"האוניברסיטה והייחודיות שלה הן חלק מהמנוע שיאפשר לגליל ולגולן לצמוח בעשור הקרוב"
תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל תפתח את השנה האקדמית הקרובה בתור האוניברסיטה ה-11 של ישראל, אחרי שצירפה חוקרים בכירים מישראל וכאלו שחזרו ממוסדות מחקר מובילים בעולם, על אף תקופה ביטחונית מורכבת. "האוניברסיטה בנויה על שלוש רגליים - לצד ההוראה המצוינת והמחקר הבסיסי והיישומי הגדרנו רגל שלישית של קשר עם הקהילה וחיזוקה", אומר נשיא האוניברסיטה, פרופ' אליעזר שלו
תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל, שתפתח בקרוב את השנה הראשונה שלה כאוניברסיטה במדינת ישראל, נבנתה במתכונת אחרת מאוניברסיטאות אחרות: תוכניות לימוד ואשכולות (פקולטות) המותאמים לעולם התעסוקה המשתנה, עם מומחים בעלי שם בתחומם, ותפיסה שרואה במחקר ובהוראה מנוף לפיתוח חברתי וכלכלי של הגליל והגולן.
מאחורי המהלך המוסדי עומד גם סיפור של חוקרים מובילים, שבחרו לעבור לצפון ולבנות שם קריירה מחקרית, דווקא עכשיו. חוקרים שיכלו להשתלב כמעט בכל מוסד אקדמי בארץ, ובחרו בגליל, בתקופה שבה האזור היה נתון תחת מתקפת טילים. נשיא תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל, פרופ' אליעזר שלו, רואה בכך עדות לחזון שהאוניברסיטה מציעה ולרמה האקדמית שלה, "וגם סימן לגל חדש של אנשים שבוחרים להתיישב בצפון, כחלק מהציונות החדשה".
3 צפייה בגלריה
פרופ' אליעזר שלו, נשיא תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל
(באדיבות: תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל)
אשכול במקום פקולטה, חוקרים עם תחושת שליחות
פרופ' שלו, שהקים בעבר את שלוחת הטכניון בסין, מספר שלא תמיד היתה התאמה הדדית בין תל-חי לחוקרים אליהם פנתה, "אבל בקרב מי שהגיע ונקלט, התיאום היה מוחלט, ותחושת האחריות ניכרת מאוד אצל מי שצירפנו לסגל המחקר וההוראה", אומר פרופ' שלו בגאווה. תל-חי עמדה ביעד שהציבה לעצמה וקלטה 20 חברי סגל חדשים בשנה החולפת, "זאת בהשוואה ל-30 שנקלטים מדי שנה בטכניון, שהוא מוסד גדול בהרבה", מספר פרופ' שלו.
התהליך שהחוקרים החדשים מצטרפים אליו הוא גם תהליך של שינוי מוסדי עמוק. "המכללות קיבלו מנדט ללמד, והאוניברסיטאות מקבלות מנדט גם לחקור", מסביר פרופ' שלו. "גם במכללת תל-חי היה מחקר מצוין, ועדיין ההוראה עמדה במרכז, וכך גם הקליטה של אנשי הסגל. כעת האתגר הוא לשמר את המצוינות בהוראה ובמקביל לבנות מצוינות במחקר והעמקת החיבור לתעשייה ולקהילה".
כדי לבטא את המבנה החדש, אימצה תל-חי את המונח אשכול במקום פקולטה. "בפקולטה יש מחקר והוראה. אצלנו נכנסת רגל שלישית, של קשר עם ועבור הקהילה. בחרנו בשם אשכולות כדי להדגיש שמדובר במשהו אחר שיש בו גם ערך מוסף לקהילה וגם רב תחומיות ".
בהתאם, רבים מהחוקרים החדשים רואים בהצטרפות שלהם שליחות והזדמנות להצטרף למוסד בהתהוות, במקום להשתלב במוסד ותיק בן מאה שנה. "עבורם, זו הזדמנות להיות חלק מהתוויית הדרך והאופי של האוניברסיטה כולה. קל יותר לבנות משהו חדש מאשר לשנות משהו קיים", אומר פרופ' שלו.
מחקר בסיסי ויישומי, בלי הפרדה מלאכותית
החוקרים אותם חיפשו בתל-חי, מעיד פרופ' שלו, היו כאלו שאוהבים ללמד, מגיעים עם חשיבה של חוקר וסקרנות, אך יודעים שהמחקר לא יסתיים אם יישאר במעבדה. "יש חלוקה שגויה בין מחקר בסיסי למחקר יישומי", אומר פרופ' שלו. "המחקר הבסיסי והיישומי הם רצף מתמשך שמתמזג, וזה הכיוון שלנו באוניברסיטה". אחת הדוגמאות לכך היא אלגוריתם זיו-למפל, "שפותח בטכניון כמחקר תאורטי והפך כעבור עשרות שנים לבסיס לשיטות אחסון מידע בפתרונות כמו דיסק און קי".
לגישה זו יש גם ביטוי מספרי. "להערכתי, באוניברסיטאות ותיקות בארץ כ-80-90% מהמחקר הוא בסיסי ורק 10% יישומי", אומר פרופ' שלו. "אנחנו מתחילים עם אחוז גבוה יותר של מחקר יישומי, משום שההתמקדות בחקלאות, בייצור המזון, בבטחון המזון והצורך בחוסן חברתי באזור שלנו ובעולם כולו, מחייבים אותנו בכך".
