המעבר מבנק לבית השקעות הוא זול, אך לצאת משם מאוד יקר
מעבר של משקיעים פרטיים מהבנקים לבתי השקעות הוא פשוט וזול ומסתכם ב־5 שקלים בלבד, אך בניוד תיק מבית השקעות אחד לאחר המחיר יכול להגיע למאות ואף לאלפי שקלים. הפער בעלויות משמעותי בשל הזינוק בהיקף הנכסים הפיננסיים ובמספר המשקיעים הגדל. רשות ני"ע: "הליך החקיקה להקניית סמכויות פיקוח לא הושלם"
הרגולציה הפכה את היציאה מתיק השקעות בבנק לזולה ופשוטה יחסית, אבל מי שכבר עבר אל בית השקעות ומנהל שם את כספו, עלול לגלות שהיציאה ממנו היא יקרה באופן משמעותי.
בשנים האחרונות הפכו בתי ההשקעות למתחרים משמעותיים יותר של הבנקים על משקיעי הריטייל - המשקיעים שסוחרים בעצמם בבורסה. המגמה התחזקה מאז הקורונה, כאשר מספר גדל והולך של ישראלים פתחו חשבונות מסחר עצמאי. על בסיס נתוני הבורסה, בשנת 2025 נפתחו 200 אלף חשבונות ריטייל, וההערכות הן שכיום קיימים קרוב למיליון משקיעי ריטייל – כאחד מכל עשרה אזרחים בישראל. אלה אחראים כיום לכ־12% ממחזורי המסחר בבורסה. בתי ההשקעות מציעים בדרך כלל עמלות קנייה ומכירה נמוכות יותר, מערכות מסחר ייעודיות וגישה נוחה למסחר בישראל ובארה"ב.
גם הרגולציה סייעה: בנק ישראל חייב את הבנקים לאפשר העברת תיק ניירות ערך באופן מקוון, ובכך הסיר חסם משמעותי למעבר. מעבר לכך, על פי כללי בנק ישראל, כדי להגביר את התחרותיות ולהגדיל את הניודים, נקבע כי העלות המקסימלית של העברת תיק השקעות מהבנק לחברי בורסה שאינם בנק, כלומר בתי ההשקעות שמציעים פלטפורמות שונות, תוגבל ל־5 שקלים בלבד.
המהלך של יציאת משקיעים מפלטפורמות המסחר מהבנקים לבתי ההשקעות הוא מבורך, מאחר שהוא מגדיל את התחרות ומוזיל משמעותית את פעילות המסחר עבור הלקוחות. העלויות בבנק יקרות פי כמה וכמה בהשוואה לבתי ההשקעות, הבדלים שיכולים להגיע למאות שקלים בשנה. אולם יש פרצה רגולטורית, והיא העלויות שנושא בהן הלקוח שרוצה להעביר את תיק ההשקעות שלו מחברה אחת לאחרת. תחת ההנחה כי התחרות תלך ותגדל בענף פלטפורמות ההשקעה, גם המעבר מבית השקעות אחד לאחר ילך ויהיה יותר שכיח. אך עלויות המעבר, כאמור, נוסקות לגבהים.
אלפי שקלים למעבר של תיק גדול
הפער בעלויות הניוד נעשה משמעותי במיוחד בשנים האחרונות, בשל הזינוק בהיקף הנכסים הפיננסיים של הציבור. לפי נתוני בנק ישראל, תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור תפח מ־4.5 טריליון שקל בסוף 2020 ל־7.25 טריליון שקל במרץ 2026, זינוק של 61%. הרכיב הסחיר צמח אפילו מהר יותר: שווי המניות שמחזיק הציבור בארץ יותר מהכפיל את עצמו, מ־614 מיליארד שקל ל־1.38 טריליון שקל, ואילו שווי המניות וניירות הערך הסחירים בחו"ל עלה מ־772 מיליארד שקל ל־1.29 טריליון שקל.
מבדיקת כלכליסט עם כלל בתי ההשקעות שמספקים פלטפורמות השקעה, עולה כי העברת תיק השקעות למתחרים תסתכם במאות שקלים, ועבור תיקים גדולים אף באלפי שקלים. כך, לדוגמה, חברת בלינק, שהיא האחרונה לפרסם את תנאי העזיבה, מסרה לכלכליסט כי העברת תיק השקעות ממנה אל המתחרות תביא לגבייה של עמלה בשיעור 0.1% מערך כל נייר ולא פחות מ־8 דולר לנייר, כלומר לפחות 24 שקל עבור העברת כל נייר. כלומר, עבור לקוח עם 20 ניירות ערך בתיקו, לעבור למתחרים יעלה 160 דולר, כמעט 500 שקל, עלות שהיא פי 100 מהבנק. בלינק היתה עד לאחרונה חריגה, משום שהיא לא איפשרה למשקיעים להעביר אליה תיק קיים, אך פתחה לאחרונה את האפשרות, ובמקביל קבעה עמלת יציאה ללא תקרה כספית.
