מחיר הניסוי הכושל של רשות המים: 5 מיליון שקל וטונות של כימיקלים בים
בניסיון להתמודד עם האצות שהשביתו מתקני התפלה, הוטלו לים טונות של נחושת גופרתית ואלומיניום סולפאט. הניסוי לא הניב תוצאות, ומומחים מזהירים מהשלכות על המערכת האקולוגית. רשות המים: "ההצעה נבחנה על ידי צוותים מקצועיים"
רשות המים שילמה 5 מיליון שקל על הניסוי השנוי במחלוקת, במסגרתו פוזרו כימיקלים בלב הים במטרה להדביר את האצות שגרמו להשבתת מתקני ההתפלה. כך מתברר מדו"ח ההתקשרויות של רשות המים לרבעון השלישי של 2026, כפי שפורסם באתר הממשלתי.
רשות המים לא עדכנה מראש את הציבור על הניסוי, ומשרד הבריאות נאלץ לאסור על דיג בימים שלאחריו, שכן נדרש בירור מקיף להשלכות של פיזור החומרים הרעילים בלב ים על הדגה באזור.
מאוגוסט, למשך חודש, חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה המספקים 80% מהמים בישראל פעלו באופן חלקי, בשל עכירות חריגה במי הים שנגרמה מפריחה של מיקרו־אצות. זהו משבר עמוק, שמתרחש שעה בזמן שמקורות המים הטבעיים של ישראל — הכנרת, אקוויפר החוף ובארות המים — מיובשים בגלל הבצורת הממושכת או דלים ומוכי זיהום.
ברשות המים הבינו שמדובר במשבר שעשוי להפוך ממושך וחמור, והחליטו לממן למתקני ההתפלה המצויים בבעלות פרטית ממברנות יקרות כך שיוכלו להמשיך ולעבוד במתכונת חלקית מבלי לשקול שיקולי עלות־תועלת. בשל המצב החריג והרצון למצוא פתרון בזק הוחלט גם לצאת לניסוי שעורר תרעומת ציבורית, וסופו של דבר כשל: פיזור כימיקלים בריכוזי האצות, במטרה להדבירן. את הניסוי ביצעה חברת בלוגרין, שקיבלה מרשות המים תמורה של 5 מיליון שקל.
לפי היתר המשרד להגנת הסביבה לחברה, למים הוטלו 40 טונות נחושת גופרתית ו־30 טונות אלומיניום סולפאט, כימיקל רעיל לסביבה הימית.
ההשלכות של הכימיקלים על המערכת האקולוגית טרם התבררו במלואן. לפי חוות דעת של ד"ר צבי שטיינר מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, תוספת הנחושת עלולה לפגוע במאזן האקולוגי העדין, שכן הנחושת רעילה לאוכלוסיית הזואופלנקטון שאוכלת את האצות ומשמשת בעצמה מקור מזון עיקרי לדגים. נחושת לא מתפרקת במים, שוקעת לקרקעית עם החומר האורגני ומשתחררת בחזרה למים בתהליך שיכול לחזור מאות פעמים.
כך, הפתרון המהיר עלול ליצור בדיוק את הבעיה שנועד לפתור — פריחות אצות חוזרות ונזק מתמשך למתקני ההתפלה — ואף לאפשר בעתיד לאצות עמידות לנחושת לצמוח זמן רב יותר.
הרשויות בישראל טענו כי פריחת האצות היתה אירוע מפתיע ולא נערכו מראש להתמודדות עמו, למרות התקדימים: שינויי האקלים, ההופכים את טמפרטורת המים לחמה יותר, גורמים לכך שפריחת אצות מהווה את אחד האיומים המרכזיים על מתקני ההתפלה בעולם. שכיחות אירועי פריחת אצות בעולם נמצאת במגמת עלייה, וכבר בשנת 2009 הובילה להשבתה של שורת מתקנים במפרץ הפרסי ובעומאן למשך כ־9 חודשים. גם מבקר המדינה הזהיר מפני התרחיש הזה.
מרשות המים נמסר: "במסגרת אירוע האצות, אשר עלול היה להתפתח למשבר באספקת המים, הועלתה הצעה לפתרון. ההצעה נבחנה על ידי צוותים מקצועיים שכללו את רשות המים, החברה לחקר ימים ואגמים ומשרדי הבריאות והגנת הסביבה. לאור האתגר העצום, הוחלט לקדם את הניסוי, בעלות של כ־5 מיליון שקל. לאחר ביצועו, הוחלט להעמיק בניתוח המסקנות, שלא היו חד־משמעיות, ולפיכך הפעילות לא חודשה".
