כנס מנרה 2026: לא רק לבנות מחדש, אלא להפוך את שיקום הצפון למנוע צמיחה לאומי
יותר מ־60% מבתי הקיבוץ מנרה נפגעו במלחמה, ורק חלק מתושביו שבו אליו. כנס מנרה 2026, שייערך ב־17 בספטמבר ביוזמת קהילת מנרה, קבוצת מנרב וקבוצת דיסקונט, יפגיש בכירים מהמגזר העסקי, הציבורי, הממשלתי והחברתי סביב שולחנות עבודה, כדי לגבש תוכנית מעשית לשיקום ולצמיחה מחודשת של אצבע הגליל והצפון. במוקד: תשתיות ובנייה, תעסוקה, טכנולוגיה, תיירות, חינוך, ביטחון ומנועי צמיחה חדשים לצפון
שיקום הצפון הוא אחד האתגרים הלאומיים הגדולים שיעמדו בפני ישראל בשנים הקרובות. במנרה מבקשים להציב רף גבוה יותר: לא לשחזר את מה שהיה לפני המלחמה, אלא לנצל את השיקום כדי ליצור ישובים ואזור חזקים ואטרקטיביים יותר, מבחינה כלכלית וקהילתית.
זוהי נקודת המוצא לכנס מנרה 2026, שייערך ב־17 בספטמבר בקיבוץ מנרה ביוזמת קהילת מנרה, קבוצת מנרב וקבוצת דיסקונט. לא מדובר בכנס רגיל אלא ביצירת מרחב שיאפשר התכנסות סביב שולחנות עבודה, הצגת תוצרים והגדרת צעדים להמשך.
הכנס יפגיש כ-200 בכירים מהמגזר העסקי, הציבורי, הממשלתי והחברתי: אנשי תכנון וביצוע, מנכ"לי משרדים ממשלתיים, גופי מימון, קרנות ופילנתרופיה, יזמים, אנשי אקדמיה, מומחי קהילה וחוסן, ראשי מועצות וגורמי ביטחון. המטרה המשותפת היא להפוך את שיקום הקיבוץ והאזור להצלחה מעשית ומתמשכת, כזו שתוכל לשמש מודל לתהליכים דומים ברחבי ישראל.
המהלך נשען על חיבור בין שלושה כוחות: קהילת מנרה, שמכירה את השטח ואת צרכי האזור, ושותפה מרכזית בעיצוב המהלך. קבוצת מנרב, שמביאה עימה מומחיות הנדסית ותשתיתית, ניסיון עשיר בפרויקטים מורכבים ולאומיים ויכולת לחבר בין תכנון לביצוע, כפי שהיא עושה כיום גם בשיקום נחל עוז וניר עוז בדרום.
הגוף השלישי הוא קבוצת דיסקונט, קבוצה פיננסית המציעה פתרונות מרמת משק הבית הבודד ועד לפרויקטי תשתית עצומים, הרואה בשיקום וצמיחת הצפון משימה בעלת חשיבות לאומית, מתוך תפיסה כי לטובת צמיחה והתחדשות, נדרשת שותפות רחבה בין המגזר הציבורי והעסקי לקהילות, והסתכלות ארוכת טווח על עתידו של האזור. דיסקונט תרתום את יכולותיה והמומחיות הפיננסית והעסקית שלה לטובת הקהילה, העסקים והרשויות בצפון.
כך, גופים עסקיים, מתחומים שונים, חוברים ליישוב שנפגע, על מנת להוביל תהליך מלא: תכנון ופיתוח סביבתי, אדריכלות ובנייה, מימון ומודלים עסקיים, תיירות, חדשנות, מיתוג, חינוך, ביטחון וצמיחת הקהילה.
המטרה שהציבו המארגנים אינה עוד דיון על עתיד הצפון, אלא לתרגם את השיח לתוכניות עבודה ולחיבורים מעשיים בין מי שמחזיקים בידע, במשאבים וביכולת הביצוע.
מנרה היא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לעומק האתגר. הקיבוץ, שהוקם ב־1943 על רכס רמים סמוך לגבול לבנון, ספג פגיעה קשה מאז פרוץ המלחמה. יותר מ־60% מבתי המגורים נפגעו וכל התושבים נאלצו להתפנות. נכון לתחילת 2026 חזרו כ-45-60 אחוזים מהם והחלו להשתלב במגורים זמניים, בתקווה לשיקום מלא ולחזרה של 75-80 אחוז בשנה הקרובה.
