריך להמשיך הלאה".
מהו החזון הגדול שמאחורי התוכנית החדשה?
"בהתחלה הצבנו יעד שאפתני של הפחתת תמותה בעוד 5%, אבל תוך כדי העבודה שינינו כיוון, מהפחתת תמותה להפחתת תחלואה ולהארכת שנות החיים הבריאות. הצלחנו להוריד את מספר מקרי המוות, אבל נותרנו עם מספר עצום של אנשים שחיים עם מחלות לב כרוניות וגורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, סוכרת והשמנה. בקבוצת הגיל מעל 55 יש אצלנו שכיחות של כמעט 90% ליתר לחץ דם ולכולסטרול גבוה. אזרח צ'כי חי עם מחלה כרונית 15 שנים בממוצע אצל גברים ו-20 שנים אצל נשים, לעומת כשלוש שנים בלבד במדינות סקנדינביה. לכן בחרנו לתעדף את איכות החיים".
מה כבר נעשה בפועל, והאם אתם רואים תוצאות?
"התחלנו לכתוב את התוכנית ב-2023, היא אושרה על ידי הממשלה בסוף 2024, ויישומה החל ב-1 בינואר 2025. הדגש המרכזי הוא על מניעה, ולכן עיצבנו מחדש את מערך הבדיקות התקופתיות שבידי רופאי המשפחה, עם תוכן רחב יותר ותדירות גבוהה יותר ומיקוד בפרופיל הסיכון הקרדיווסקולרי. דוגמה ממחישה: הכנסנו את בדיקת Lp(a) כחלק חובה מהסקר, וכבר בשבוע הרביעי של ינואר אזלו במעבדות כל ערכות הבדיקה. היצרנים פשוט לא נערכו לביקוש, וזו הוכחה יפה לכך שהמהלך באמת התניע את רופאי המשפחה במהירות."
מי היו השותפים לתוכנית וכיצד הצלחתם לגייס את כולם?
"זה היה אחד האתגרים הגדולים, להושיב את כולם סביב שולחן אחד. האיגוד הקרדיולוגי היה כמובן הכוח המוביל, אבל צירפנו גם את איגודי הסוכרת, הרפואה הפנימית, מומחי כלי הדם והנוירולוגים, וכמובן את איגוד רופאי המשפחה. מעבר לקהילה המקצועית נדרשנו לשתף את הרגולטורים, משרד הבריאות והמכון הצ'כי לפיקוח על תרופות, וגם את היצרנים, כדי להאיץ את כניסת התרופות החדשניות לשוק, ואת ארגוני המטופלים. בסך הכול דיברנו על יותר מ-20 בעלי עניין שונים שהיה צריך לתאם ביניהם".
אילו חסמים מרכזיים, תקציביים או בירוקרטיים, זיהיתם, ומה המשמעות הכלכלית של טיפול נכון?
"אנחנו רופאים, לא כותבי מסמכי מדיניות, וזה היה אתגר בפני עצמו. במשרד הבריאות מצאנו שותפים נלהבים שעזרו לנסח את המסמך, ועם הגופים המממנים היה צריך לנהל משא ומתן על כל סעיף וסעיף. כאן נכנס לתמונה נכס אמיתי: בפעם הראשונה הצלחנו לחבר את נתוני מערכת הבריאות לנתוני מערכת הרווחה, ולהראות שהתועלת של מניעה אינה רק חיסכון רפואי אלא בעיקר חיסכון בקצבאות הנכות והסעד. כשמכניסים את זה למשוואה, ניתוח העלות תועלת מקבל פנים אחרות לגמרי. הצלחנו לשכנע את המממנים שהוצאה על בריאות היא למעשה השקעה עם תשואה גבוהה לכלל המערכת".
כיצד אתם מודדים הצלחה, ומהם ה-KPIs המרכזיים?
"התחלנו ממדדים שקל יחסית למדוד, האם מטופלים עם אבחנות מסוימות עוברים את הבדיקות בתדירות הנכונה. לראשונה הקמנו מאגר מרכזי של תוצאות מעבדה, שכל הספקים מחויבים לדווח אליו, וכך אפשר לאמוד את איכות הטיפול. תוכנות המרפאה כוללות כיום שדות מובְנים ללחץ דם, משקל ו-BMI, כך שגם הנתונים האלה זמינים לניתוח. במקביל אנחנו מתמרצים את נותני השירות: רופא שמספק את כל הטיפול התרופתי הנדרש ומבצע מעקב מלא מקבל החזר כספי גבוה יותר. כך הדאטה עובד בשני הכיוונים, גם למדידה וגם לתמרוץ".
