"לא יכול להיות שנשב בגטו התל-אביבי והכל יהיה בסדר"
ד"ר אתי לוצאטו, העומדת בראש קבוצת לוצאטו, חברה מובילה לקניין רוחני, חושפת את הפרדוקס הישראלי: מדינה שמובילה בחדשנות טכנולוגית אבל הקטר הכלכלי שלה מצטופף ברדיוס אחד קטן במרכז. בראיון לפודקאסט הבית של Capital Summit היא מסבירה למה זה מסוכן, איך פטנט אחד יכול לשנות את המשחק, ומדוע רק 5% מהיזמים מגיעים לאקזיט
ד"ר אתי לוצאטו, עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו- נשק ושמו פטנט
תעשיית ההייטק הישראלית מרוכזת ברדיוס של 30 קילומטר בלבד. למעשה, 76% מההייטק בישראל מרוכז ברדיוס של 30 קילומטר בין רוטשילד להרצליה פיתוח. רק 3% נמצאים בנגב, ואחוזים בודדים בצפון. כלומר, הקטר הכלכלי של המדינה, התעשייה שמניעה את הצמיחה, צפוף באזור אחד קטן שמכסה פחות מ-15% משטחה של ישראל.
"85% משטחה של מדינת ישראל זה פריפריה, גם הצפון וגם הדרום", אומרת ד"ר אתי לוצאטו. "לא יכול להיות שאנחנו נשב בגטו התל-אביבי והכל יהיה בסדר. המרכז כמעט קורס לתוך עצמו. אנחנו פגיעים".
ד"ר לוצאטו מכירה את ההייטק הישראלי מבפנים. משפחתה עוסקת בקניין רוחני כבר 156 שנים, תחילה במילאנו שבאיטליה וכיום בישראל, לכאן עברה משפחתה בשנות ה-70. היום היא מנהלת את קבוצת לוצאטו, אחת מחברות הקניין הרוחני המובילות בישראל, ומלווה סטארט-אפים וחברות רב-לאומיות מהרעיון ועד לאקזיט. אבל בראיון לדן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלים של סקאלה, בפודקאסט הבית של Capital Summit, היא בוחרת לפתוח בנושא שמדאיג אותה יותר מהכל.
כבר חמש שנים שד"ר לוצאטו מנהלת מאבק, כולל עתירה לבג"ץ, למעבר המודיעין לדרום. "כבר שנים שאני מדברת על הנגב, באיזה מצב הוא נמצא ומה צריך לקרות שם לטובת ישראל". היא אומרת, "לצערי, לא רצו שזה יקרה, אבל בסוף הפרויקט יצא לדרך". בעוד כשנתיים, 20 אלף חיילים בכל יחידות המודיעין יעברו לבסיסים ליד עומר, והקריה תעסיק למעלה מ-50 אלף עובדים נוספים. "זה גיים-צ'יינג'ר לנגב", מדגישה ד"ר לוצאטו. "יש כבר אקוסיסטם שצריך לדעת שצריך לדחוף אותו קדימה. עכשיו זה כבר בידיים של המדינה. אנחנו במדינה מצוינת רק בשכונה לא פשוטה".
אין מקום לטעויות
כיום ישראל נחשבת למעצמת הייטק, כזו שמייצרת חברות הזנק ללא הפסק, אבל זה לא תמיד היה ככה. לדברי ד"ר לוצאטו, בשנות ה-90, ישראל הייתה מבוססת על תעשייה עתירת ידיים כמו טקסטיל וחקלאות. השינוי הגיע בעקבות העלייה הרוסית, אוכלוסייה שהגיעה מצוידת ברקע במדעי הטבע והטכנולוגיה ובמקביל פרויקט הלביא. "הממשלה אז הבינה שיש פה פוטנציאל, וגם כדי לקלוט את המדענים הרוסים, הקימה חממות טכנולוגיות, זה היה מודל חדש בעולם" כך לפי ד"ר לוצאטו. "קרן יוזמה, קרן הון סיכון, ישראל הייתה הראשונה. זה היה מודל שאחר כך ניסו לחקות אותו במדינות אחרות, אבל זה לא כל כך הצליח".
לדברי ד"ר לוצאטו, לאחר הפתיחה המרשימה, עבר השוק ההייטק בשנים האחרונות תהליך של התבגרות. במקביל, קרנות הון סיכון כבר לא רק משקיעות בחברות ההזנק אלא גם מנהלות אותן ולפעמים אפילו מזיזות את היזם הצידה.
"בסופו של יום, אחוז ההצלחה של חברות ההזנק הוא לא גבוה, הוא עומד על 5% בלבד. למרות זאת, מדובר בתעשייה שמגלגלת הרבה מאוד כסף וזו הסיבה שמדובר באוכלוסייה שבאמת לומדת ומפיקה לקחים. אין כאן מקום להרבה טעויות".
כדי למנוע חלק, או רבות, מהטעויות, ד"ר לוצאטו מלווה חברות הייטק בראשית הדרך וגם לאחר מכן. לדבריה, חלק מהטעויות שהיא מנסה למנוע נוגעות לאסטרטגיה של החברה או לקניין הרוחני שלה. "כשאתה צריך לבנות, ליצור את הטכנולוגיה, לגייס אנשים, לגייס כסף, ולנהל את כל זה תוך כדי ריצה. אין מקום לעשות טעויות", היא מוסיפה.
