המאבק על פיצויי איחורים במסירת הדירות: אפי קפיטל החליטה לשלם לדיירים
במסגרת הסכם פשרה תשלם החברה 780 אלף שקל לרוכשי 14 דירות בעמנואל בשל איחור במסירה, כ-420 אלף שקל פחות מהסכום שתבעו. בבתי המשפט מתנהלות עשרות תביעות בגין איחורים במסירה, על רקע השלכות המלחמה והמחסור בעובדים. בהיעדר הסדרה ברורה מצד המדינה, היזמים והרוכשים נאלצים לנהל את המחלוקות בבתי המשפט
אחת מעשרות התביעות שהגישו רוכשי דירות נגד יזמים בגין איחורים במסירה הסתיימה לאחרונה בפשרה ובתשלום פיצויים מצד החברה. במסגרת התביעה שניהלו 26 רוכשים של 14 דירות בפרויקט בעמנואל נגד היזמית אפי קפיטל, הסכימו הצדדים כי החברה תשלם לרוכשים 780 אלף שקל.
התביעה, שהוגשה באפריל 2026, עסקה בטענות לאיחורים של 16-10 חודשים במסירת הדירות, והסתכמה בכ-1.2 מיליון שקל. לטענת הרוכשים, הדירות נמסרו באיחור והחברה לא שילמה להם פיצוי. החברה מצדה טענה כי הפרויקט נבנה בתקופה חריגה לענף הבנייה, על רקע מלחמת חרבות ברזל, הסגרים ביהודה ושומרון והמחסור בכוח אדם. לטענתה, מדובר בנסיבות שאינן בשליטתה ומהוות כוח עליון. הרוכשים טענו מנגד כי האיחור לא נבע רק מהמלחמה, אלא גם מהתנהלות החברה. מדובר בתביעה של קבוצת רוכשים אחת בפרויקט, שבו הוגשו כמה תביעות נפרדות בעקבות איחורים במסירה.
הסכום שתשלם אפי קפיטל לפי הסכם הפשרה יתחלק בין התובעים בהתאם לדירה ולתביעה הפרטנית. הוא נמוך בכ-420 אלף שקל מהסכום שתבעו במקור, ומשקף ויתור של הרוכשים על פיצוי בגין כארבעה חודשי איחור לדירה ועל 10% מגובה דמי השכירות החודשיים שדרשו.
את הרוכשים ייצגו עורכי הדין ישראל זיסקינד ומשה יצחק אוסדיטשר, ואת אפי קפיטל ייצגו עורכי הדין ערן אורבך וליטל אורלי.
בהיעדר הסדרה מצד המדינה, הצדדים נגררים לבתי המשפט
אף שאפי קפיטל הצליחה להפחית את סכום הפיצוי שתבעו הרוכשים, היא בחרה בסופו של דבר לשלם בגין האיחור ולהגיע לפשרה עם לקוחותיה. זאת, בעוד חברות רבות מעדיפות להמשיך בהליכים המשפטיים עד להכרעה. היזמים נתפסים כצד החזק במחלוקת, אך מאז אוקטובר 2023 גם מצבם מורכב. הם התמודדו עם סגירת אתרי בנייה, היעדרות עובדים פלסטינים, מחסור בעובדים זרים ועיכובים באספקת חומרים. בדצמבר 2023 הזהירו בהתאחדות הקבלנים כי 70% מאתרי הבנייה סגורים וכי התפוקה באתרים שנותרו פעילים נפגעה בכמחצית.
בעקבות זאת ביקשו הקבלנים לקדם שינוי בחוק שיאפשר להם לדחות את מועד המסירה לתקופה ארוכה יותר ללא תשלום פיצוי. במרץ 2024 דרשה התאחדות הקבלנים להאריך את תקופת החסד הקבועה בחוק בשישה חודשים, כך שהפיצוי בגין איחור יתחיל להשתלם רק לאחר שבעה חודשים. אולם המהלך לא עוגן בחקיקה.
מנגד, רוכשי הדירות נותרו החוליה החלשה. מדובר באנשים פרטיים, לרוב משפחות, שנאלצים להתמודד עם איחור הכרוך גם בנטל כלכלי כבד של תשלומי שכירות ומשכנתה. לרשותם לא עומדים המשאבים וסוללות עורכי הדין של החברות, והם מוצאים את עצמם במצב שבו גם קבלת הפיצוי הקבוע בחוק עשויה לדרוש מאבק משפטי.
חוק המכר (דירות) קובע פיצוי בגין איחור במסירה, אך מאפשר למוכר להימנע מתשלום בנסיבות מסוימות. במוקד המחלוקות עומדת טענת היזמים לכוח עליון: נסיבות שלא ניתן היה לצפות או למנוע, ושבהן קיום החוזה הפך לבלתי אפשרי או שונה באופן יסודי מהמוסכם. חברות הבנייה והיזמים מרבים להסתמך על טענה זו, בעוד רוכשי הדירות טוענים כי אין די בהצבעה כללית על המלחמה ועל המחסור בעובדים, וכי על החברה להוכיח קשר ישיר בין הנסיבות לבין העיכוב בפרויקט המסוים.
מרבית הפרויקטים שבגינם הוגשו התביעות נוגעים לאיחורים בשלוש השנים האחרונות, ובימים אלה מתנהלות עשרות תביעות כאלה בבתי המשפט. זו גם אחת הבעיות המרכזיות בענף: בהיעדר הסדרה ברורה מצד המדינה, הצדדים נאלצים לפנות לבתי המשפט כדי להכריע במחלוקות.
גם הכרעה תקדימית של בית המשפט העליון הייתה עשויה לסייע בהתוויית קו מנחה, אך טרם התקבלה הכרעה כזו. בפסיקות שניתנו במהלך 2026 בבתי משפט השלום בירושלים ובתל אביב נדחו טענות של יזמים לפטור מפיצוי, אך המקרים נבחנו באופן פרטני ולא נקבעה הכרעה רוחבית. מנגד, במקרה אחר, שהגיע לבית המשפט המחוזי ב-2025, הוכרה השפעת המלחמה על עיכוב במסירת דירה באשקלון, לאחר שהוצגו נסיבות ביטחוניות קונקרטיות והגבלות על העבודה באתר.
גם בבית המשפט המחוזי בתל אביב נדונה בספטמבר האחרון תביעה של רוכשי דירות בפרויקט ברעננה, שבה עלתה השאלה אם העיכובים נגרמו מהמלחמה או מבעיות תזרים ומקשיים הקשורים לקבלני הביצוע. ההחלטה בהליך הדגישה את חשיבות בחינת נסיבות האיחור המסוים, ולא הסתפקות בטענה כללית בדבר השלכות המלחמה.





























