פרשנות
לא AI ולא הדולר: האיום הקיומי האמיתי על ההייטק הישראלי
מ־WIX, דרך ראפיד ואמדוקס ועד מינט מדיה: מאחורי גל הפיטורים בהייטק הישראלי מסתתר שינוי עמוק בכללי המשחק בתעשייה. ומי שיקבעו אם ישראל תישאר מעצמת טק אינם רק המנכ"לים, אלא בעיקר קובעי המדיניות
יום חמישי האחרון היה אחד הקשים שידע ההייטק הישראלי. בזו אחר זו זרמו ידיעות על פיטורים במיטב החברות ולזקני התעשייה כבר עלו בראש תמונות של אמבולנסים מתחת למשרדי קומברס ואמדוקס בימים שלאחר התפוצצות בועת הדוט.קום שלוו בפיטורים מסיביים. אלא דווקא מהעובדה שאמדוקס עדיין איתנו ושוב מפטרת כהרגלה מדי שנה, ואילו קומברס נעלמה לתהום הנשייה לא בגלל שינויים בשוק, אלא עקב הבעיות הייחודיות שלה ובדגש הנהלתה, אפשר להסיק מסקנות לגבי עתיד ההייטק הישראלי. הוא יעבור תקופה קשה שבסיומה המנהלים הטובים יפיקו לקחים, המנהלים הפחות טובים ייעלמו, ומי שיישארו במשחק ילמדו לפעול במציאות חדשה לגמרי שמוכתבת על ידי נוכחות קבועה של AI בחיים ורמות חדשות לגמרי של דולר-שקל. אז מה קרה ביום חמישי ומה יקרה הלאה?
1. הצטברות הודעות הפיטורים ליום אחד אינה מקרית. המהלכים התבשלו ונוספים עוד מתבשלים אצל חברות הייטק שמתמודדות עם שני ברבורים שחורים שנחתו עליהן בו־זמנית - AI והשקל החזק. חלק גדול מהחברות כבר עצרו את גיוסי העובדים בישראל בחודשים האחרונים בהמתנה להתבהרות המגמה של שער הדולר. חלק ידעו שהגרזן הונף עוד קודם והמתינו לתגובת המשקיעים לתוצאות הרבעון הראשון. וויקס היתה הראשונה בישראל ללחוץ על הכפתור והיה ברור שלאחריה יגיעו עוד. הדבר נובע גם מכך שוויקס נחשבת לחברת הייטק ישראלית מאוד. היא היתה אחת מחברות התוכנה הגדולות הראשונות שהחליטה שאפשר לעשות מכאן גם פונקציות של שיווק ולא העבירה את כובד משקלה לחו"ל. לכן, ברגע שוויקס יוצאת לקיצוץ של 20% מכוח האדם, גם לאחרות מותר. יתרה מכך, כל חברה שכבר תכננה מהלך כזה, מעדיפה "להטביע" את הפיטורים שלה בים של הודעות דומות כי כך תשומת הלב שתוקדש לה תפחת. החברות המתינו גם להחלטת הריבית של בנק ישראל כדי לראות כיצד יגיב השקל. משראו שהשקל התעלם מהורדת הריבית והמשיך להתחזק מול הדולר, נפלה ההבנה כי נגיד בנק ישראל הוא לא הגורם בעל ההשפעה החדה ביותר על הדולר. הרצון של ממשל טראמפ להחליש את המטבע האמריקאי יחד עם המשך הגאות בוול סטריט משפיעים הרבה יותר. לכן, אין טעם לחכות לעוד צעדים של בנק ישראל וצריך לפעול.
