קיצור בירוקרטיה והורדת סף ההסכמה ל-51%: מה כולל החוק החדש לשיקום בניינים שנפגעו
עו"ד ורו"ח ירון טיקוצקי, ראש מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית בדורון טיקוצקי ושות', מסביר מה החוק החדש בא לפתור, איך הוא מקצר הליכי תכנון ורישוי, ולמה עדיין צריך שיפורים.
טיקוצקי אומר שבמלחמת "חרבות ברזל" נוצר מצב חדש: עשרות בנייני מגורים נפגעו באופן שהדרך היחידה לשקם אותם היא להרוס ולבנות מחדש. חלקם היו בתהליך התחדשות עירונית, וכאן נוצרה הבעיה.
מה הבעיה? שני עולמות נפרדים שלא מתכתבים - ההתחדשות העירונית והשיקום לפי חוק מס רכוש. טיקוצקי מזהה שאלות לא פתורות: האם בניין ששוקם יעמוד בתנאים להתחדשות? האם בניין שנהרס כליל יזכה לפטורים ממס שבח? מי יממן מגורים חלופיים לתקופה ארוכה? ומה קורה עם דירות שהיו מושכרות?
החוק כולל מנגנונים חשובים: קיצור משמעותי של הליכי תכנון באמצעות ועדות ייעודיות, קיצור מסלולי רישוי שהם "הרעה החולה" של ההתחדשות העירונית, והורדת סף ההסכמה ל-51% במקום 67%. בנוסף, מנגנון חדשני של Buy-out שמאפשר לבעל דירה למכור את דירתו הישנה ליזם במקום להשתתף בתהליך.
החוק גם מתערב בחופש החוזים, ומאפשר לבעלי דירות לבטל התקשרויות עם יזמים שלא מסוגלים לבצע ולהחליף אותם ביזמים חדשים, תוך הגדרת תנאי כשירות ליזמי שיקום.
האם זה פותר הכול? טיקוצקי מציין שהחוק גובש במהירות ומצביע על חשיבה עניינית, אבל יש לא מעט הסדרים שצריכים דיוק והידוק. תהיינה עוד ועדות בכנסת שיטפלו בו.
רוצים להבין מה המשמעות המעשית של החוק החדש? כל הפרטים בכתבה המלאה >>
