העסקה הביטחונית עם יוון עשויה לסייע בפתרון בעיית המיירטים שיצרה המלחמה עם איראן
בתמורה ל־3 מיליארד יורו רפאל ותע"א יקימו עבור יוון מערך הגנה מפני מגוון רחב של איומים, מרחפנים וכטב"מים ועד למטוסי הקרב וטילים בליסטיים. עסקת הענק תאפשר לצה"ל להתגבר על אתגרי ההתחמשות במערכות ההגנה האוויריות
אחרי כשלוש שנים של משא ומתן והליכי אישור ממושכים ישראל ויוון חתמו היום על עסקת "מגן אכילס" שהיקפה של כ־3 מיליארד יורו (מעל 10 מיליארד שקל). במסגרת העסקה רפאל והתעשייה האווירית יקימו עבור יוון מערך הגנה אווירית רב־שכבתי. מדובר בעסקת הנשק הגדולה ביותר שנחתמה אי פעם בין ישראל ליוון ונחשבת לשנייה בגודלה בתולדות התעשייה הביטחונית הישראלית, אחרי עסקת החץ 3 שעשתה תע"א עם גרמניה שנחתמה ב־2023.
העסקה עם יוון נחשבת חריגה, לא רק בשל היקפה הכספי. בשונה מהתקשרויות קודמות של חברות מישראל לאספקת מערכות הגנה אוויריות בעולם, בעסקה החדשה רפאל ותע"א יקימו עבור יוון מערך הגנה אווירית רב־שכבתי שיגן עליה מפני מגוון רחב של איומים, משכבת הרחפנים והכטב"מים שברום הנמוך ועד לשכבות הגבוהות יותר, בהן משייטים מטוסי הקרב והטילים הבליסטיים.
בשלוש השנים הקרובות רפאל ותע"א יספקו ליוון ארבע מערכות הגנה אוויריות מסוגים שונים, שיפעלו באופן מתואם. חלקה של תע"א בעסקה כולל אספקה של מערכת ברק MX הפועלת בטווחים של עד כ־150 ק"מ ומכ"מים שמפתחת ומייצרת אלתא. גם החברה הממשלתית-ביטחונית תומר עשויה ליהנות מעסקת הענק, בהיותה יצרנית המנועים של טילי הברק.
רפאל תספק את מערכות ההגנה קלע דוד וספיידר. זאת תהיה הפעם השנייה שבה רפאל מייצאת את מערכת קלע דוד, המיועדת ליירוט טילי שיוט, רקטות וטילים בליסטיים. המדינה הראשונה שאליה היא ייצאה את המערכת היתה פינלנד, במסגרת עסקה שחתמה איתה ב־2023 והיקפה למעלה מ־300 מיליון יורו. זאת במסגרת שדרוג יכולותיה על רקע פלישת רוסיה לאוקראינה.
פרט לכל אלה, רפאל תספק ליוון גם את מערכת ההגנה Drone Dome המיועדת להגנה מפני רחפנים וכטב"מים בסכום של 26 מיליון יורו. מערכות אלה אמורות לשמש להגנת מתקנים אסטרטגיים ברחבי יוון ולעיבוי מערכי הגנה שכבר קיימים. כלל המערכות שהחברות הישראליות יספקו לה במסגרת "מגן אכילס" יופעלו באמצעות יחידת שליטה ובקרה חדשה שאת פיתוחה תוביל רפאל.
בכיר שמעורב בפרטי העסקה אמר לכלכליסט כי הרכבה הייחודי והאתגר שבחיבור תפזורת מערכות ההגנה היוו את אחת הסיבות להימשכות המגעים שקדמו לחתימה.
