השקל מתחזק ביום שאחרי הורדת הריבית; הדולר ב-2.86 שקלים
בנק ישראל הוריד אתמול את הריבית ברבע אחוז, ל-3.75%, על רקע התמתנות האינפלציה ל-1.9%; בשוק המקומי הדולר נחלש ב-0.5% מול השקל, לצד ירידה של 0.6% ביורו ונסיגה של 0.7% בפאונד; בבנק דיסקונט מעריכים שהריבית לא תרד שוב בישיבת הוועדה הבאה, בין היתר בשל אי הוודאות הפיסקלית והביטחונית
הדולר מתחזק היום (ג') בשוק המט"ח, לאחר שבנק ישראל הוריד אתמול את הריבית במשק. בשוק המקומי: הדולר יורד ב-0.5% לרמה של 2.863 שקלים, היורו נחלש ב-0.6% ל-3.334 שקלים, הפאונד נסוג ב-0.7% ונסחר סביב 3.862 שקלים. בשווקים הבינלאומיים: היורו מאבד 0.01% מול הדולר ונסחר ב-1.164 דולר, הפאונד נחלש ב-0.1% ל-1.349 דולר, ביפן הדולר מטפס ב-0.1% ל-159.14 ין. הדולר אינדקס, שמודד את ערך המטבע מול סל המטבעות המובילים, מתחזק ב-0.1% ועומד על 99.03 נקודות.
גם המשא ומתן שמנהלת ארה"ב עם איראן עומד במוקד תשומת הלב של המשקיעים, לאחר שאתמול אמר הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ כי המגעים מתנהלים בצורה טובה. עם זאת, בהמשך הודיעה ארה"ב כי ביצעה "תקיפות הגנתיות" בדרום איראן. שר החוץ של ארה"ב מרקו רוביו אמר היום כי המשא ומתן על עסקה עם איראן עשוי "להימשך כמה ימים", ובכך ניפץ את התקוות לסיום מיידי של הסכסוך.
בנק ישראל הודיע אתמול על הורדת הריבית ברבע אחוז לרמה של 3.75%, בהתאם לתחזיות חלק מהאנליסטים. ברקע ההחלטה עומדת התמתנות האינפלציה ל-1.9%, לצד ציפיות אינפלציה שנמצאות בתוך טווח היעד של הממשלה - 1%-3%. הורדת הריבית התרחשה ארבעה חודשים לאחר ההורדה הקודמת - בינואר השנה. נגיד בנק ישראל אמר אתמול לכלכליסט כי "ההתחזקות של השקל משקפת איזשהו חוסן ועמידות של הכלכלה הישראלית, זו בשורה טובה. השקל החזק מביא ויביא להקלה מסוימת ביוקר המחיה. צריך לזכור שהשקל התחזק לאחר פיחות גדול. השקל מושפע מאירועים גיאו־פוליטיים, מאז מבצע הביפרים השקל בהתחזקות. יש שלושה גורמים להתחזקות השקל: פרמיית הסיכון, והתחזקות הבורסה באמריקה והקשר למוסדיים, והיחלשות הדולר בכל העולם".
עינת מאיר, מנהלת מחלקת מאקרו כלכלה בבנק דיסקונט, מעריכה כי בישיבת המדיניות המוניטרית הבאה הוועדה לא תוריד את הריבית שוב. לדבריה, בנק ישראל ציין בהקשר של גירעון הממשלה כי קיימת אי ודאות לגבי הגדלת תקציב הביטחון, שעשויה להוביל לעלייה ביעד הגירעון. מאיר מעריכה כי צפויה עלייה בתקציב הביטחון, שתוביל להאטה בקצב הפחתות הריבית.
עוד מעריכה מאיר כי לנוכח ההתאוששות בפעילות הכלכלית באפריל, הסיכוי לביקושים כבושים שיובילו להאצה חדה בצריכה הפרטית וללחצי מחירים הוא נמוך. לדבריה, "אם המלחמה לא תתחדש, האינפלציה תתייצב מתחת למרכז היעד ותתמוך בהפחתות ריבית נוספות, אולם באופן הדרגתי, בהמתנה להתבהרות המצב הפיסקלי, והסביבה הגיאופוליטית. לפיכך אנו צופים כי הריבית לא תרד בישיבת הוועדה הבאה.
"בנוסף, הפחתת הריבית לא תעצור את השקל, למרות התרחבות פער הריביות, שמקבלת חיזוק מהציפיות להעלאת ריבית במדינות מפותחות רבות. מכיוון שהיא לא תשנה את מדיניות המשקיעים המוסדיים לשמור על החשיפה למט"ח יציבה יחסית. לכן שער השקל צפוי להיות גורם שיתמוך בהפחתות נוספות".
