בדיקה
41 דיונים על הבנקים בשלוש שנים: המלכוד של היו"רית שבעלה מייעץ למזרחי טפחות
איתי בן חורין, בעלה של לירן אבישר בן חורין המיועדת לשמש כיו"רית ועדת הכספים, מחזיק במחצית ממשרד יחסי ציבור המייצג את בנק מזרחי טפחות, לצד שורה של חברות גדולות במשק. בן חורין עצמה התחייבה להימנע מעיסוק בנושאים שבהם יתקיים ניגוד עניינים, אך הבנקאות היא אחד מתחומי העיסוק המרכזיים של הוועדה. האם תיאלץ להעביר את ניהול הדיונים לחברי כנסת אחרים, ובכך לוותר על חלק ניכר מכוחה?
רשימת ניגודי העניינים האפשריים של היו"רית המיועדת של ועדת הכספים הזמנית, ח"כ לירן אבישר בן חורין (ביחד), עלולה להגביל את יכולתה לעסוק בשורה של נושאים מרכזיים, ובראשם הבנקים. אם תעביר את ניהול הדיונים בנושאי בנקאות לחבר כנסת אחר, היא עלולה להפוך ליו"רית שידיה קשורות מאחורי גבה.
ליו"ר ועדת הכספים סמכויות והשפעה ניכרות מול משרד האוצר ומול הגופים שענייניהם נדונים בוועדה, ובהם הבנקים. חבר כנסת אחר שינהל את הדיונים כממלא מקום לא ייהנה מאותו מעמד ומאותה עוצמה. כך עלול להיפגע כוחה של הוועדה, שיושבי הראש שלה הפכו לאורך השנים למעין מגיני הציבור מול הבנקים.
המצב המורכב נוצר בשל העובדה שמשרד יחסי הציבור בן חורין-אלכסנדרוביץ', שמחציתו מוחזקת בידי בעלה של הח"כית, איתי בן חורין, מייצג את בנק מזרחי טפחות.
אבישר בן חורין התייחסה לסוגיה בוועדה המסדרת, שהמליצה על מינויה ליו"רית ועדת הכספים הזמנית. "הלכות ניגודי העניינים שחלות בממשלה, לא חלות בכנסת. ועדיין אני אומרת, מוכנה להחיל על עצמי את הכללים המחמירים ביותר. ואם יהיה עיסוק שלא אוכל לעסוק בו - אני לא אעסוק בו ואמנה מישהו אחר במקומי", אמרה.
בדיקת כלכליסט מעלה כי בשלוש השנים האחרונות, 2024–2026, קיימה ועדת הכספים 41 דיונים בנושאי בנקאות. נוסף על כך עסקה הוועדה גם בסוגיות הנוגעות לשוק ההון. לנוכח היקף הדיונים ומשמעותם, עולה השאלה כיצד תוכל אבישר בן חורין לנהל דיונים בנושאי בנקאות, גם כשמדובר בסוגיות רוחביות הנוגעות לכלל הבנקים, ולא רק לבנק מזרחי טפחות.
אם תעביר את ניהול הדיונים לחבר כנסת אחר בוועדה, בדרך כלל מסיעתה, המשמעות היא שיו"רית ועדת הכספים לא תעסוק ישירות באחד מתחומי הפעילות המרכזיים של הוועדה, לצד הדיונים בתקציב המדינה.
כך למשל, ליו"ר ועדת הכספים הייתה לאורך השנים השפעה רבה על הליכי חקיקה הנוגעים למערכת הבנקאית. יו"ר הוועדה לשעבר משה גפני (יהדות התורה), שנתפס כמעין "מגן הציבור" מפני הבנקים, תיווך יחד עם חברי כנסת נוספים בוועדה, ובהם ינון אזולאי, בין הבנקים למשרד האוצר ולוועדה בשורה של נושאים. אחד הבולטים שבהם היה הטלת מס על רווחי היתר של הבנקים.
חלק ניכר מהפעילות בנושא התנהל מאחורי הקלעים, בלשכתו של גפני, בשיתוף איגוד הבנקים ולשכת שר האוצר. מנהלי הבנקים עצמם אף הגיעו לפגישה עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אמנם מס רווחי היתר חל על כלל הבנקים ולא רק על מזרחי טפחות, אך כאשר איתי בן חורין מייעץ לבנק, עולה השאלה כיצד תוכל רעייתו להפעיל לחץ על משרד האוצר או על הבנקים בסוגיה זו.