3 צפייה בגלריה
אוניברסיטת מחקר בתור מנוע צמיחה לצפון כולו
(באדיבות: תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל)
ארבעה אשכולות, מהחקלאות ועד הבינה המלאכותית
תחומי המחקר של תל-חי נפרסים היום על פני ארבעה אשכולות. אשכול מדעי החיים והסביבה עוסק באגרו-טק ופוד-טק, לצד מוקד המחקרים באגמון החולה, המהווה מוקד מחקר עולמי בנושא אדמה, מים, אקולוגיה ותנועת עופות נודדים. "אנחנו מתעתדים לפתוח גם תוכנית ללימודי וטרינריה שיכלול בית חולים וטרינרי במודל חדש", אומר פרופ' שלו. אשכול החינוך, הממוקם בקצרין, משלב כבר מהיסוד את נושא הבינה המלאכותית בחינוך, לצד פיתוח פדגוגיה, אמצעי הוראה וסימולציות, ומקיים מעורבות שוטפת עם גנים ובתי ספר באזור. אשכול החברה והרוח מרכז את תחום החוסן החברתי עם לימודי עבודה סוציאלית, כלכלה, פסיכולוגיה ושירותי אנוש, ולצדו לימודי גליל וארץ ישראל מזוויות של ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה, היסטוריה עכשווית, אוכלוסייה, שפות ודתות.
האשכול החדש ביותר הוא אשכול ההנדסות, המחבר הנדסה ומדעי המחשב תחת ראייה של בינה מלאכותית כחלק מהמערכת ההנדסית עצמה. "מהנדס שמסיים אצלנו יידע לעבוד עם בינה מלאכותית בצורה המתאימה לדרישות בתעשייה", אומר פרופ' שלו.
"ה-AI לא יחסל מקצועות, אבל ישנה את צורת העבודה"
פרופ' שלו אינו מתעלם מהחששות סביב הבינה המלאכותית, אך רואה בה בעיקר כלי שדורש הכוונה. "אפשר להתווכח על בינה מלאכותית, אבל היא כאן והיא עוזרת. זו מהפכה בסדר גודל של המהפכות הגדולות שקדמו לה, והיא תשנה את צורת העבודה". לדבריו, מי שיידע לעבוד עם הבינה המלאכותית הוא זה שיוכל להתקדם, מגמה שכבר ניכרת בהייטק ומוטמעת גם בהכשרת המהנדסים בתל-חי. לצד זאת, התהליך חייב להיות מלווה בשיתוף פעולה אנושי, וגם ייצור מתקדם עם רובוטיקה ימשיך להזדקק לבני אדם. אחד המרכזים שהוקמו לאחרונה באוניברסיטה עוסק בבינה מלאכותית פיזית ומסייע לתעשיות קטנות באזור ליישם את הטכנולוגיה בפועל. לצדו יוצאות לדרך תוכניות בדאטה ובינה מלאכותית, בחקלאות מדייקת ובמכטרוניקה, תחום שמחבר הנדסת מכונות, חשמל ומדעי המחשב לטובת פיתוח רובוטיקה, תחבורה אוטונומית ומערכות מעקב וחיישנים. פרופ' שלו מתאר את הכיוון בתור "חיבור בין טכנולוגיה לעשייה בשטח, שבו המערכות מבוססות הבינה עושות את העבודה, ובני האדם הם אלו שמציבים לה את האתגרים".
3 צפייה בגלריה
אשכול במקום פקולטה, חוקרים עם תחושת שליחות
(באדיבות: תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל)
אוניברסיטת מחקר בתור מנוע צמיחה לצפון כולו
ההשפעה הכלכלית של אוניברסיטת מחקר על סביבתה מוכחת בעולם. פרופ' שלו מציין את אוניברסיטת בן גוריון בארץ, ובעולם את ג'ורג'יה טק באטלנטה, שמכניסה לאזור למעלה מחמישה מיליארד דולר בשנה, ביחס של כחמישה דולר תמורה על כל דולר השקעה. "הקמת האוניברסיטה היא הזדמנות לצמיחה כלכלית אמיתית של הצפון", מדגיש פרופ' שלו. "לצד התקציבים לסיוע, אנחנו מקימים מוסד שמייצר ידע, תעסוקה וחיזוק קהילה. אנחנו נותנים לאזור את החכה - ולא רק את הדג".
"הסטודנטים באים אלינו ללמוד, ליהנות מהנוף, לחזק את הקהילה ולתרום לאזור"
מי שמגיע היום ללמוד בתל-חי, מספר פרופ' שלו, עושה זאת מתוך בחירה מודעת לחיות בצפון, כאשר 70% מהסטודנטים מגיעים מחוץ לאזור הגליל העליון. "מלבד הנוף והשקט שאין כמותו, ההוראה המשובחת והאווירה הקהילתית הן נכסים שהאוניברסיטה פועלת כדי לשמר גם במעבר למתכונת החדשה. סטודנטים באים כדי לחזק קהילות, לגור באזור ולתרום לו, ולא רק ללמוד בו - הסטודנטים מעורבים בפעילות קהילתית לאורך שנות הלימודים בהקשר לתחום הלימודים שלהם. זו החלוציות החדשה".
לסיכום, פרופ' שלו מדגיש שהערבות ההדדית ותחושת השליחות נמצאת לאורך כל השרשרת, החל מחברי ההנהלה מתווי הדרך של האוניברסיטה, דרך החוקרים והמרצים ועד הסטודנטים עצמם. "מה שהתקיים במכללת תל-חי ממשיך ומתעצם עכשיו במעבר לאוניברסיטה. זהו בדיוק המנוע שיאפשר לגליל ולגולן לצמוח בעשור הקרוב".
