פאניקה דמוגרפית בברן: האם שווייץ בדרך לנעול את שעריה?
אל מול תשתיות נשחקות ומערכת בריאות מתייקרת, הימין הפופוליסטי מבקש לעצור את ההגירה ולתחום את גודל האוכלוסיה מתחת ל־10 מיליון. מאחורי ההבטחות לרווחה, מסתתר סיכון לשוק העבודה, למערכת הפנסיה וליחסים עם האיחוד האירופי
בחודש הבא יצביעו השווייצרים על יוזמת "לא ל־10 מיליון בשווייץ", שמבקשת לעגן בחוקה תקרת אוכלוסייה של 10 מיליון תושבים עד 2050. את היוזמה החריגה הגישה מפלגת העם השווייצרית (SVP), המפלגה הימנית־פופוליסטית (קיצונית) שהיא כעת הגדולה במדינה (29%) וחלק מהממשלה. הטענה שלה פשוטה: האוכלוסייה גדלה מהר מדי, התשתיות נשחקות, מערכת הבריאות מתקרבת לגבול הקיבולת והדור הצעיר לא יכול להרשות לעצמו דיור. לפיכך, צריך לעצור את הזרם. היוזמה מתמקדת בשני ערוצי הגירה: מקלט ואיחוד משפחות. אם האוכלוסייה תתקרב ל־9.5 מיליון, לפי ה־SVP, הממשלה תחויב להקשיח את המדיניות בערוצים האלה, ואם לא די בכך - לבטל את הסכמי חופש התנועה עם האיחוד האירופי.
הנתונים של שוויץ אכן מעידים על צפיפות: שיעור הדירות הפנויות במדינה ירד ב־2025 לרמה הנמוכה מאז 2013; זמן העמידה בפקקים בכבישים הראשיים זינק בקצב דו־ספרתי ופרמיית ביטוח הבריאות הממוצעת עלתה ב־19.1% במצטבר בשלוש השנים האחרונות, ועומדת על 393 פרנק לחודש. כלומר, המחלה אמיתית – אך הטיפול המוצע כעת עלול לפגוע בכלכלה השוויצרית.
לא בכדי שחקנים פוליטיים וכלכליים מרכזיים - הממשלה הפדרלית, הפרלמנט והבנק המרכזי - מתנגדים נחרצות לרפורמה וכבר החלו לפעול נגדה. גם ארגוני הסחר העיקריים מתנגדים. אלא שבדמוקרטיה הישירה השווייצרית די ב־100 אלף חתימות כדי להעמיד יוזמה אזרחית להצבעה - גם בניגוד לעמדת המוסדות והממשלה. הסקרים העדכניים מצביעים על רוב קטן בעד היוזמה, סביב 52%.
מדוע ההתנגדות? לפי דוח OECD לשנת 2024, 74% מהמהגרים החדשים לשווייץ הגיעו דרך הסכם חופש התנועה מהאיחוד האירופי. מנגד, רק 15% הגיעו דרך איחוד משפחות, ועשירית בלבד דרך מסלולים הומניטריים. כ־2% בלבד הם מהגרי עבודה ממדינות עולם שלישי. כלומר, לפי כלל אצבע פשוט, שני הערוצים שהיוזמה מציעה לחסום מהווים יחד כרבע מהזרם.
לפי המספרים, כדי לעמוד ביעד של 10 מיליון עד 2050, נדרשת הפחתה של כ־30 אלף איש לשנה ביחס למגמה הנוכחית. התרחיש הקיצוני - ביטול מוחלט של הן מקלט והן איחוד משפחות לא-אירופיים - מפר בפירוש את אמנת אי־הגירוש ואת אמנת זכויות האדם של מועצת אירופה, אך הוא לבדו יכול להפחית כ־22 אלף איש בשנה. כלומר, נותר פער של 8,000 איש שיהיה צורך לסגור באמצעות פגיעה בחופש התנועה של האירופיים.
בנוסף, ישנם כמה סימנים המעידים כי יתכן שלצד בעיית הביקוש, יש בעיה של היצע. ב-2024 הוקמו בשוויץ רק 40,750 יחידות דיור חדשות - ירידה של 12.8% משנה קודמת. באותה שנה גידול האוכלוסייה הואט ב־40%, אך מחירי השכירות המשיכו לעלות. כשהביקוש מתמתן וההיצע נופל, התרופה היא בנייה - לא חסימת תושבים. בכבישים, מחצית מהפקקים נובעים מתנועת תיירות ופנאי, לא ממהגרי עבודה. ב־2024 הצביעו השוויצרים עצמם נגד יוזמה להרחבת אוטוסטרדות. כלומר, הציבור כבר דחה את טיפול ב"צד ההיצע". עכשיו הוא מתבקש להצביע נגד "הביקוש".
אלא שלשינוי המוצע על ידי הימין הפופוליסטי השלכות מרחיקות לכת. בראש ובראשונה, שחיקת בסיס המס. המהגרים האירופאים לשוויץ הם צעירים - גילם הממוצע סביב 30. הם משלמים פרמיות בריאות מבלי לצרוך טיפול גריאטרי, נכנסים לשוק העבודה ומממנים את מערכת הפנסיה. מערכת הבריאות השוויצרית סובלת ממחסור כרוני בכוח אדם רפואי: גילו הממוצע של רופא משפחה הוא 52, פתיחת מרפאות חדשות מוגבלת רגולטורית, ורבים מהאחיות והרופאים הנוספים מגיעים בדיוק דרך אותו ערוץ אירופי שהיוזמה מאיימת לחסום. כמו במדינות אירופאיות אחרות, הזדקנות האוכלוסייה היא מניע מרכזי לעליית הפרמיות, והקטנת ההגירה תגרום רק להתייקרות נוספת.
בנוסף, על אף ששווייץ אינה חברה באיחוד האירופי, היא מחוברת אליו וגם תלויה בו דרך סדרת הסכמים ובהם הסכם על חופש התנועה. סעיף "הגיליוטינה" קובע שביטול חד־צדדי של הסכם אחד מבטל את כולם. אם הציבור יחייב את הממשלה לחתוך את חופש התנועה, ייפלו עמו גם הסכמי הסחר, השיתוף בתחומי המחקר ועוד. זה הדבר הכי קרוב ל"ברקזיט" שוויצרי שניתן לעלות על הדעת. כמו כן, תקרת אוכלוסייה חוקתית שתחייב חזרה לבקרת גבולות שיטתית עלולה להוציא את שוויץ מאמנת "שנגן", ולפרק שיתופי פעולה משטרתיים, מודיעיניים ותיירותיים.
גם הפעם, מאחורי הקלעים, מסתתר החשש הכבד של ההגירה המוסלמית ומהתמונה הדמוגרפית המחרידה שעולה ממדינות אירופאיות כגון ספרד, צרפת וגרמניה, שנתנו יד חופשית לאותה ההגירה. בקמפיינים פנימיים של SVP נשמע במפורש המונח "die Falschen", שהוא "האנשים הלא-נכונים". בשורה התחתונה, המדינה "הכי מושלמת" אכן מתמודדת עם בעיות מוכרות ורגילות, כגון שירותי דיור ובריאות יקרים ועלייה בפקקים. ספק רב אם הפתרון המוצע יביא להקלה בסימפטומים וקיים סיכון רב שהוא יפגע בתשתית הכלכלית של שוויץ. אך בעידן של פופוליזם וקיצוניות, היוזמה הזאת עוד עשויה לעבור.
