עסקת ענק של 3 מיליארד יורו: ישראל תקים את מערך ההגנה האווירית של יוון
רפאל והתעשייה האווירית יקימו עבור יוון מערך הגנה אווירית רב־שכבתי בעסקת היצוא הביטחוני הגדולה אי פעם בין המדינות; המערך יכלול את קלע דוד, ספיידר וברק MX, מכ"מים ומערכת שליטה ובקרה חדשה, ובמערכת הביטחון מעריכים כי בעקבותיו ייחתמו עסקאות המשך
אחרי כשלוש שנים של משא ומתן והליכי אישור ממושכים, ישראל ויוון חתמו על עסקת "מגן אכילס", שהיקפה כ-3 מיליארד יורו (מעל 10 מיליארד שקל), ובמסגרתה רפאל והתעשייה האווירית יקימו עבור יוון מערך הגנה אווירית רב-שכבתי. מדובר בעסקת היצוא הביטחוני הגדולה ביותר שנחתמה אי פעם בין ישראל ליוון ובאחת מעסקאות הנשק הגדולות בתולדות המדינה.
העסקה נחתמה בקריה בתל אביב בין מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם לראש מנהל הרכש היווני יאניס בוראס. היא חריגה לא רק בהיקפה אלא גם במתכונתה: ישראל לא תמכור ליוון מערכת נשק אחת, אלא תקים עבורה ארכיטקטורת הגנה אווירית לאומית שלמה שאמורה להתמודד עם מגוון רחב של איומים ובהם טילים בליסטיים, מטוסי קרב, מל"טים ורחפנים.
בליבת המערך נמצאות המערכות קלע דוד וספיידר של רפאל והמערכת BARAK MX של התעשייה האווירית. לאלה יתווספו המכ"מים מסוג MMR שמייצרת חטיבת אלתא של תע"א ומערכת שליטה ובקרה חדשה שתפותח בהובלת רפאל ואמורה לחבר את כלל המערכות - למערך אחד.
יוון תהיה המדינה האירופית השנייה שרוכשת את קלע דוד. הראשונה שהצטיידה במערכת הגנה זו היא פינלנד, שחתמה על רכישתה מרפאל בהיקף של 1.3 מיליארד שקל כבר ב-2023 וזאת במסגרת שדרוג יכולותיה על רקע פלישת רוסיה לאוקראינה.
התוכנית "מגן אכילס" כוללת הבנות על שיתופי פעולה בין החברות הישראליות עם התעשייה הביטחונית היוונית, תוך העברת ידע וטכנולוגיה שיאפשרו את ייצור חלק מרכיבי הפרויקט ביוון. זאת, במסגרת מגמה שמאפיינת את שוק הנשק האירופי בשנים האחרונות ובמסגרתה מדינות הרוכשות נשק דורשות שחלק מייצורו ייעשה בשוק המקומי שלהן, בניסיון לחזק את יכולתן התעשייתית.
מדובר בעסקת G2G (עסקה בין ממשלת ישראל לממשלת יוון) הנחתמת בזמן ששתי החברות הביטחוניות הממשלתיות נהנות מצברי שיא בהזמנות מהן. גורמים ביטחוניים העריכו בשיחות עם כלכליסט כי בעקבותיה יגובשו עסקאות המשך עם יוון, לקראת הצטיידות נוספת במערכת ברק MX של תע"א. עסקאות אלה עשויות להיטיב גם עם תומר הממשלתית, המייצרת את מנועי טילי הברק MX.
במערכת הביטחון קשרו את העסקה להעמקת היחסים האסטרטגיים בין ירושלים לאתונה, החולקות אינטרסים ואתגרים אסטרטגיים משותפים, ובמרכזם מהלכיה של טורקיה. לדברי בכיר ביטחוני, "שתי המדינות ימשיכו להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני ביניהן על רקע ניסיונות של גורמים בעלי 'שאיפות הגמוניות' להרחיב את השפעתם באזור".
פרט להכנסות מהיצוא, במשרד הביטחון מייחסים לעסקה חשיבות גם להרחבת כושר הייצור בישראל. המנכ"ל ברעם אמר כי עסקאות ממשלה לממשלה בהיקפים כאלה הן "מנוע ישיר להרחבת קווי הייצור המקומיים בישראל, להגדלת המלאים ולביסוס העצמאות החימושית".
דבריו באים על רקע העומס החריג שבו נמצאות התעשיות הביטחוניות מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר. הגדלת הייצור לצה"ל, במקביל לעמידה בחוזי יצוא בהיקפים הולכים וגדלים, מחייבת את רפאל והתעשייה האווירית להרחיב קווי ייצור, לגייס עובדים ולהגדיל השקעות בתשתיות. מבחינת משרד הביטחון, עסקאות יצוא ארוכות טווח מאפשרות לתעשיות להצדיק את הרחבת כושר הייצור, שבשעת חירום יכול לשרת גם את צורכי צה"ל.