השאלה הבוערת היא לא רק איך משקמים את המבנים שנפגעו. שיקום הצפון אינו בתים וכבישים אלא בנייה מחדש של תנאים לחיים, ולשם כך נדרש מערך שלם: תשתיות, מקומות עבודה, חינוך איכותי, תחושת ביטחון, דיור, שירותים קהילתיים ומנועים כלכליים שיאפשרו לא רק לתושבים לחזור אלא גם למשוך משפחות וצעירים חדשים. שום גוף לא יוביל מהלך כזה לבדו, ונדרש חיבור בין המדינה, הרשויות, הקהילה והמגזר העסקי.
מבנייה ותשתיות ועד הייטק ותיירות
במרכז הכנס יעמדו עשרה שולחנות עבודה שיחלקו את האתגר הגדול לזירות פעולה: בנייה, תשתיות ופיתוח; תכנון אדריכלי ומרחבי; תעסוקה; יזמות וטכנולוגיה; תיירות; מנועים כלכליים אזוריים; קהילה, חוסן וצמיחה דמוגרפית; ביטחון ותחושת ביטחון; אקדמיה והשכלה גבוהה; וחינוך. החלוקה נועדה להתמודד עם בעיה מוכרת בתוכניות שיקום, הנטייה לטפל בכל תחום בנפרד, אף שההחלטה של משפחה לחזור תלויה בכולם.
מעבר לשיקום הפיזי, הכנס יעסוק גם בדמותו העתידית של האזור: איך משקמים יישוב שנפגע קשה ובו בזמן שומרים על הזהות, הנוף והקהילה שלו, ומשלבים בהם תכנון מודרני, מוגן ואיכותי יותר.
חלק מרכזי בדיונים יוקדש לכלכלה ולתעסוקה. השאלה היא איך מייצרים מספיק מקומות עבודה איכותיים באצבע הגליל כדי שמשפחות יוכלו לחזור ולהישאר. בין היתר ייבחנו חיבורים בין מעסיקים, הכשרות מקצועיות וצורכי שוק העבודה. גם יזמות וטכנולוגיה יקבלו מקום מרכזי, ובהם חיבור חברות ויזמים לאזור, חינוך טכנולוגי, שימוש בכלי בינה מלאכותית ושיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים.
להפוך את היתרונות של הצפון לכלכלה
שולחן נוסף יעסוק במנועי צמיחה אזוריים: אנרגיה מתחדשת, חקלאות מתקדמת, אזורי תעשייה ומסחר, תשתיות תחבורה ולוגיסטיקה ואיגום משאבים בין הרשויות והיישובים. הכנס נערך במנרה אבל מכוון לאזור כולו, מתוך הבנה שיישובים כמו מנרה, משגב עם ומרגליות לא ישרדו לאורך זמן בלי קריית שמונה כמרכז עירוני חזק, ושקריית שמונה לא תשגשג בלי מרחב כפרי מתפקד סביבה.
אחד היתרונות הבולטים של מנרה הוא גם הנכס שנפגע קשה בשנים האחרונות: התיירות. צוק מנרה, מסלולי הטבע, רכיבת האופניים ופעילויות האקסטרים נותנים לאזור פוטנציאל אמיתי, והשאלה היא איך מחברים אותם למלונאות, לקולינריה וליעדים נוספים בגליל.
גם הביטחון יעמוד במרכז. חזרת התושבים תלויה לא רק ברמת הביטחון בפועל, אלא ביכולת להשיב את תחושת הביטחון שמאפשרת לקיים שגרה, לשלוח ילדים למסגרות ולתכנן חיים לאורך הגבול. סביב השולחן הזה יישבו אנשי מקצוע מתחומי הביטחון והמיגון יחד עם תושבים, מתוך הנחה שאי אפשר לתכנן תחושת ביטחון בלי מי שאמור לחיות בתוכה.
אותה תפיסה חלה גם על חינוך, חוסן קהילתי וצמיחה דמוגרפית. המבחן אינו רק כמה מתושבי מנרה יחזרו, אלא אם האזור יצליח למשוך משפחות צעירות ולהציע להן אופק ארוך טווח.
מתכוננים ליום שאחרי
בשונה מכנסים שמסתיימים כשהמשתתפים יורדים מהבמה, קבוצת מנרב, קבוצת דיסקונט ואנשי מנרה מארגני הכנס, החליטו ליצור מנגנון משותף והמשכי.
בתום הדיונים יוצגו תוצרי השולחנות ויגובשו צעדים להמשך, כשכל שולחן מסמן נושא אחד או שניים שעליהם תימשך עבודת מטה גם אחרי הכנס. התוצרים יגובשו למסמך מדיניות ותוכנית עבודה עם תאריכי יעד, ובמקביל תיבנה מסגרת שתלווה את ההתקדמות ותעקוב אחר ההחלטות. הכוונה היא לייצר מעין "חץ צפון", כיוון פעולה משותף שמבוסס על צורכי הקהילה, על הידע המקצועי ועל היכולת של הגופים השונים לקחת חלק בביצוע.
