השורטיסט מוול סטריט שעשה 900% בסאב פריים מזהה בועה חדשה
לפי דיווח של בלומברג, מנהל קרן הגידור לי רובינסון, שהפך פוזיציה של 20 מיליון דולר לרווח של 200 מיליון דולר במשבר הפיננסי, מזהה כעת סיכון בשוק האשראי הפרטי - הלוואות הניתנות לחברות לא דרך הבנקים או הבורסה; במקום להמר ישירות נגד הענף, הוא רוכש חוזי CDS על חברות ביטוח החשופות אליו; לדבריו, השוק אינו מתמחר כראוי את הסיכון להפסדים באשראי הפרטי, שהיקפו מגיע ל-1.8 טריליון דולר
מנהל קרן הגידור לי רובינסון, שהתפרסם כשהשיג תשואה של 900% מהימור נגד שוק משכנתאות הסאב-פריים במשבר הפיננסי של 2008, מסמן כעת הזדמנות חדשה: שוק האשראי הפרטי - שוק שבו הלוואות ניתנות לחברות באופן ישיר על ידי גופים חוץ בנקאיים במקום דרך בנקים מסורתיים או גיוס אג"ח בבורסה. לפי דיווח של בלומברג, רובינסון אינו מהמר ישירות נגד הענף, שהיקפו 1.8 טריליון דולר, אלא נגד מי שנמנות עם התומכות הגדולות שלו - חברות הביטוח.
במהלך המשבר הפיננסי העולמי הפך רובינסון פוזיציה של 20 מיליון דולר לרווח של 200 מיליון דולר באמצעות הימורים נגד משכנתאות הסאב-פריים בארה"ב. כיום הוא מזהה הזדמנות חדשה סביב שוק האשראי הפרטי, בתקופה של חששות ליציבותו וסיכוני בועה. אולם במקום להמר ישירות נגד הענף, רובינסון מתמקד בהשפעות העקיפות האפשריות ומחזיק בפוזיציות שורט נגד כמה מהתומכות הגדולות ביותר של שוק האשראי הפרטי - חברות הביטוח, שמשקיעות בענף האשראי הפרטי חלק מכספי המבוטחים ועשויות להיפגע אם הלחץ בשוק יתגבר.
רובינסון מגדיל בעת האחרונה את ההימור השלילי שלו נגד כמה מהחברות בתחום, בין היתר לינקולן נשיונשל, מטלייף ואף ברקשייר האת'וויי. זאת באמצעות רכישת חוזי CDS - Credit Default Swaps, נגזרי אשראי שמטרתם המוצהרת היא להגן על משקיעים מפני מצב של חדלות פירעון של פעילות מוגדרת.
מוצר ה-CDS הוא חוזה ביטוח פיננסי נגד חדלות פירעון של לווה. צד אחד משלם פרמיה שוטפת, והצד השני מתחייב לפצות אותו אם חברה, בנק או מדינה לא יעמדו בהתחייבויותיהם. במקרה של פשיטת רגל המלווה מקבל פיצוי, ובמקרה שלא - ההפסד הוא של הפרמיה בלבד. בפועל, ה-CDS הפך למקבילה לשורט, כלומר הימור שהחברה הרלוונטית תקרוס.
לפני המשבר הפיננסי בנקים, קרנות וחברות ביטוח החזיקו כמויות עצומות של ני"ע מגובי משכנתאות סאב-פריים רעות (עם סיכון גבוה לחדלות פירעון) ועל מנת להגן על עצמם הם קנו CDS. בפועל, שורטיסטים רכשו CDS גם בלי להחזיק באג"ח. כשהחלה קריסה בהחזרי המשכנתאות, היא גררה צניחה בשווי האג"ח ומחזיקי ה-CDS דרשו פיצוי. הסכומים היו בהיקף אדיר, ולמבטחות לא היה סכום קרוב להיקף ה-CDS. זו היתה בשעתו הסיבה לקריסת AIG.
