בלעדי
מאנרגיה גרעינית לשבבים: התפכחות כואבת למשקיעי הריטייל ממניות החלום
אחרי הפסדים כבדים בכורים גרעיניים, קריפטו ומניות הייפ, בדיקת כלכליסט בשישה בתי השקעות מגלה שינוי בהעדפות המשקיעים הפרטיים: פחות הימורים על חלומות להתעשרות מהירה, ויותר קרנות סל, ענקיות טכנולוגיה ובעיקר מניות שבבים. אלא שגם הפעם הם מרכזים את ההימור בטרנד חם — המשך השקעות הענק ב־AI
אחרי שספגו הפסדים כבדים ממניות גרעין, ביטקוין ומניות חלום אחרות, משקיעי הריטייל הישראלים משנים כיוון. כורים גרעיניים קטנים, מחשוב קוונטי, קריפטו ומניות מם, שהיו בין ההשקעות הפופולריות שלהם לפני שנה, מפנים השנה את מקומם להשקעות סולידיות יחסית יותר: ענקיות שבבים, בינה מלאכותית וקרנות סל על המדדים המובילים.
כך עולה מבדיקת כלכליסט, שהתבססה על עשר המניות שהוחזקו בהיקפים הרחבים ביותר על ידי משקיעי הריטייל בשישה בתי השקעות שאליהם נוהרים המשקיעים הפרטיים בשנים האחרונות: מיטב, IBI, אינטראקטיב ישראל, אלטשולר שחם, פסגות ובלינק. הבדיקה השוותה בין שני חתכי זמן – המחצית הראשונה של 2025 והמחצית הראשונה של 2026.
משקיעי הריטייל הפכו בשנתיים האחרונות לכוח משמעותי בבורסה בישראל. אלפי החשבונות שנפתחים מדי חודש דרך בתי ההשקעות מוסיפים לאחוזת בית משקיעים חדשים, שמשפיעים באופן פעיל על המומנטום הכללי בשוק המניות הישראלי לצד הגופים המוסדיים והמשקיעים הזרים.
הערכה: קרוב למיליון משקיעי ריטייל
משקיע ריטייל (Retail Investor), או משקיע פרטי, הוא אדם שקונה ומוכר באופן עצמאי ניירות ערך – מניות, אג”ח או קרנות סל – עבור חשבונו האישי, ולא במסגרת גוף מוסדי או חברה. על בסיס נתוני הבורסה, בשנת 2025 נפתחו 200 אלף חשבונות ריטייל, וההערכות הן שכיום קיימים קרוב למיליון משקיעי ריטייל – כאחד מכל עשרה אזרחים בישראל. אלה אחראים כיום לכ־12% ממחזורי המסחר בבורסה.
למרות השפעתם הגוברת על הבורסה המקומית, בדיקת כלכליסט מראה כי רובן ככולן של השקעות המשקיעים החדשים מרוכזות בשווקים בחו”ל. מהנתונים עולה תמונה של התכנסות סביב מספר מצומצם של ענקיות טכנולוגיה. אנבידיה היא החברה היחידה שמנייתה מופיעה כאחזקה מובילה בששת הגופים ובשני טווחי הזמן. לצדה בולטות קרנות סל העוקבות אחר מדדי מניות רחבים כמו S&P 500 ונאסד”ק, שמשמשות כבסיס שעליו בונים משקיעי הריטייל את החשיפה שלהם לשוק המניות האמריקאי.
