מאחורי ההצהרות
סמוטריץ' מאשים "פקידים פוסט־ציונים", אך מי באמת קובע את מדיניות התכנון?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבטיח לסלק ממינהל התכנון ומרמ"י פקידים פוסט-ציוניים שלדבריו חנקו את ההתיישבות היהודית; אלא ששני הגופים פועלים תחת הדרג הממשלתי, והאצת התכנון בחברה הערבית נשענת גם על החלטות ממשלה שקודמו בתקופות נתניהו ובנט
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבטיח בוועידה בנושא דמוקרטיה וחברה שהתקיימה בשבוע שעבר ב-Ynet "לזרוק" ממינהל התכנון ומרשות מקרקעי ישראל פקידים פוסט-ציוניים, שלדבריו השתלטו על המערכת ויצרו תוכניות בנייה שחנקו את ההתיישבות היהודית.
אך האם אכן השתלטו על מינהל התכנון ורמ"י גורמים פוסט-ציוניים? בחינת המבנה של שני הגופים ושל הליכי קבלת ההחלטות בהם מראה כי הם פועלים במסגרת מדיניות שנקבעת במידה רבה על ידי הממשלה והשרים הממונים.
מינהל התכנון כפוף למשרד הפנים. את מנכ"ל מינהל התכנון הנוכחי, רפי אלמליח, מינתה איילת שקד ביוני 2022, בעת שכיהנה כשרת הפנים. לשקד היו מחלוקות עם סמוטריץ', אך גם הוא לא יטען כי היא שמאלנית או פוסט-ציונית.
לאלמליח קדמה בתפקיד דלית זילבר, שמונתה בשנת 2018 על ידי משה כחלון, שהיה באותה עת שר האוצר והכפיף אליו את מינהל התכנון. כחלון כיהן אז כיו"ר מפלגת כולנו, שאותה ייסד לאחר שפרש מהליכוד.
תוכניות בנייה, ביישובים ערביים ויהודיים כאחד, מאושרות בדרך כלל בוועדות התכנון המחוזיות או בוועדה מיוחדת בשם ותמ"ל - הוועדה לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור. יושבי הראש של הוועדות האלה מונו על ידי שרי הפנים - משה ארבל עד לאחרונה ולפניו איילת שקד.
בכל אחת מהוועדות חברים נציגים של משרדי ממשלה שונים, נציגי הרשויות המקומיות, נציגי ציבור ונציגי ארגוני הסביבה. ההחלטות בוועדות התכנון מתקבלות בהצבעה.
השאלה השנייה שעולה מדבריו של סמוטריץ' היא האם תוכניות הבנייה ביישובים ערביים הן אנטי-ציוניות. גם כאן, מינהל התכנון והוועדות השונות אינם פועלים בחלל ריק, אלא מיישמים את מדיניות הממשלה.
האצת התכנון בחברה הערבית היא תוצאה של החלטה 922, "לצמצום הפערים בחברה הערבית", שהתקבלה בדצמבר 2015 על ידי הממשלה בראשות בנימין נתניהו. מדובר בתוכנית חומש כלכלית שבמסגרתה השקיעה הממשלה עשרות מיליארדי שקלים ביישובים ערביים בתחומים שונים, ובהם גם תכנון.
התוכנית היתה שיאו של תהליך שהחל בראשית שנות האלפיים, שבו הכירה הממשלה בקיפוח המגזר הערבי בכלל ובתחום התכנון בפרט. היעדרן של תוכניות בנייה מאושרות הוא הרקע לעבירות הבנייה הרבות הנפוצות בחברה הערבית. לתוכנית החומש אושרה תוכנית המשך באוקטובר 2021 בממשלת בנט.
תוכניות בנייה חדשות שאושרו במינהל התכנון הובילו לכך שלראשונה ניתן לראות ביישובים ערביים גם בנייה לגובה. התהליך הזה חיוני לייעול השימוש בקרקע ולצמצום הזליגה לשטחים פתוחים.
רשות מקרקעי ישראל, שגם אותה מאשים סמוטריץ' באימוץ עמדות פוסט-ציוניות, היא הגוף שמשווק את קרקעות המדינה. גם היא כפופה למדיניות הממשלה, ובפרט לשר השיכון ולשר האוצר.
מנכ"ל רמ"י עד דצמבר 2025, ינקי קוינט, מונה על ידי יעקב ליצמן, חסיד גור, שהיה באותה עת יו"ר אגודת ישראל ושר מטעמה. כיום ממלא מקום המנכ"ל הוא יהודה אליהו, שמונה על ידי שר האוצר סמוטריץ' בהסכמת שר השיכון חיים כץ.
המכרזים לרכישת קרקעות שמפרסמת רמ"י מבוססים על תוכניות שאושרו במינהל התכנון. מתכונת המכרזים, גובה ההנחות ואוכלוסיית היעד נקבעים בגוף המנהל של רמ"י - מועצת מקרקעי ישראל. המועצה מנוהלת על ידי הממשלה. היו"ר שלה הוא שר השיכון, ובין חבריה נציגים ממשרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרדי הפנים והמשפטים, נציגי קק"ל ואחרים.
ועוד נקודה, משתמע מדבריו של סמוטריץ כי יש להבחין בין תכנון לערבים אזרחי ישראל ותכנון ליהודים. אולם אחד מעקרונות הדמוקרטיה הוא שוויון בפני החוק. לכן לא יכולה להיות מדינה דמוקרטית עם מערכת תכנון נפרדת לערבים ויהודים.
