סכסוך הסאונה בכיכר המדינה: האם דייר אחד יכול לעצור פרויקט של מיליונים
מהם סוגי הדיירים הסרבנים? מה קובעת המפקחת על המקרקעין במקרה של אי-שוויון בתמורות? ומה התיקון החדש שמסייע לקשישים. כל התשובות מפי עורך דין רן בראז, שותף מנהל בפירמת לוי טילר בראז ושות'
קיימים שני סוגי דיירים סרבנים - דיירים שמסרבים בגלל חשש, אי-הבנה או אירוע נקודתי שמטריד אותם - איתם אפשר להתקדם אם מסבירים להם נכון את זכויותיהם והערבויות. וישנם דיירים שמסרבים מטעמים סחטניים וממציאים טענות שונות. איתם אין מנוס ויצטרכו להגיע לדיון משפטי בפני המפקחת על רישום מקרקעין.
בסכסוך בכיכר המדינה, דיירות טענו לחוסר שוויון בתמורות לאחר שדיירים אחרים קיבלו תוספות שטח ומפרט יוקרתי כולל סאונה וחדר מלח. המפקחת קבעה שהמבחן הרלוונטי הוא כמותי מהותי - בדיקת תוספת שטח זהה לטיפוסי דירות זהים, ולא מבחן כלכלי שבודק כמה כל דייר משפר את מצבו. המפקחת העדיפה לשלם פיצויי איזון מאשר לעצור את הפרויקט.
כיום בתי המשפט רואים את התכלית החשובה של פרויקטי התחדשות עירונית - הגנה על חייהם של בעלי הדירות. לכן בית משפט לא ימהר לבטל פרויקט גם אם התמורות לא שוויוניות, והדרך להתגבר על כך היא תשלומי איזון, כלומר פחות לאלה שקיבלו יותר ויותר לאלה שקיבלו פחות.
לגבי קשישים, בראז מברך על תיקון חדש בחוק ההסדרים שדוחה את המועד שבו קשיש בוחר את ההטבה המיסויית עד סמוך למועד הפינוי, במקום מיד לאחר חתימת ההסכם. הוא מציין שצריך תיקון נוסף - הגדרת קשיש צריכה להיות מי שמלאו לו 70 בסמוך למועד הפינוי ולא במועד חתימת ההסכם.
רוצים לראות עוד על סכסוך הסאונה ודיירים סרבנים - צפו בכתבה המלאה >>
