השקעות הייטק למשקיע הפרטי: כך נפתח הקטר הכלכלי של ישראל לכולם - ועם גב מהמדינה
שוק ההשקעות בסטארטאפים, שעד לאחרונה נחשב למגרש משחקים בלעדי של קרנות הון סיכון ואנג'לים עשירים, עובר מהפכה שקטה. כעת, גם המשקיע הפרטי יכול להצטרף לחזית החדשנות, כאשר המדינה, באמצעות הרשות לחדשנות, מוכנה לקחת חלק מהסיכון ואף להעניק הטבות מס מפתיעות
דן קצ'נובסקי מארח את את חנן ברנד
בפרק חדש של הפודקאסט "רכבת ההשקעות", אירח דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלי סקאלה ומרכז הנדל"ן, את חנן ברנד, ראש חטיבת ההזנק ברשות לחדשנות. ברנד, שהגיע לתפקידו עם 15 שנות ניסיון עשיר מקרנות הון סיכון פרטיות, חשף את התוכניות שנועדו להנגיש את עולם הסטארטאפים לכלל הציבור, והסביר מדוע המדינה רואה בכך צורך לאומי.
הקטר הכלכלי של ישראל: למה שהמדינה תתערב?
ברנד הדגיש את חשיבות ההייטק לכלכלת ישראל: "המדינה תמיד הייתה שם מאחורה," אמר, והבהיר את תפקידה ההיסטורי של הרשות לחדשנות, גלגולה של המדען הראשי, בהנעת הענף. "60 אחוז מהחברות שעשו אקזיטים התחילו מתמיכה של המדינה," חשף, והדגיש: "53 אחוז מהייצוא של ישראל זה הייטק. הוא מאוד מאוד משפיע ואנחנו לא יכולים לעצור אותו, בטח בתקופה קשה."
לדבריו, ההתערבות הממשלתית נובעת מהבנה עמוקה של הסיכון הכרוך בהשקעות אלו, לצד הפוטנציאל העצום. "להשקיע בקרנות הון סיכון זה דומה להשקעות בסטארט אפים," הסביר ברנד. "מי שהשקיע בסטארט אפ בודד כנראה הפסיד את כל הכסף שלו, זו האמת. כי התיאוריה של הון סיכון מדברת על ריצה לטווח ארוך, לא יעזור כמה שאתה גאון ויש לך את מגע הזהב - כנראה שמתוך עשר השקעות שתעשה, חמש- שש ייסגרו, כאילו אפס. השאלה מה יקרה עם היתר. 3-4 חברות יהיו בסדר ויחזירו לך משהו מההשקעה או אולי קצת יותר. הקרנות עושות את הכסף מחברה אחת שמייצרת את המכפיל, מחזירה בענק ומכסה על כל ההפסדים של הקרן. אתה חייב את ההום ראן – המכה, ואם אין לך כזה בפרוטפוליו שלך אתה כנראה על הפנים".
למרות הסיכון, הפוטנציאל האדיר של ישראל בתחום ברור: "הכסף שמושקע בסטארט אפים פרטיים בישראל מוערך בכעשרה מיליארד דולר," אמר ברנד, והוסיף: "זה מקום שלישי בעולם. הראשון זה הסיליקון ואלי, אחרי זה ניו יורק ואחרי זה ישראל. ישראל עוד יותר גבוהה מלונדון, ברלין, פריז ובייג'ינג. מבחינת הון סיכון לנפש אנחנו ראשונים בעולם, ברמת המדינה". הוא ציין כי למרות ירידה גלובלית בהשקעות, ירידת המחירים בשוק הישראלי דווקא הפכה אותו לאטרקטיבי יותר למשקיעים זרים.
ברנד הדגיש גם את ההבדל בין שלבי ההשקעה: "מי שנוטה להשקיע בסטארט אפים בשלבים הראשונים זה משקיעים מקומיים. ככל שאנחנו מתקדמים לשלבים יותר מתקדמים, אתה לגמרי יכול ללכת לגייס בסיליקון ואלי או בניו יורק, אבל בשלבים הראשונים אתה חייב את השוק המקומי חזק."
הדלת נפתחת: תוכניות המדינה למשקיעים פרטיים ומוסדיים
הוא סיפר כי הרשות לחדשנות פועלת במרץ כדי להנגיש את ההשקעות בסטארט אפים במספר אופנים, בין היתר באמצעות עידוד מוסדיים להשקיע בארץ: "כדי להחזיר את כספי הפנסיה והחיסכון של הציבור הישראלי להשקעות הייטק מקומיות, הרשות מעניקה תמריץ משמעותי, על כל דולר שהם שמים בתוך השקעה בקרנות הון סיכון ישראליות, אנחנו מוסיפים בין 30 ל-40 סנט. רוב הגופים המוסדיים בישראל כבר נרשמו לתוכנית".
אמצעי עידוד נוסף היא קרן ההזנק באמצעותה המדינה שותפה פעילה בסיכון. הרשות השיקה קרן השקעות של כ-200 מיליון דולר בשנה, המיועדת לשלבים המוקדמים, הסביר ברנד. הרשות לוקחת על עצמה חלק משמעותי מהסיכון: 60% בשלב הפרסיד - השלב הראשון מבין שלבי גיוס הון לסטארט אפ, שרלוונטי עבור מי שיש לו רק רעיון כללי, לרוב הרבה לפני שכבר גויס צוות, לפני שיש פיתוח של אלגוריתם ו-50% בשלב הסיד - סבב הגיוס כסף הראשוני של הסטארט-אפ שמייצג את ההשקעה הרשמית הראשונה בו ע״י משקיעים חיצוניים. "המשמעות עבור משקיע פרטי היא שהמדינה מצטרפת להשקעה ומקטינה את הסיכון", הסביר.
"אף אחד לא מוכן להשקיע ברעיון חוץ מאיתנו", ציין ברנד, והוסיף כי באתר הרשות ניתן למצוא רשימת חברות שאושרו ומחפשות משקיעים. עוד סיפר על "חוק האנג'לים", המהווה למעשה הטבת מס ישירה: "חוק זה מאפשר למשקיעים להזדכות במס על השקעות בסטארט אפים. לדוגמה, ניתן לקזז 25% מהמס שחייבים על ידי השקעה בסטארט אפ, ולהכיר בכך כהוצאה מוכרת. רוב רואי החשבון מכירים היום את הסיפור הזה".
אמצעי נוסף הוא מועדוני אנג'לים, סיפר ברנד. "כדי לעזור למשקיעים פרטיים שאינם מומחים, הרשות תמכה בהקמת תשעה 'מועדוני אנג'לים'. גופים אלה עושים את עבודת הסינון והבדיקה המקצועית עבור המשקיעים ומאגדים אותם להשקעות משותפות, מה שמגן עליהם ומעניק להם כוח".