חברת ההשקעות של רובינסון, אלטנה וולת' (Altana Wealth), מקימה קרן חדשה שבה היא משקיעה גם מכספה שלה, ושנועדה לספק הגנה מפני מה שהוא מגדיר כהאטה בלתי נמנעת בשוק האשראי הפרטי, התקררות בהתלהבות סביב הבינה המלאכותית והשפעת הירידה בנזילות על שווי החברות.
לדבריו, קיימים קווי דמיון בין השלווה שאפיינה את שוק משכנתאות הסאב-פריים לפני קריסת ליהמן ברדרס לבין מצב השווקים היום, במובן של מרווחי אשראי של החברות שנמצאות ברמות נמוכות היסטורית. רובינסון סבור כי ביטחון המשקיעים - או ביטחון היתר שלהם, כהגדרתו - נמשך. זאת על אף העובדה שהחששות גוברים סביב החשיפה של שוק האשראי הפרטי לחברות תוכנה שעלולות להיפגע מהתפתחות הבינה המלאכותית. זאת במקביל לכמה קריסות תאגידיות שמציבות סימני אזהרה.
"באוגוסט 2008 תלשנו את השיער ושאלנו את עצמנו איך ייתכן שהתנודתיות בשוק כה נמוכה. זה מרגיש קצת כמו התקופה ההיא", אמר רובינסון, מייסד אלטנה שבסיסה בלונדון, המשמש גם כמנהל ההשקעות שלה.
רובינסון אינו טוען כי חברות הביטוח נמצאות תחת איום קיומי. הוא כן טוען כי השוק אינו מתמחר כראוי את הסיכון להפסדים בשוק האשראי, שכבר הוכיח נטייה לרגעי כשל. החשיפה של חברות הביטוח לאשראי פרטי נמצאת במגמת עלייה, במיוחד בקרב חברות ביטוח חיים. אף שמדובר עדיין בחלק קטן יחסית מתיקי ההשקעות של רבות מהחברות הגדולות, הוא סבור שהסיכון משמעותי. יתרון נוסף באסטרטגיה, לדבריו, הוא העובדה שקשה מאוד לבצע שורט ישיר על שוק האשראי הפרטי.
לינקולן נשיונל לא הגיבה לפניית בלומברג. דובר של ברקשייר האת'וויי סירב להגיב. במטלייף הפנו להתבטאות של סמנכ"ל הכספים ג'ון מקאליון (John McCallion), שלפיה "95% מתיק החוב הפרטי של החברה מדורג בדירוג השקעה, מפוזר היטב נבנה כדי לתפקד לאורך מחזורי שוק שונים".
האסטרטגיה של רובינסון מתחילה לצבור תאוצה גם בקרב משקיעים אחרים. קרנות גידור נוספות החלו לרכוש הגנות באמצעות חוזי CDS על חברות ביטוח, וגם בנקי ההשקעות ג'יי.פי מורגן וגולדמן זאקס מציעים ללקוחות מוצרים שנועדו להגן מפני הסיכונים המתפתחים בענף, כך לפי גורמים המעורים בנושא. נציגי שני הבנקים סירבו להגיב.
היקף הפוזיציות נטו בחוזי CDS על חברות ביטוח אמריקאיות עלה ל-5.5 מיליארד דולר ב-22 במאי, לעומת פחות מ-4.9 מיליארד דולר בסוף השנה שעברה. כך לפי נתוני Depository Trust and Clearing Corp. גם היקפי המסחר בחוזים אלה עלו, ומחירי ההגנה מפני חדלות פירעון החלו לטפס - אם כי בשיעור מתון יחסית בהשוואה לסיכונים הפוטנציאליים. מבחינת רובינסון, הדבר מותיר מקום לעליות חדות יותר במחירי ההגנה במקרה של משבר משמעותי בשוק האשראי הפרטי.