2. בכל חברה שמפטרת יש מחלות רקע. ביום חמישי שלחו אבישי אברהמי, מייסד משותף ומנכ"ל וויקס, וגם אריק שטילמן, מייסד ומנכ"ל יוניקורן הפינטק ראפיד, מכתבים מפורטים לעובדים שמנמקים את הקיצוצים הכואבים. נכון שה־AI משנה את המודלים העסקיים ולראשונה מביא את השיבוש ללב לבו של ההייטק, שהתרגל עד היום להיות הגורם המשבש. נכון גם שהדולר הזניק את עלויות העובדים בישראל ב־20% בחודשים ספורים בלבד, אלא ששינויים אלה פוגשים חברות מנופחות בכוח אדם ובהוצאות שמסביב לו. השומנים גדולים ולראיה תגובת המשקיעים של וויקס להכרזת הפיטורים - ביום חמישי המניה לא זזה. כלומר, השוק חושב שהקיצוץ לא עמוק מספיק לחברה שכל צמיחתה מרוכזת היום בפעילות שמעסיקה פחות מ־100 איש. גם ראפיד חברה מנופחת שידועה באורח חיים ראוותני. אמדוקס שרוכבת על הגל הנוכחי נוהגת לפטר 10% לפחות מהעובדים על בסיס שנתי כדי לטייב את כוח האדם. סנטינל וואן שתיפרד מ־8% מהעובדים צומחת, אך לא מצליחה להציג רווח גם בקצב הכנסות שנתי של מיליארד דולר. מינט מדיה, יוניקורן שמפטר 12% מהעובדים, הסתבך ברכישה כושלת של חברה בהודו. בסופו של דבר הסיפור האמיתי הוא במנהלים. פיטורים ורכישה חוזרת של מניות הם הצעדים הראשונים להתמודדות עם שוק משתנה ונפילה במניה ב"ספר ההוראות" של חברות ציבוריות, אבל המבחן האמיתי יהיה בהמשך - האם אברהמי או שטילמן יביאו את המהלכים היצירתיים שנדרשים כדי שוויקס וראפיד ייצאו חזקות יותר מהמשבר?
3. ההייטק לא קורס, אבל הופך משוק של פינוקים לשוק של מעסיקים. חרף הקשיים שעליהם מדווחים בתקופה האחרונה ג'וניורים שמנסים להתקבל לחברות הייטק, שוק התעסוקה הדוק למדי. אין אבטלה בהייטק ולא צפויה אבטלה המונית גם אם יפוטרו אלפי עובדים בתקופה הקרובה. יש עדיין חברות שמגייסות, סטארט־אפים חדשים וביקושים גבוהים מהחברות הביטחוניות. דווקא בשבועות האחרונים השיח על אפוקליפסת ה־SaaS מתחיל להשתנות ונראה כי החברות הטובות מוצאות את הדרך להתמודד ולמנף את ה־AI לשירותן. מדד מניות התוכנה זינק ב־21% במאי. את האיתות לשינוי הגדול סיפק בסוף השבוע שי וינינגר, מייסד משותף ומנכ"ל חברת האינשורטק למונייד שנסחרת בנאסד"ק. "אנחנו מחפשים עובדים בתל אביב", צייץ, "אם אתם מחפשים עבודה מהבית, איזון בין פנאי לעבודה ושעות נוחות, בבקשה אל תגישו קורות חיים". הציוץ עורר זעם רב, אבל וינינגר רק כתב במפורש את מה שכולם יודעים שיקרה מעתה. כל עוד השקל ימשיך להיות חזק כל כך, העובדים הישראלים הם על משקל זהב ולכן כדאי שייתנו את התפוקה המקסימלית בתמורה לכך.
4. ולסיום, לא ה־AI ולא הדולר החלש הם הסכנות הקיומיות להייטק הישראלי. אלה אתגרים מורכבים, אך מנהלים ומהנדסים מוכשרים יכולים להתמודד עמם. הבעיה העמוקה היא בגורמים שלא בשליטתם: המצב הפנימי במדינה, הסביבה המשפטית ומעל הכל המצב הגיאו־פוליטי. זליגת משרות הפיתוח מישראל לחו"ל התחילה ומתעצמת בגלל מדיניות הממשלה שלא מוטרדת מכך שההייטקיסטים נושאים בנטל לא פרופורציונלי של ימי מילואים, לא טורחת לפתור את בעיית עוצר הטיסות. ומעל הכל מרחף איום מתמיד של עוד סבב, עוד טילים וימי ממ"ד. זה האיום הגדול ביותר שהמפתח לפתרון נמצא אצל קברניטי המדינה ולא אצל מנהלי החברות.
