ניתוח
כך ממנפת SK Hynix הקוריאנית את בום ה־AI - בדרך לנאסד"ק
ענקית השבבים יוצאת להנפקה בנאסד"ק ונערכת לגיוס של 28 מיליארד דולר. עם שווי של 1.2 טריליון דולר בבורסת סיאול, זו הכניסה הגדולה ביותר של חברה זרה לבורסה האמריקאית. היתרון של SK: הובלה בתחום שבבי הזיכרון המתקדמים מול סמסונג ומיקרון
ענקית השבבים הדרום־קוריאנית SK Hynix ממנפת את בום ה־AI ונערכת לכניסה הגדולה ביותר של חברה זרה לשוק המניות האמריקאי. החברה, אחת משלוש יצרניות של שבבי זיכרון מתקדמים שנמצאים בביקוש גבוה בדאטה סנטרים ל־AI, הגישה היום בקשה לרישום בנאסד"ק ונערכת לגיוס של 28 מיליארד דולר. בבורסת סיאול, החברה נסחרת כיום לפי שווי של 1.22 טריליון דולר.
בה בעת, לפי פרשנים, גיוס הכסף הוא לא המטרה היחידה של הרישום, והחברה מבקשת למנפו על מנת להגדיל את נוכחותה בשוק האמריקאי, הן כלפי משקיעים והן כלפי לקוחות. "אנחנו בתקופה של התלהבות קיצונית ממניות שבבים", אמר לסוכנות בלומברג דניאל מורגן מחברת ההשקעות Synovus Trust, שמחזיקה במניות של מיקרון היריבה. "זה זמן טוב לגרום לארצות הברית להיות מעורבת במניות שלך".
החברה הוקמה ב־1983 תחת השם יונדאי אלקטרוניקס על ידי מייסד יונדאי צ'ונג ג'ו־יונג. ב־1998 היא רכשה את LG Electronics ומיצבה את עצמה כמתחרה ישירה של מיקרון בתחום שבבי הזיכרון. אחרי התפוצצות בועת הדוט־קום וצניחה של 80% במחירי שבבי הזיכרון ב־2001, ביצעה יונדאי ספין אוף לחברה תחת השם Hynix ב־2003. תשע שנים מאוחר יותר היא נרכשה על ידי ענקית הטלקום SK תמורת 3 מיליארד דולר.
השנים הבאות התאפיינו בצמיחה יציבה ומתונה, וב־2021 רכשה החברה את פעילות שבבי הזיכרון של אינטל תמורת 9 מיליארד דולר. הרכישה הגיעה בדיוק בזמן הנכון: שנתיים מאוחר יותר פרצה מהפכת ה־AI, ועמה ביקוש חסר תקדים לכוח מחשוב, שיצר גם ביקוש לשבבי זיכרון עוצמתיים יותר.
סיפקה מענה לבעיה אקוטית
דאטה סנטרים ל־AI שעושים שימוש במעבדים מהירים כמו אלו של אנבידיה, מתמודדים עם בעיית צוואר בקבוק: שבבי זיכרון רגילים פשוט לא מצליחים להזרים נתונים בקצב מהיר מספיק שיאפשר לנצל את מלוא כוח המחשוב של המעבדים. בספטמבר 2024 הפכה SK Hynix לחברה הראשונה שייצרה באופן המוני שבבי זיכרון ברוחב־פס גבוה (HBM) ו־13 שכבות, וסיפקה מענה לבעיה אקוטית זו.
המתחרות — סמסונג ומיקרון — אומנם מיהרו להגיב עם שבבי HBM משלהן, אבל יתרון הראשוניות אפשר ל־SK Hynix לשמור את ההובלה בתחום ולהגיע השנה לשווי של יותר מטריליון דולר. ביוני היא אף רשמה תקדים של יותר מרבע מאה, כשהדיחה את סמסונג מראש רשימת החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת סיאול. סמסונג אומנם חזרה למקום הראשון לאחר ימים ספורים, אבל פעילותה מבוססת על מגוון תחומים אחרים — סמארטפונים, מסכים, טלוויזיות, מחשבים ועוד. לאור זאת, השווי של SK Hynix שמבוסס על שבבים באופן כמעט בלעדי, מרשים עוד יותר.
בכניסה לנאסד"ק מתכוונת החברה למנף את העניין העולמי בשבבי זיכרון, ולקבל גישה קלה יותר לכספי משקיעים אמריקאים. כיום, משקיעים אמריקאים שמבקשים לרכוש מניות של החברה יכולים לעשות זאת רק בבורסת סיאול, מה שמייצר קשיים כמו מסחר שמתקיים בשעות הלילה המאוחרות, או באמצעות רכישת תעודות פיקדון (ADRs), שזוכות לתשואה נמוכה יותר. רישום בנאסד"ק יפתור קשיים דוגמת אלו. "הרישום מיועד למשקיעים שכיום אין להם גישה לשוקי מניות קוריאניים", אמר לבלומברג די ז'או מחברת ההשקעות Thornburg Investment Management, שמחזיקה במניות של SK Hynix. "הוא יספק חשיפה ישירה ונטולת חיכוך לאחת מהחברות הטהורות ביותר בתחום הזיכרון ל־AI".
לא שלחברה חסרים משקיעים. בשנה החולפת המניה שלה זינקה בכ־678% ומתחילת 2026 טיפסה ב־279%. עם זאת, היא מגיעה לנאסד"ק בתקופה של חוסר ודאות מסוים. משקיעים מגלים עצבנות הולכת וגדלה מקיומה של בועת השקעות AI, וחוששים מהרגע שבו ענקיות הטק וה־AI יעצרו את ההשקעות שלהן בדאטה סנטרים, והביקושים למעבדים ושבבי זיכרון ייעצרו בחריקת בלמים.
צפי לביקוש ער למניות
"משקיעים מסתכנים בכניסה למשהו שיכול להיות בועה ספקולטיבית. צריך להיות מאוד זהירים כשמשקיעים במשהו שזינק כמו שהמניות האלו זינקו", אמר מנכ"ל River Wealth Advisors, אד אוגורמן. עם זאת, אלברט יונג מ־Petra Capital Management אמר לרויטרס: "הנפיצות של השווקים היתה די גבוהה לאחרונה, אבל אני צופה שהביקוש למניות של SK Hynix יהיה חסון יחסית".
בשבוע שעבר חשפה ממשלת קוריאה הדרומית תוכנית שאפתנית בהיקף של חצי טריליון דולר להקמת ארבעה מתקני ייצור לשבבי זיכרון בדרום־מערב המדינה, בהובלת סמסונג ו־SK Hynix. מרבית ההשקעה תתבצע על ידי החברות עצמן, ומשתלבת בתוכנית של הממשלה לשמר את המובילות שלה בתחום השבבים, ובפרט שבבי הזיכרון. זאת על רקע השקעות עתק בתשתיות AI ובשבבים של חברות אמריקאיות, טייוואניות וסיניות. הבחירה להקים את המפעלים דווקא באזורים הללו מונעת מההבנה של הממשלה, שכיום מרבית תעשיית השבבים שלה מתרכזת באזור המטרופוליני של סיאול הבירה. הדבר הביא לא רק לחלוקה לא שוויונית של ההטבות שקוצרים אזרחים כתוצאה מהביקוש העולמי לשבבי זיכרון, אלא גם לעומסים על תשתיות כמו חשמל ומים.