וזה לא הכול. גפני, יחד עם חברי כנסת נוספים, תקף בשנים האחרונות את רווחי העתק של הבנקים. בדיון שנערך בוועדת הכספים ביולי 2024 מתח ביקורת על הריבית הגבוהה שהבנקים גובים בגין משיכת יתר. "על חשבון מי לוקחים 14% ריבית על המינוס?", שאל. גפני גם דרש מהבנקים לבחון אם קיימת אפליה בגובה הריבית הנגבית מלקוחות ביישובים שונים. "אני רוצה להבין אם יש ישוב שמשלם ריבית כי המצב הסוציו-אקונומי שלו נמוך- למרות שמדובר על אדם שהסיכון שהבנק לוקח הוא אותו סיכון על מישהו שדומה לו בפרמטרים בגבעתיים", אמר.
גורמים בכנסת תהו אם אבישר בן חורין תוכל בכלל להתבטא בענייני הבנקים, בזמן שבעלה מייצג את מזרחי טפחות. אם תבחר להימנע לחלוטין מעיסוק בסוגיות בנקאיות, תחומי הפעילות שלה כיו"רית ועדת הכספים הזמנית יצטמצמו משמעותית.
בדיון סוער בוועדת הכספים ב-2023 דרש גפני מהבנקים לשלם ללקוחות ריבית על יתרות זכות בחשבונותיהם, כפי שהם גובים ריבית על יתרות חובה. ביולי אותה שנה התפרץ על מנכ"ל איגוד הבנקים בעקבות העלאות הריבית ורווחי הבנקים. "בטוח שאת הכסף אתם נותנים לטייקונים שיש להם מאות מיליונים", תקף.
בדצמבר 2022 הגיש גפני הצעת חוק להגבלת העלאת הריבית על המשכנתאות, גם במקרים שבהם בנק ישראל מעלה את הריבית במשק. זאת, לאחר שבמשך שנים דרש מבנק ישראל להגדיל את רכיב הפריים בתמהיל המשכנתאות של זוגות צעירים.
לאורך השנים קידם גפני גם תקנות וחקיקה להפחתת עמלות ההפצה שגובים הבנקים מקרנות נאמנות, במטרה להביא להפחתת דמי הניהול שמשלמים המשקיעים. מהלכים אלה לוו בעימותים עם הבנקים.
במשך שנים עמדו בראש ועדת הכספים חברי כנסת חרדים, ובהם גפני ויעקב ליצמן, או אלכס קושניר מישראל ביתנו, שכיהן בתפקיד בתקופת ממשלת השינוי. לראשי הוועדה הללו לא היו קשרים עסקיים מהסוג שעלול להגביל כעת את פעילותה של אבישר בן חורין מול הבנקים וגופים כלכליים גדולים אחרים במשק.
מינויה של אבישר בן חורין הוא תקדימי: היא תהיה האישה הראשונה שתעמוד בראש ועדת הכספים, גם אם באופן זמני. היא מביאה עמה ניסיון מקצועי כמנכ"לית משרד התקשורת וכבעלת תפקיד במשרד ראש הממשלה. ואולם, הקשרים של בעלה עם שורה ארוכה של חברות במשק, לצד כהונתה עד לאחרונה בקרן התשתיות קיסטון, מעוררים חשש לניגודי עניינים שעלולים להקשות על עבודתה התקינה של הוועדה, גם אם תעביר חלק מהדיונים לניהולם של חברי כנסת אחרים.
לפי הפרסום אתמול בכלכליסט על החשש לניגודי העניינים במינויה, בין לקוחות משרד בן חורין-אלכסנדרוביץ' נמנות חברות רבות שענייניהן עשויים להגיע לדיונים בוועדת הכספים. לפי אתר המשרד, בין לקוחותיו נמנים אלטשולר שחם, כאל, שטראוס, טבע, פוקס, בנק מזרחי טפחות, נת"ע, אפריקה ישראל, אשטרום, סולאראדג' וסמסונג.
חברי כנסת אינם מחויבים לחתום על הסדר למניעת ניגודי עניינים. עם זאת, הם נדרשים להצהיר בגלוי על עניין אישי או על חשש לניגוד עניינים בנושאים הנדונים בוועדות שבהן הם משתתפים או מצביעים. לפיכך, בכל פעם שיתקיים בוועדת הכספים דיון שישפיע ישירות על אחד מלקוחות משרד בן חורין-אלכסנדרוביץ', תידרש אבישר בן חורין להצהיר על זיקתה אליו.
ממפלגת ביחד נמסר: "לירן אבישר בן חורין תיכנס לתפקידה ותפעל למען הציבור הישראלי על פי חוק וכללי מנהל תקין, לרבות בהיבטי הסדר ניגוד עניינים, כפי שעשתה בכל תפקידיה הציבוריים בעשרים השנים האחרונות, וביניהם מנכ״לית משרד התקשורת וראש מטה מנכ״ל משרד רה״מ".
