כמה עולה זיכיון לסניף של ארומה? התביעה שחושפת את מאחורי הקלעים של הרשת
זכיין שהפעיל סניף במשך כ־20 שנה תובע מהרשת 5 מיליון שקל, וטוען כי מחדל בקבלת היתר מנע ממנו למכור את הזיכיון. כתב התביעה מספק הצצה נדירה למחירי הזיכיון, לתמלוגים ולשווי של סניף פעיל
לאחר שהפעיל במשך כ־20 שנה סניף של ארומה, זכיין הרשת תובע אותה ב־5 מיליון שקל וחושף במסגרת התביעה כמה עלה לקבל זיכיון להפעלת סניף וכיצד מתומחרת העברת הזכויות בין זכיינים. זאת כאשר לטענתו, ארומה לא טיפלה במשך שנים בקבלת היתר לשימוש חורג, דבר שמנע ממנו למכור את הזיכיון וגרם לו לנזקים כבדים.
על פי תביעה שהוגשה ב-19 ביולי לבית המשפט מחוזי חיפה, ערן הירשפלד קיבל ב־2005 זיכיון להפעיל סניף של ארומה בתחנת פז בגיא עירון שבוואדי ערה, ליד כפר ערא וחריש. הירשפלד השקיע, לטענתו, כ־2 מיליון שקל בהקמת הסניף, עבר תקופת הכשרה ארוכה, והפעיל אותו במשך כ־20 שנה. הסניף הפך, לפי כתב התביעה, לסניף מצליח ובעל מוניטין משמעותי באזור. אולם לטענת הירשפלד, חברת שפע זיכיונות בע"מ, החברה שמשווקת את זיכיונות ההפעלה בארומה, לא טיפלה בקבלת היתר לשימוש חורג, מהלך שהקשה עליו להעביר את הזכויות לצד ג'.
הירשפלד טוען שב־2005 ארומה הציגה לו מצג שלפיו הנכס מתאים להפעלת הסניף, וכי הטיפול בהיתרים הוא באחריות פז. אלא ששבועיים לאחר חתימת הסכם הזיכיון, ארומה חתמה עם פז על הסכם שכירות שבו צוין שהנכס זקוק להיתר לשימוש חורג. אי קבלת ההיתר אף הגיע לבית המשפט ב-2014, כאשר החשש היה לקבלת צו סגירה לסניף שלא מומש.
בשנת 2022, למרות הקשיים בקבלת ההיתר, נחתם הסכם שכירות חדש בין ארומה לפז. לפי התביעה, הירשפלד היה מעורב במהלך, נשא בעלויות, ויתר על טענות מול פז ואף חתם על ערבויות אישיות להתחייבויות ארומה כלפי פז. מכאן הוא טוען שנוצרה אצלו ציפייה לגיטימית להמשך פעילותו בסניף. אולם ביולי 2024, ארומה הודיעה כי לא תממש את האופציה להמשך השכירות בתחנה, לדבריו בשל "אי ודאות תכנונית", ובכך להשקפתו הסתיים הזיכיון בן עשרים השנים.
באוגוסט 2024 אף שלחה ארומה מכתב לסניף בו טענה להפרות יסודיות וקבעה כי לא תמשיך את הזיכיון של הירשפלד, שהיה אמור באותה נקודה לפקוע ארבעה חודשים לאחר מכן, במרץ 2025. החברה טענה נגד הזכיין כי הסניף אינו עומד בתקן מבחינת היצע השירות ורמת הניקיון. לטענת הירשפלד, הוא קיבל באותו החודש דו"ח תוצאות ביקורת מעבדה שמעיד על סטנדרט ניקיון גבוה של המקום (ציון 88 מתוך 100).
לאחר עזיבת הירשפלד, הסניף נפתח מחדש בספטמבר 2025. על פי היזם, ארומה הרחיקה אותו תוך מתן מצג שווא לכאורה כי היא מפסיקה את פעילות הסניף בעוד היא בוחרת להפעיל אותו בעצמה. בכך לכאורה היא נהנתה מעמלו במשך השנים על פיתוח המקום.
ארומה ישראל, שנוסדה ב־1994, היא אחת מרשתות בתי הקפה הגדולות בארץ ומפעילה מאות סניפים בישראל ובחו"ל, רובם באמצעות זכיינים. במסגרת מודל הזכיינות של הרשת, בעלי הסניפים רוכשים את הזכות להפעיל סניף תחת המותג ומשלמים תמלוגים שוטפים, בעוד הרשת מספקת את המותג, ההכשרות והליווי התפעולי. על פי ארומה, קיימים כמעט 200 סניפים של הרשת בישראל.
התביעה של הירשפלד חושפת את מאחורי הקלעים של זיכיונות הרשת. לפי ההסכם שצורף לתביעה, בשנת 2005, זיכיון ארומה עלה 100 אלף שקל, ובנוסף 4% מההכנסות החודשיות (המוגדרות בהסכם כפדיון). על פדיון שעולה על חצי מיליון שקל בחודש, ישלם הזכיין 5% לארומה, ועל סכום של 600 אלף שקל פדיון ישלם 6% וכך הלאה. ייעוץ יעלה 50 אלף שקל.
עוד נתון מעניין שעולה מהתביעה, שמצטטת לכאורה את דברי המנכ"ל דני מישל, על פי נוסחה עדכנית של ארומה, העברת זיכיון לצד ג' של סניף עובד הייתה נעשית לפי תחשיב שווי של מכפיל רווח שנתי של 4.37. כלומר, אם הסניף מציג רווח נקי בהיקף מיליון שקל בשנה, והזכיין רוצה לממש את הרווחים ולהעביר את הזיכיון לצד ג', הזיכיון עולה 4.37 מיליון שקל. מאחר שהסניף בוואדי ערה הרוויח 880 אלף שקל בשנה, להשקפת הירשפלד הוא נחל הפסד של 3.8 מיליון שקל מאי מכירת הזיכיון.
הירשפלד תובע 5 מיליון שקל בגין רווחים עתידיים, שווי ציוד, פגיעה במוניטין ועוגמת נפש. ארומה טרם הגישה כתב הגנה, והטענות יתבררו בבית המשפט.
