פיץ' מותירה את דירוג ישראל על A עם תחזית שלילית - אך מזהירה: הגירעון והחוב בדרך לעלות
סוכנות הדירוג משבחת את כלכלת ישראל ואת החוסן שמפגין המשק למרות המלחמה, אך צופה עלייה בגירעון השנה ל-5.7% ועלייה ביחס חוב-תוצר לכ-72.5% עד 2027. בפיץ' מזהירים כי המשך הלחימה, הוצאות הביטחון הגבוהות והקושי של ממשלות לבצע התאמות פיסקליות עלולים להוביל להורדת דירוג בשנים הקרובות
חברת הדירוג הבינלאומית פיץ' הותירה את הדירוג של ישראל ברמה A עם תחזית שלילית. חברת הדירוג מציינת לטובה את העובדה שכלכלת ישראל מגוונת, את הפגנת החוסן של המשק אחרי הזעזועים שקשורים למלחמה, ובעיקר את החוסן הפיננסי של ישראל, החל ביתרות המט"ח הגדולות שיש בבנק המרכזי, דרך מבנה החוב (רובו פנימי ועם מח"מ ארוך), העובדה שלישראל יש מאגרי גז משלה שמרסנים את האינפלציה שנובעת ממחירי נפט גבוהים, ומוסדות חזקים (שלטון חוק אפקטיבי, ורמת שחיתות נמיכה). בפיץ' מציינים כי המלחמה המתמשכת הוכיחה שיש לישראל יכולת הגנה מרשימה. בסוכנות הדירוג גם מעריכים - בתרחיש הבסיס - כי המלחמה הנוכחית עשויה "להפחית משמעותית" את האיום האיראני על ישראל.
לצד נקודות האור הללו, פיץ' מזהירה מפני איבוד רסן פיסקלי ומהפוליטיקה השסועה והמקוטבת בישראל. כלכלני הסוכנות לא סבורים שישראל תסיים את 2026 בגירעון של 5.1% כפי שהממשלה העריכה (בחברת הדירוג טרם התעדכנו כי הממשלה כבר מתכננת לסיים את 2026 בגירעון של 4.9%). בפיץ' מעריכים כי הגירעון ב-2026 יהיה 5.7%, והגירעון ב-2027 יעמוד על 4.5% (לעומת יעד ממשלתי של 3.4%). כתוצאה מכך, בסוכנות הדירוג מעריכים כי יחס החוב-תוצר בישראל ימשיך לעלות, ויגיע ב-2027 לרמה של 72.5% תוצר. מדובר ברמות חוב גבוהות מהרמה החציונית של מדינות בדירוג של ישראל.
בפיץ' מעריכים שתקציב 2026 לא יוגדל שוב
ההערכות בפיץ' בנוגע לגירעון ולחוב מתבססות על ההנחה של צמיחה של 3.5% ב-2027. זו הערכה ריאלית שמשלבת את העובדה שבישראל יש צמיחה אחרי מלחמות, אך מביאה בחשבון שהמלחמה "תשאיר השפעה ממושכת על פוטנציאל הצמיחה בישראל" (בין השאר בשל גידול בימי המילואים). מנגד, בחברת הדירוג מניחים כי הוצאות הביטחון ב-2026 יסתכמו ב-7.5% תוצר, שהם כ-160-150 מיליארד שקל. כלומר, בחברת הדירוג מניחים שתקציב 2026 לא יוגדל שוב - הנחה שבשלב זה ניתן לשים עליה סימן שאלה.
הסיבה לתחזית השלילית בדירוג של ישראל היא המצב הפיסקלי שלה. לפי כותבי הדו"ח, מצב זה מושפע כעת משני משתנים קשורים. הראשון, הוא המשך העימותים והמבצעים הצבאיים, המבצעים הללו עולים כסף רב ופוגעים בכלכלה. השני, הוא היכולת של הממשלות החלשות בישראל לבצע עוד צעדי התכנסות פיסקליים. לסיכום, הדירוג של ישראל צפוי לרדת אם הממשלות לא יצליחו להוריד או לפחות לייצב את יחס החוב-תוצר - וזה הסיכון הגדול ביותר לישראל.
מודל הדירוג של פיץ' מורכב מרכיבים רבים, כשיורדים קצת לפרטי הרכיבים, אפשר לקבל תמונה טובה יותר של האתגרים והחוזקות של כלכלת ישראל. כך לדוגמה, בקטגוריה 'תקרת דירוג', ישראל קיבלה העלאה של דרגות לרמה של AA-, ציון גבוה בתקרת דירוג (country ceiling) מבטא את רמת הסיכון וההסתברות לכך שהמדינה תטיל מגבלות על תנועות הון (לא יהיה אפשר להוציא כסף מישראל) או על המרת מטבע. הסעיף הזה בעצם אומר, שחברות הדירוג מאמינות כי אין איום ממשי כעת על עצמאות בנק ישראל, וכי נכון לעכשיו, קשה להעלות תרחיש שהממשלה תשנה את המבנה הכלכלי והפיננסי של ישראל.
הנקודות שתרמו לדירוג: ציון גבוה לשלטון החוק ואיכות המוסדות
כמו כן, מדרגי חברת פיץ' סטו מהציון שהמודל האוטומטי נתן לישראל ונתנו לישראל 'נקודת בונוס' על כך שכשמסתכלים על סך הנכסים של הישראליים בחו"ל (לא רק של המדינה, אלא בעיקר של הציבור והחברות) אל מול הנכסים של הזרים בישראל, רואים שישראל נמצאת בעודף של 62% אחוז מהתוצר (כ-1.3 טריליון שקל לפי פיץ', נתוני בנק ישראל האחרונים שפורסמו מדברים על סכום נמוך יותר של כ-264 מיליארד שקל, אך זה לא משנה את התמונה. ש"ט). כלומר, אם כל הישראלים יממשו את הנכסים שלהם בחו"ל, וכל הזרים יממשו את הנכסים שלהם בישראל, הישראלים יישארו עם עודף של 1.3 טריליון שקל. זה חוסן פיננסי אזרחי שלא לגמרי נכנס למודל, אבל כלכלני פיץ' נתנו לנו על זה תוספת נקודה, וכך - בין היתר - נמנעה הורדת דירוג נוספת. עוד נקודות חיוביות שתרמו לכך שאין לנו ירידת דירוג הפעם - לתשומת לב חברי הממשלה הנוכחית - זו העובדה שאנו נהנים מציון גבוה בקטגוריית שלטון החוק, איכות המוסדות, ורמת השחיתות ומציון גבוה בזכויות אדם וחירויות פוליטיות.
מנגד, בהודעת הדירוג הנוכחית ישראל גם חוותה הורדה של דרגה בקטגוריה 'המבנית', ההורדה הזו גם היא 'איכותנית' (כלומר, לא נובעת מתמטית ממודל כלשהו), כמו התוספת שניתנה לנו בגין הנכסים הרבים שיש לאזרחים. ההורדה נובעת מסיכוני הביטחון, כלומר, למרות שהחברה חושבת שסיכוני הבטחון פחתו אחרי המלחמות. הרי שפיץ' מבינים כי הוצאות הבטחון צפויות להישאר גבוהות למשך זמן רב. בנוסף, מבינים בפיץ' כי ייתכן שישראל תחווה כעת קשיים בסחר חוץ עם מדינות שמחרימות אותה. הורדת הדרגה בקטגוריה המבנית נובעת גם מחוסר היציבות הפוליטית בישראל, ומהחשש שהממשלות בישראל לא יצליחו לקדם צעדי התכנסות פיסקלית.
