"מועדון סגור": נבות בר פותח את עולם התשתיות להשקעות
מנכ"ל קיסטון חושף: איך חברה ציבורית הופכת את התשתיות – מתחבורה ועד אנרגיה – לנגישות למשקיע הפרטי, ומדוע "מדינת ישראל הוכיחה שכשהיא רוצה, היא יכולה"
דן קצ'נובסקי מארח את נבות בר, מנכ"ל קיסטון
שוק התשתיות בישראל, שבעבר היה נחלתם הבלעדית של גופים מוסדיים וחברות ענק, עובר מהפכה דרמטית. בפרק 11 של הפודקאסט "רכבת ההשקעות", אירחנו את נבות בר, מנכ"ל קיסטון – חברה ציבורית שהפכה לשחקן משמעותי בתחום. בר, שמכיר את העולם הזה מבפנים מתפקידיו הקודמים, מסביר כיצד קיסטון פתחה את "מועדון התשתיות הסגור" לציבור המשקיעים, ואיך היא מנווטת בין אתגרי הצמיחה והביטחון הלאומי של ישראל.
"לבנות מאפס": כך הנגישה קיסטון את ההשקעה בתשתיות
נבות בר, עורך דין במקצועו עם ניסיון עשיר בתחום התשתיות בארה"ב ובשיכון ובינוי, זיהה את הפוטנציאל הטמון בענף. הוא מספר כיצד החליט לנטוש את הפרקטיקה ולהקים, יחד עם יואל דויטש ואודי אבירם, את קיסטון. "הבנו השותפים שלי ואני, שכדי לעשות מהפכה אמיתית אתה חייב לעשות את זה מאפס," מספר בר, ומדגיש כי "מועדון התשתיות היה די סגור, משחק של כסף מאוד מאוד גדול. עסקאות של מיליארדים לא היו דבר חריג".
קיסטון, שהשקעותיה נושקות לארבעה מיליארד שקל בהון עצמי של כ-2.2 מיליארד, פתחה את העולם הזה למשקיעים פרטיים. החברה מציעה דיבידנדים סדורים וצפויים ותזרים מזומנים גבוה, בזכות תיק השקעות מגוון במיוחד: תחבורה ציבורית (אגד), אנרגיה קונבנציונלית, מתקני התפלה, כבישי אגרה ועמדות טעינה באירופה. "מה שמשותף לכל הנכסים של קיסטון זה שהם מאוד מאוד מניבים, מאוד תזרימיים", מציין בר.
על אף תנודתיות בשוק ההון, בר מדגיש כי בקיסטון מתמקדים בניהול אקטיבי ומעורבות עמוקה בנכסים, גם בהשקעות מיעוט. "אף פעם אין לנו נכס אחד בקיסטון שאין לנו שותפים בו. אנחנו יודעים להסתדר עם שותפים מכל הסוגים והצבעים," הוא מוסיף, ומספר כיצד קיסטון נכנסה לעסקאות מורכבות כמו רכישת חלקים במפעיל כביש 6.
"מוצר במחסור": פקקים והביקוש לאנרגיה כמנועי צמיחה
קיסטון מחזיקה בזרוע תחבורה משמעותית באמצעות אגד, שהפכה לחברה הגדולה ביותר בישראל בתחבורה הציבורית והפרטית, ובעלת נוכחות חזקה גם בפולין והולנד עם צי אוטובוסים חשמליים הולך וגדל. רכישת אגד, שהוערכה בכ-5 מיליארד שקל, הוכיחה את עצמה כ"פצצה של נכס" עם חלוקת מיליארד שקל בדיבידנדים מאז הרכישה. בר מדגיש כי אגד היא "הבזק של עולם התחבורה", ומציין את היותה המפעיל הגדול ביותר בתחבורה הציבורית בישראל, ובעלת כרבע משוק התחבורה בפולין. אגד אף מרחיבה את פעילותה למפעילת הקו הסגול והירוק של הרכבת הקלה בגוש דן, צעד שמהווה "קריאת כיוון לקראת בואכה פרויקט המטרו".
מעבר לפעילות התחבורה, אגד מחזיקה בפורטפוליו נדל"ן היסטורי בשווי של כ-1.2-1.3 מיליארד שקל, המנוהל כעת על ידי חברת הבת "אגד Properties", שנועדה להשביח את נכסים אלו.
בתחום האנרגיה, קיסטון מעורבת בתחנות כוח ומפתחת כיום תחנה חמישית בעטרות, שתהיה בבעלותה המלאה. בר, שבא מעולם האנרגיה, מרגיש בנוח להוביל פרויקטים אלו גם ללא שותפים. "כשאני רואה מוצר במחסור, אני יודע שיש אטרקטיביות לתעשייה הזאת", הוא קובע בהתייחסו למצוקת החשמל בישראל. "אם יש מצוקה של פתרונות תחבורה, זה הזמן להשקיע בתחבורה".
"יוסטון, ווי האב א פרובלם": האתגרים הלאומיים והאופטימיות
בר מדגיש כי עולם התשתיות נמצא תמיד במחסור, ומדינת ישראל מתמודדת עם קצב גידול אוכלוסייה חסר תקדים של 2% בשנה – קצב המצריך השקעות אדירות רק כדי לשמור על הקיים. כשמוסיפים לכך את כניסת ה-AI, הדאטה סנטרים והרכבים החשמליים – הביקושים לחשמל ותחבורה גדלים בקצב מסחרר. "רגולטור צריך לתכנן ל-20 שנה קדימה, אבל מי היה יכול לצפות את הצרכנים האלה?" הוא שואל.
למרות הקשיים, בר אופטימי. "מדינת ישראל הוכיחה שכשהיא רוצה, היא יכולה", הוא מציין, ומזכיר את מהפכת ההתפלה כדוגמה ליכולת המדינה להתמודד עם משברים. גם בתחום האנרגיה, לדבריו, "בשנה האחרונה כבר שומעים את הקולות הנכונים שהמדינה אומרת: 'יוסטון, ווב פרובלם', צריך חשמל, צריך לפתוח מלא תחנות חדשות". קיסטון ממשיכה לקחת חלק פעיל בדיאלוג עם משרדי הממשלה השונים, מתוך הבנה שתשתיות הן נדבך קריטי לחוסן הלאומי והכלכלי של ישראל.