המתיחות המשותפת עם טורקיה
ההצטיידות הנרחבת של יוון בטילי ההגנה של תע"א ורפאל ממשיכה שרשרת של עסקאות עם התעשיות הביטחוניות הישראליות, שהתחזקה מאוד מתחילת העשור והיקפן המצטבר כ־6 מיליארד יורו. באפריל האחרון יוון הזמינה מאלביט רקטות ארטילריות לטווחים של עד 300 ק"מ ומשגרים ולפני כן הזמינה מרפאל טילים נגד טנקים מסוג "ספייק" המותאמים לשיגור מפלטפורמות אוויריות, ימיות ויבשתיות. הרכש הביטחוני הנרחב של יוון הוא חלק מיישום מהלכיה לשדרוג יחידות הצבא שלה במסגרת מתווה רב־שנתי שנקבע לעשור הקרוב והיקפו כ־30 מיליארד יורו. תוכנית ההתעצמות היוונית כוללת גם הזמנה של מטוסי F-35 מארה"ב ושדרוג מערך מטוסי ה־F-16 שברשות חיל האוויר שלה.
ראש האגף ליוא ביטחוני במשרד הביטחון יאיר קולס אמר היום לכלכליסט כי העסקה עם יוון עשויה להקל את אתגרי ההתחמשות של ישראל במערכות הגנה אוויריות, כחלק מהיערכות צה"ל לעימותים עתידיים וחידוש מלאי החימושים שלו. לדבריו, "הייצור המוגבר מאפשר רכש מוגבר של חומרי גלם והרחבה של יכולות הייצור באופן שמיטיב גם עם תהליכי ההתחמשות של צה"ל".
את עסקת "מגן אכילס", ובדומה למרבית העסקאות עם יוון מהשנים האחרונות, סיכם משרד הביטחון עם משרד ההגנה היווני כשהתעשיות הישראליות הן קבלניות משנה. עסקאות אלה, המכונות G2G (עסקאות בין ממשלות), מתאפיינות בהקלות רגולטוריות ובערבויות של הממשלות לקיומן בתנאים שנקבעו בהסכמים.
התוכנית "מגן אכילס" כוללת הבנות על שיתופי פעולה בין החברות הישראליות לבין התעשייה הביטחונית היוונית, תוך העברת ידע וטכנולוגיה שיאפשרו את ייצור חלק מרכיבי הפרויקט ביוון. זאת, במסגרת מגמה שמאפיינת את שוק הנשק האירופי בשנים האחרונות ובמסגרתה מדינות הרוכשות נשק דורשות שחלק מייצורו ייעשה בשוק המקומי שלהן, בניסיון לחזק את יכולתן התעשייתית.
ברקע של רצף העסקאות הביטחוניות עם יוון גם עומדת המתיחות המשותפת ששתי המדינות חולקות עם טורקיה. בין יוון לטורקיה מחלוקות טריטוריאליות ממושכות ומתיחות גוברת בים האגאי ובין ישראל לטורקיה מתיחות שיא בשל ניסיונות טורקיים לקבוע עובדות חדשות בשטח ולהתבסס בסוריה ובעזה, זאת לצד מתקפות חריפות על ישראל מצד מנהיגה רג'פ טאיפ ארדואן.
כל אלה, כשבעשור האחרון טורקיה מעצימה את צבאה באמצעות רכש ביטחוני נרחב, בעיקר מהתעשיות הביטחוניות המקומיות שלה ובאחרונה אף קיבלה הבטחה מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי ימכור לה מטוסי F-35, ומחאותיה של ישראל בנושא לא הועילו.
במערכת הביטחון אמרו אתמול כי דווקא בתקופה שבה "גורמים בעלי שאיפות הגמוניות מבקשים להרחיב את השפעתם ולערער את היציבות במרחב", ישראל ויוון ימשיכו ויעמיקו את שיתוף הפעולה הביטחוני והאסטרטגי ביניהן ומתוך אינטרסים משותפים.
לפי מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, "העסקה מיישמת את אסטרטגיית משרד הביטחון, להרחבת היצוא הביטחוני ככלי מרכזי להבטחת בניין הכוח והתעצמותו של צה"ל, להשפעה על מדיניות החוץ ולחיזוק התעשייה הביטחונית והכלכלה הלאומית. הסכמים בין ממשלות בהיקפים כאלה אינם רק נכס מדיני וכלכלי ראשון במעלה, אלא מנוע ישיר להרחבת קווי הייצור המקומיים בישראל, להגדלת המלאים ולביסוס העצמאות החימושית של מדינת ישראל".