אולם לא רק בלינק קובעת עלויות עזיבה גבוהות. גם IBI, אחד מבתי ההשקעות הגדולים בתחום, גובה 21 שקל לנייר עבור העברת נייר ערך ישראלי, כאשר התשלום המקסימלי עבור העברת ניירות ערך לתיק תוגבל לעלות של עד 150 שקל. העברת נייר ערך זר תגרור עמלה בהיקף של 10 דולרים. כלומר, תיק עם חמישה ניירות ערך זרים ועשרה ניירות ישראליים יביא לעמלה של 50 דולר, כ־150 שקל, בגין העברת הניירות הזרים, ועמלה בסך 150 שקל עבור הניירות הישראליים. כלומר, סך הכל הפעולה תעלה 300 שקל.
מיטב, המתחרה הישירה של IBI, גובה עמלות דומות, אך מציבה גבול של 99 שקל עבור ניירות ערך ישראליים. כלומר, עלות תיאורטית של אותו תיק מהפסקה הקודמת תביא לעמלות מעבר של 249 שקל בסך הכל. גם אלטשולר שחם, אחד מבתי ההשקעות הגדולים בישראל, אך כזה שתחום המסחר העצמאי נחשב כחדש יחסית אצלו, גובה עמלות דומות. אקסלנס גובה שיעור של 0.1% מניירות ערך ישראליים, אך מגבילה את הגבייה הכללית ב־99 שקל, וגובה בנוסף 0.1% מניירות ערך זרים, עם עמלה מינימלית של 10 דולר. כלומר, גם מחברה זו עמלות היציאה יסתכמו ב־249 שקל. אך עלולים להיות גבוהים מאוד במידה שהתיק בעל רכיב גבוה של ני"ע זרים.
פסגות, גם גוף חדש יחסית, יגבה 0.07% מהיקף השווי של נייר ערך ישראלי, אך יגביל את העמלה הכוללת ב־70 שקל. בפסגות גם ציינו בפני כלכליסט כי הם מפצים עוברים מבתי השקעות ב־500 שקל עבור העמלות שנגבו מהם במעבר מהמתחרים. בדומה לפסגות, בתי השקעות נוספים יעניקו הטבות הצטרפות, אולם מדובר לרוב במבצעים זמניים של בתי ההשקעות התלויים בשיווק, לעומת העמלות שאמורות להיות קבועות.
2 צפייה בגלריה
דוד שם טוב, מנכ"ל אינטראקטיב ישראל (מימין); אלעד בנבג'י ושלומית ארז ערמון, מנכ"לים משותפים של בלינק. פער גדול בין עמלות והטבות
(צילומים: אוראל כהן, linkedin)
יוצא הדופן מבין בתי ההשקעות שנבדקו הוא בית ההשקעות אינטראקטיב ישראל, שבו אין מסחר בניירות ישראליים, שאינו גובה עמלות יציאה. דוד שם טוב, מנכ״ל קבוצת אינטראקטיב ישראל, מסר לכלכליסט כי "העברת תיק השקעות בין גופים צריכה להיות תהליך פשוט ולא חסם עבור המשקיע. ככל שהמשקיעים דורשים יותר גמישות וחופש פעולה, חשוב שגם המעבר בין גופים יהיה פשוט ונגיש יותר. אין סיבה שהעברת תיק השקעות תהיה כרוכה בעלות גבוה ללקוח".
הבנקים שולטים בשוק ההשקעות
בתי ההשקעות הרלבנטיים פועלים כחברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים), ולכן הם כפופים לתקנון הבורסה – בין היתר דרישות הון ונזילות, הפרדת נכסי לקוחות, ממשל תאגידי וכללים לגבי ההתקשרות עם הלקוח, ובכלל זה הסכם בכתב שבו יפורטו שיעור העמלות, דמי הניהול, החזרי ההוצאות וכל חיוב כספי אחר ודרך חישובו. ההסכם גם חייב לקבוע שהלקוח רשאי לבטל את ההתקשרות בכל עת.
למרות השפעתם הגוברת על הבורסה המקומית, הבנקים עדיין שולטים בחלק גדול מאוד מהשוק. בנק ישראל מצא, למשל, כי 96% מההשקעות של משקי הבית בקרנות כספיות בסוף 2024 הוחזקו באמצעות הבנקים ורק 4% דרך בתי השקעות. מיטב העריכה בעבר שכ־90% מהמשקיעים בישראל עדיין סוחרים באמצעות הבנקים, אף שהמגמה היא של מעבר הדרגתי לחש"בים.
מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה כי "נכון להיום חברי הבורסה אינם נתונים לפיקוח הרשות. על רקע זה קידמה הרשות את חקיקת הברוקר-דילר, שנועדה, בין היתר, להקנות לרשות סמכויות פיקוח מתאימות בתחום. הליך החקיקה לא הושלם בכנסת הנוכחית, ובכוונת הרשות לפעול להשלמתו בהקדם".