נשק ושמו פטנט
לשיטתה של ד"ר לוצאטו, אחד מכלי הנשק החזקים ביותר שיש לסטארט-אפ ישראלי קטן, בפרט כשהוא עומד מול ענקית טכנולוגיה, זה הפטנט שלו. "הפטנט", היא אומרת, "הוא כלי לאזן כוחות בלתי שקולים". משמעות הדבר שגם צ'ק פוינט, גדולה ועשירה ככל שתהיה, לא תוכל לעשות שימוש בטכנולוגיה שמוגנת בפטנט אלא ברישיון של החברה הקטנה. זו בדיוק הסיבה שחברות הייטק ישראליות נמכרות במאות מיליונים.
התוצאות מדברות בעד עצמן. תרופת הוויאגרה, כשהייתה מוגנת בפטנט, נמכרה בלמעלה מ-5 מיליארד דולר. תרופת הקופקסון פותחה במכון ויצמן, טבע קנתה את הזכויות, וזו הייתה התרופה הכי מצליחה שהייתה לה אי פעם. אבל מאחורי ההצלחות האלה עומדת השקעה עצומה, שכן מחקר ופיתוח של תרופה מצליחה עולה היום למעלה ממיליארד דולר. מי יעז להשקיע את זה בלי הגנת פטנט?
בישראל מוגשות כ-8,000 בקשות פטנט בשנה. אבל הנתון המעניין הוא אחר: רק 18% מהן מגיעות ממבקשים ישראלים. כל היתר? חברות זרות שרוצות להגן על הטכנולוגיה שלהן בשוק הישראלי. "זה מוכיח", אומרת ד"ר לוצאטו, "שישראל נחשבת למדינה עתירת טכנולוגיה עם טרפיק גדול".
למה דווקא ישראל?
אז מה הופך את ישראל למעצמת הייטק? מחקר של המכון השוויצרי IMDB בוחן 66 מדינות ואת הפרמטרים שצריך כדי לבנות חדשנות טכנולוגית. ישראל מופיעה באחד מחמשת המקומות הראשונים בכל עשרת הפרמטרים. ד"ר לוצאטו מזהה ארבעה "עוגנים" שיצרו את הסביבה הזו.
העוגן הראשון הוא הון אנושי. מספר המהנדסים והמדענים במדינה מציב את ישראל בין שלושת המובילות בעולם. גם האקדמיה האיכותית וגם שיתוף הפעולה בין אקדמיה לתעשייה ממוצבים בין שלושת המקומות הראשונים.
העוגן השני הוא השקעה במחקר ופיתוח. ישראל בין שתי המדינות המובילות בעולם בהוצאות על מו"פ מטעם המדינה. וזה עוד לפני שמחשבים את ההשקעה העצומה ביחידות הטכנולוגיות הצבאיות - 8200, 81, ממר"ם, תקשוב. "אין דבר כזה בשום מקום בעולם", מבהירה ד"ר לוצאטו. "ישראל בוחרת בפינצטה את הילדים בני 18 הכי מתאימים למטרה הזאת של יחידות טכנולוגיות". אותם ילדים משרתים ביחידות הללו לפחות חמש שנים ואחר כך הם זמינים לשוק ההייטק.
העוגן השלישי חברות רב-לאומיות. למעלה מ-400 חברות טכנולוגיות רב-לאומיות הקימו מרכזי מו"פ בישראל והן מעסיקות למעלה מרבע מיליון עובדים. על כל עובד הייטק נוצרות שלוש משרות נוספות משירותים נלווים. בסופו של דבר מקבלים כמיליון עובדים בשכר גבוה עם כוח קנייה חזק.
העוגן הרביעי הוא קרנות הון סיכון שהשקיעו בהייטק הישראלי במשך שלושה-ארבעה עשורים. מחוץ לארצות הברית, ישראל היא בין המדינות השנייה או השלישית שקרנות ההון סיכון השקיעו בה הכי הרבה. "זה לא הצלחה אקראית", מדגישה לוצאטו. "זה מבוסס על פני שלושה, כבר ארבעה עשורים".
העתיד: AI וקוונטים
שוק ההיטק המקומי אומנם התבגר, אבל הטכנולוגיה לא עומדת במקום. AI כבר תופס מקום של מתכנתים צעירים, מפתחי קודים. בתחומים כמו ביג דאטה, הדמיה רפואית, עיבוד של CT ו-MRI - הטכנולוגיה עושה את זה יותר מהר, יותר מדויק, ואפילו יותר אמין. המהפכה הבאה היא המחשוב הקוונטי שעושה בשניות מה שלוקח למחשב רגיל ימים.
ד"ר לוצאטו לא רואה בכך איום. לדבריה, היא מסתכלת על AI בתור כלי שמסייע לנו להשתמש בפלטפורמות כדי לעשות את הקפיצה הבאה, את הצעד השלישי קדימה. "כל עוד AI לא מחליף את המוח האנושי מבחינת יצירתיות, עדיין יהיה מקום לעודד חדשנות", היא אומרת.
האזינו לפרק המלא בפודקאסט הבית של Capital Summit