כיצד אתם מתמודדים עם פערים בין אזורים ואוכלוסיות?
"צ'כיה היא מדינה קטנה, אבל הפערים האזוריים עצומים, אפילו במספר התקפי הלב והתמותה. אנשי המקצוע, כמו בכל העולם, מעדיפים את הערים על פני הפריפריה, וזו אחריות של הגופים המממנים לתמרץ את האזורים החסרים. אנחנו עוקבים אחר המגמות באמצעות מפות שליטה ביתר לחץ דם, והכלי המרכזי שלנו הוא benchmarking. דוגמה יפה היא מערך המרכזים הקרדיוווסקולריים: עצם פרסום הדירוג של 40 המרכזים גרם לכך שהמרכז החלש ביותר השתפר ב-20% בתוך שנה, פשוט כי אף אחד לא רוצה להישאר אחרון. לא העדפנו להעניש את החלשים אלא לרומם אותם, כולל תמיכה כספית בהכשרות".
מה המסר שלך למקבלי ההחלטות בישראל?
"המסר החשוב ביותר הוא לחשוב קדימה. מחזור בחירות של ארבע שנים קצר מדי כשמדובר במניעה, כי מניעה מתרחשת בעשורים, לא בשנים. אם משקיעים היום בצעירים, את התוצאות נראה בעוד 20 שנה. שכנעתי את הפוליטיקאים גם דרך התחזית הדמוגרפית: האוכלוסייה מזדקנת, ובעוד שני עשורים יידרש טיפול בקבוצה גדולה של קשישים, אך לא יהיה מי שיספק אותו. ככל שנשמור על האנשים האלה בריאים ועצמאיים זמן רב יותר, כך ייטב לכולם. צריך לחשוב בעשורים, לא בשנים".
נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל, פרופ' אלי לב התייחס: "המודל שהוצג מצ'כיה ממחיש כיצד השקעה במניעה, באיתור מוקדם ובשיתוף פעולה בין כלל הגורמים במערכת יכולים להציל חיים ולשפר את איכות החיים של מאות אלפי אנשים. האיגוד הקרדיולוגי מחויב לקדם את הידע, המחקר והמודעות הציבורית, מתוך אמונה שמחלות לב אינן גזירת גורל ושבאמצעות פעולה נכונה ניתן לצמצם משמעותית את נטל התחלואה בישראל".
מטעם פרופ' אלון אייזן, מזכ"ל האיגוד הקרדיולוגי בישראל נמסר כי: "הנתונים והניסיון שהוצגו בכנס מחזקים את ההבנה כי העתיד של רפואת הלב אינו נשען רק על טיפולים מתקדמים, אלא בראש ובראשונה על מניעה, אבחון מוקדם וניהול גורמי סיכון לאורך זמן. לישראל יש מערכת רפואית מהמתקדמות בעולם, אך כדי להתמודד עם העלייה הצפויה בתחלואה ובשיעור האוכלוסייה המבוגרת, נדרשת חשיבה לאומית ארוכת טווח. שיתוף הפעולה בין הגופים המקצועיים, מערכת הבריאות והציבור הוא תנאי מרכזי להצלחת המהלך".
בנוסף לתכנים המדעיים השונים, התקיימו בכנס מושבים מיוחדים שעסקו בתחלואה לבבית בקרב נשים, בתחום הקרדיואונקולוגיה, תחום חדש ומתפתח העוסק בחשיבות השילוב בין התחומים שהם הגורמים המרכזיים לתמותה בעולם, ההשפעה של מחלות אונקולוגיות על הלב וחשיבות הייעוץ הקרדיולוגי בטיפול אונקולוגי מיטבי.
בתחום הקרדיולוגיה ההתערבותית והפרעות הקצב, דנו בכינוס בהשתלת מסתמים בגישה צנתורית, בשיטות צנתוריות כטיפול באי ספיקה של מסתמי הלב, בצריבה של הפרעות קצב מורכבות בשיטות חדשניות ובטכנולוגיות מתקדמות פרי פיתוח ישראלי שכבר עתה מיושמות ביום-יום בבתי החולים בארץ ובעולם.