דבריו באים על רקע העומס החריג שבו נמצאות התעשיות הביטחוניות מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר. הגדלת הייצור לצה"ל, במקביל לעמידה בחוזי יצוא בהיקפים הולכים וגדלים, מחייבת את רפאל והתעשייה האווירית להרחיב קווי ייצור, לגייס עובדים ולהגדיל השקעות בתשתיות. מבחינת משרד הביטחון, עסקאות יצוא ארוכות טווח מאפשרות לתעשיות להצדיק את הרחבת כושר הייצור, שבשעת חירום יכול לשרת גם את צורכי צה"ל.
החוב העצום לתעשיות הביטחוניות
ברקע של הטקס החגיגי שנערך במשרד הביטחון לרגל החתימה על העסקה עומד החוב הכבד שנצבר לשלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות תע"א, אלביט ורפאל והיקפו כ־15.5 מיליארד שקל. ההסבר לחוב התופח הוא בחילוקי הדעות המתמשכים בין משרד האוצר למשרד הביטחון על גובה תקציב הביטחון לשנת 2026. היקף החוב של משרד הביטחון לרפאל בלבד הוא כ־7 מיליארד שקל. שלשום מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן ביקר בחריפות דווקא את משרד האוצר, על כך שאינו מזרים את הכסף הדרוש לפירעון חובותיו והאשים אותו בעבירה על החוק. ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.
עוד לפני כן, התעשייה האווירית עברה ברבעון השני של השנה לתזרים מזומנים שלילי בשל חוב של יותר מ־5 מיליארד שקל של משרד הביטחון אליה. חובו של המשרד לאלביט מערכות מוערך בכ־3 מיליארד שקל.
אף שהמדינה מתקשה לפרוע את חובותיה לתעשיות, בין משרדי הביטחון והאוצר גם לא הושגה כל הסכמה בקשר לפיצוי החברות על הפסדים שנגרמים להן בשל מימון החוב שהיקפו מוערך בכמיליארד שקל בשנה. אף שהדגישו כי הם מכירים בחובם לתעשיות, בכירים בשני המשרדים אמרו בימים האחרונים לכלכליסט כי מצבן האיתן של חברות אלה מאפשר להן לרכך את הפגיעה מהחוב המתמשך. לפי אחד הגורמים, התעשיות ממילא מרוויחות ממאמצי המדינה לתווך להן עסקאות בחו"ל, כך שבכוחן להמשיך ולהתמודד עם החוב הגדל.
ב־2025 הסתכם היצוא הביטחוני מישראל בשיא של כל הזמנים, סכום של כ־19 מיליארד דולר, עלייה של 30% לעומת 2025. יותר משליש מהעסקאות נעשו ביבשת אירופה ויותר ממחצית מהעסקאות בכל העולם היו עסקאות בין ממשלות שתווכו בידי האגף ליצוא ביטחוני, וחלקן בכלל היצוא כ־10 מיליארד דולר. באותה השנה כ־30% מכלל היצוא הביטחוני היה של מערכות הגנה אוויריות.
פרט לעסקאות עם יוון, בשנתיים האחרונות התעשיות הישראליות חתמו על עוד שורה של עסקאות בתחום ההגנה האווירית בעולם, מסלובקיה שרכשה מתע"א מערכת ברק MX ביותר מ־55 מיליון יורו, גרמניה שרכשה בסוף דצמבר האחרון טילי חץ נוספים מתע"א ותאילנד שרכשה ממנה טילי ברק MX ומערכות שיגור ושליטה ובקרה.
בליבת מרוץ החימוש האירופי עומדת פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022 והחשש ביבשת מהתרחבות המלחמה, תוך ניסיון רוסי לפלוש למדינות נוספות או לאיים עליהן באמצעות כטב"מים וטילים בליסטיים.