3 צפייה בגלריה
מימין: דוד שם טוב מנכ"ל קבוצת אינטראקטיב ישראל, אבי מלכא מנכ"ל אלטשולר שחם טרייד ודייב לובצקי מנכ"ל IBI
(צילומים: linkedin, רמי זרנגר)
המהלך הבולט ביותר שנעשה בשנה האחרונה הוא המעבר להסתמכות משמעותית על מניות שבבים בתיקים השונים. בעוד שב־2025 רק אנבידיה ו־AMD הופיעו באופן בולט ברשימות, ב־2026 נוספו אליהן מיקרון, אינטל, סנדיסק ואף קרנות סל ממונפות על הענף, מה שמעיד על התרחבות משמעותית של החשיפה לסקטור. כלומר, אם בעבר המשקיעים התפזרו בין מגוון טרנדים, כיום הם מרכזים את השקעותיהם סביב תרחיש מרכזי אחד – המשך ההשקעות הגבוהות בתשתיות בינה מלאכותית, שיניעו את הביקוש לשבבים ולזיכרונות. חיים קריחלי, סמנכ”ל הטרייד של פסגות, הסביר: “קרנות הסל תופסות מקום מרכזי בתיקי הריטייל של המשקיעים, גם ב־2025 וגם ב־2026, הכניסה של אינטל ומטא לעשירייה הראשונה ממחישה את המשיכה הגוברת לסקטור הטכנולוגיה. במקביל, התוצאות העכשוויות של המניות המוחזקות מצביעות על העדפה מעט גבוהה יותר לחשיפה ממוקדת לשוק האמריקאי, ופחות לפיזור גלובלי”.
עם זאת, קיים פיצול ברור בין סוגי המשקיעים. בבתי השקעות כמו מיטב ופסגות בולטת העדפה לקרנות סל רחבות, כאשר החשיפה ל־AI נעשית בעיקר באמצעות המדדים או דרך מניות ענק כמו אנבידיה ומיקרוסופט. מנגד, בפלטפורמות שמשרתות משקיעים אקטיביים יותר, דוגמת IBI, אלטשולר שחם ואינטראקטיב ישראל, נרשמת נכונות גבוהה יותר לקחת סיכון באמצעות מניות שבבים ספציפיות, קרנות סל ממונפות ומכשירים ממונפים על הנאסד”ק. מבדיקת IBI עולה כי ככל שהחשבון חדש יותר, ללא קשר לגיל הלקוח, כך יש נטייה לסחור יותר. ההסבר של בית ההשקעות הוא כי “השינוי תלוי בסבירות גבוהה במידת הביטחון שלקוח רוכש עם הזמן”.
השינוי בהרכב התיקים בולט בעיקר במה שנעלם מהם. בחינת האחזקות של משקיעי הריטייל ב־2025 מצביעה על שורה של מניות חלום והייפ של אותה תקופה, שאמורות היו לספק למשקיעים תשואה גבוהה ומהירה. כך נעלמו מהרשימות חברות כמו Oklo ו־Nano Nuclear, שהבטיחו מהפכה בתחום הכורים הגרעיניים הקטנים; מניית ריגיטי (Rigetti), שהיתה מהשמות הבולטים בתחום המחשוב הקוונטי; חברת כריית הביטקוין ביטמיין (BitMine), מניית פלטפורמת המסחר רובינהוד (Robinhood) ואופנדור (Opendoor), מניית מם שהורצה על ידי סוחרי ריטייל מעבר לים באמצעות פוסטים ויראליים. כמו כן, ניכר כי משקיעי הריטייל זנחו שורה של מכשירי השקעה ממונפים על שוק הקריפטו, בהם BITX ו־ETHU, קרנות ממונפות על הביטקוין והאת’ר בהתאמה, לצד מכשיר ההשקעה MSTY הקשור למניית מיקרוסטרטג’י, שרוכשת ביטקוין. המכנה המשותף לאחזקות הללו היה שהן נסחרו בעיקר על בסיס נרטיב וציפיות לעתיד, ולא על בסיס פעילות עסקית מבוססת או רווחיות. גם כיום חלק מהחברות הללו עדיין מפתחות טכנולוגיות, אך הן נותרות השקעות מוקדמות ובעלות סיכון גבוה.
"המשקיעים מתבגרים"
זניחת מניות החלום לא נעשתה בחלל ריק, אלא לאחר מומנטום שלילי משמעותי במניות ובמכשירים אלה. קרן האופציות על מניית מיקרוסטרטג’י נפלה ב־74%, קרן הסל הממונפת על את’ריום נפלה ב־86%, וקרן הביטקוין צנחה ב־79% בתוך 12 חודשים. ננו ניוקליר איבדה יותר ממחצית משוויה בתקופה זו ואוקלו נפלה ב־48.5%. ביטמיין ירדה ב־46% ורובינהוד השילה 11%. בסך הכל, מניות החלום הסבו בממוצע תשואה שלילית של 27% למשקיעי הריטייל בשנה האחרונה.
