שנה אחרי הגיוס הקודם: חברת הסייבר מיינד גייסה 72 מיליון דולר והשווי שולש
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- חברת הסייבר הישראלית מיינד גייסה 72 מיליון דולר לפי שווי מוערך של כ-300 מיליון דולר, פחות משנתיים מאז הקמתה.
- הגיוס הובל על ידי קרן קרוספוינט קפיטל ונועד לתמוך בצמיחת החברה, המציגה קצב הכנסות שנתי של 10 מיליון דולר בתחום מניעת דליפת מידע.
- הפלטפורמה שפיתחה החברה מבוססת בינה מלאכותית ונועדה להגן על מידע ארגוני רגיש בעידן של שימוש גובר בכלי בינה מלאכותית יוצרת וסוכני אוטומציה.
חברת הסייבר מיינד (MIND) גייסה 72 מיליון דולר, שנה בלבד לאחר הגיוס הקודם של 30 מיליון דולר. על פי הערכות בסביבת החברה, השווי שולש מאז ועמד על 300 מיליון דולר בגיוס הנוכחי. סך הגיוסים של מיינד, שהוקמה ב-2023, מגיע כעת ל-112 מיליון דולר. כל כספי הגיוס נכנסו לקופת החברה ללא עסקת סקנדרי. את הגיוס הובילה Crosspoint Capital Partners, קרן השקעות המתמחה בסייבר וב-AI שרשמה צ'ק של כ-35 מיליון דולר וזו ההשקעה הראשונה שלה בחברה ישראלית.
קרן קרוספוינט הוקמה על ידי בכירים ותיקים בתעשיית הסייבר, ובראשם גרג קלארק, שכיהן בעבר כמנכ״ל Symantec וכמנכ״ל Blue Coat. בין השקעותיה McAfee ו-Forescout. קרוספוינט השקיעה כ-5 מיליון דולר במיינד לפני כשנה במסגרת תחרות ה-RSAC Innovation Sandbox בה נבחר הסטארט-אפ הישראלי לאחת מעשר חברות הסייבר החדשניות ביותר והיחיד בתחרות בתחום ה-DLP לשנת 2025. כמו כן השתתפו בגיוס המשקיעים הקיימים: קרן YL Ventures של יואב לייטרסדורף ו-Paladin Capital Group, שהובילה את הגיוס הקודם.
MIND Security הוקמה על ידי ערן ברק, מנכ"ל החברה, ממייסדי Hexadite, אשר נמכרה למיקרוסופט ב-2017 תמורת כ-100 מיליון דולר; איתי שוורץ, סמנכ"ל הטכנולוגיה, שהיה העובד הראשון בחברות הסייבר Torq וב-Axonius. המייסד השלישי הוד בן נון, סמנכ"ל הפיתוח, שהיה העובד הראשון ב-Dazz, שנמכרה ל-Wiz, וזאת לאחר כעשור של שירות בתפקידי פיקוד ביחידת 8200. החברה מעסיקה כיום כ-70 עובדים, 40 בישראל והשאר בארה"ב. החברה שפועלת בתחום ה-DLP, מניעת דליפת מידע ארגוני, נהנית מצמיחה מהירה שכבר הביאה אותה לקצב הכנסות שנתי של 10 מיליון דולר, כשנה וחצי בלבד מאז שהתחילה למכור את המוצר שלה.
"יכולנו לעשות סבב גדול יותר וגם סקנדרי, אבל אני רוצה לייצר ערך אמיתי למשקיעים ולעובדים. אנחנו רואים היום לא מעט יוניקורנים שלא נמצאים בקורלציה עם הגודל האמיתי שלהם. בסוף מי שמשלם את המחיר הם העובדים שלא עושים כסף בחברות כאלה. לכן לא נכון לדעתנו לקחת 100-200 מיליון דולר אם קצב ההכנסות של החברה עוד לא מצדיק את זה", אמר ערן ברק בשיחה עם כלכליסט, "אנחנו בטוחים שהתחנה הבאה שלנו תהיה שווי של מיליארד דולר והכנסות של 100 מיליון דולר. אני מאמין שתוך שנתיים נגיע לשם".
מיינד נהנית מפריחה בשוק ה-DLP שהיסטורית לא משך אליו יותר מדי עניין, אך כעת התעורר לחיים בגלל השימוש הגובר ב-AI. כך למשל, אחת המתחרות של מיינד היא חברת הסייבר הישראלית הוותיקה ורוניס שמנהלת מגעים להימכר לחברת הסייבר האמריקאית פרופ פוינט ב-6-7 מיליארד דולר.
ככל שארגונים משלבים כלי GenAI וסוכני AI בעבודה היומיומית, מידע ארגוני רגיש עובר בין מספר הולך וגדל של מערכות, אפליקציות, משתמשים, וסוכני AI. עובדים מעלים מסמכים לכלי AI, סוכנים מתחברים למערכות פנימיות ומבצעים פעולות באופן עצמאי על מידע רגיש, והמידע עצמו נע במהירות בין מערכות ובדרכים שכלי DLP מסורתיים לא תוכננו להתמודד עמם. לפי נתוני מיינד, כ-90% מהארגונים כבר משתמשים בכלי GenAI ויותר מ-67% מפעילים סוכני AI, אך כ-65% מהארגונים מודים שאינם בטוחים שמערכי אבטחת המידע שלהם מסוגלים להגן על המידע הארגוני מפני הסיכונים החדשים.
החברה פיתחה פלטפורמת DLP מבוססת AI שמאפשרת לארגונים לגלות ולסווג מידע רגיש, לזהות פעילות חריגה ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת. הפלטפורמה מגינה על מידע בסביבות SaaS, כלי GenAI, סוכני AI, מכשירי קצה, שרתי קבצים מקומיים ודואר אלקטרוני. המערכת מנתחת את תוכן המידע והן את הקשר השימוש בו בזמן אמת, במטרה להבחין בין פעילות לגיטימית לסיכון ולהפחית התראות שווא. בהתאם למדיניות הארגון, היא יכולה לחסום פעולות מסוכנות באופן אוטומטי, לטפל בחשיפות מידע ולהנחות עובדים כיצד לפעול בצורה בטוחה.
"מנהלי אבטחת מידע נדרשים להגן על מידע שנע במהירות של AI באמצעות כלים מורכבים וידניים, שאינם מספקים מענה מלא ונבנו לעולם איטי יותר. שוק ה־DLP הוא שוק עצום ומבוסס, אך הוא לא נבנה לעידן ה־AI. הבינה המלאכותית מגדילה את האתגר ומאפשרת למשתמשים, מערכות, וסוכני AI לגשת למידע רגיש ולהעביר אותו בדרכים חדשות ובמהירות חסרת תקדים. במקביל, היא מעניקה לנו את הטכנולוגיה להמציא מחדש את הדרך שבה מגנים על המידע הזה", מסביר ברק.