נתוני האחזקה של השנה שעברה מחזקים את המוניטין של משקיעי הריטייל כמי שנוהרים אחר השקעות שמעוררות עניין בטווח הקצר ומציעות פוטנציאל לרווח גבוה, אך גם טומנות בחובן סיכון רב. זאת לעומת “הכסף החכם”, כפי שמכנים את השקעות המוסדיים, שמחפשים השקעות בעלות ערך לטווח הארוך.
אבי מלכא, מנכ”ל אלטשולר שחם טרייד, אומר: “נכון לומר שיש שינוי מסוים בהעדפות המשקיעים, אבל לא בהכרח מעבר להשקעות שמרניות יותר. אם במחצית הראשונה של 2025 ראינו עניין רב במניות שנתפסו כמניות ‘הייפ’, במחצית הראשונה של 2026 ניתן לראות התמקדות גדולה יותר בחברות שנהנות ממגמות מאקרו ארוכות טווח, ובראשן תחומי השבבים והבינה המלאכותית. כלומר, פחות רדיפה אחר סיפור נקודתי, ויותר ניסיון להיחשף למגמות שנתפסות כבעלות פוטנציאל צמיחה משמעותי לאורך זמן”.
השינוי ניכר במיוחד ברשימה שסיפקה אינטראקטיב ישראל, שמאופיינת בחתך של משקיעים צעירים לעומת חברות ותיקות יותר כמו מיטב או IBI. לדברי דוד שם טוב, מנכ”ל קבוצת אינטראקטיב ישראל, “הנתונים משקפים שינוי בהעדפות של המשקיע הישראלי, שמחפש כיום לא רק חשיפה רחבה לשוק האמריקאי, אלא גם השקעה ממוקדת יותר בתחומים שהוא מזהה כבעלי פוטנציאל צמיחה, ובראשם הבינה המלאכותית, השבבים והתשתיות שתומכות בהם. הנוכחות הגבוהה של מניות טכנולוגיה מעידה מצד אחד על היכרות עמוקה יותר עם השוק, ומצד שני על נכונות לקחת סיכון גבוה יותר. אנחנו רואים תהליך הדרגתי שבו המשקיעים מתבגרים, לומדים ומתמקצעים, ונחשפים למגוון רחב יותר של חברות, סקטורים וכלי השקעה. הם אינם נוטשים את המדדים הרחבים, אך לצד החשיפה אליהם מנסים לבחור באופן ממוקד יותר את החברות והתחומים שלדעתם יובילו את השוק בשנים הקרובות”.
התוצאות שעולות מבדיקת כלכליסט מוכרות גם לחוקרים כלכליים. מחקר שפורסם ב־2025 בכתב העת Journal of Financial Economics על ידי אוקסנה סמירנובה, והתבסס על נתוני מסחר של ברוקר גדול, כינה את התופעה “Reaching for Yield” (חתירה לתשואה) – נטייה להגדיל את הסיכון בחיפוש אחר תשואה, שבולטת במיוחד בקרב משקיעים צעירים ובעלי הון נמוך יחסית. כבר במאי 2023 פרסמו CFA Institute ו־FINRA Investor Education Foundation מחקר בינלאומי על דפוסי ההשקעה של בני דור ה־Z. מהמחקר עלה כי 82% ממשקיעי דור ה־Z בארה”ב החלו להשקיע לפני גיל 21, וכי 41% מהם הודו ש־FOMO, כלומר החשש מפני החמצה, היה אחד הגורמים שהניעו אותם להיכנס לשוק ההון – תחושה שמביאה גם להשקעה במניות חלום מתוך החשש להחמיץ אפשרות להתעשרות מהירה. הפעם משקיעי הריטייל כבר אינם מהמרים על כורים גרעיניים או מניות מם, אלא על המשך השקעות הענק בבינה המלאכותית ובשבבים. אלא שלאחר עליות של מאות אחוזים ואף אלפי אחוזים בחלק מהאחזקות של הציבור, השאלה שנותרה פתוחה היא האם גם התזה הזאת תעמוד במבחן הזמן – או שתתברר כטרנד הבא שממנו ינסו לברוח בעוד שנה.
