טראמפ עצר ראיונות לוויזת סטודנט לארה"ב עד להחמרת הסינון
עד כה הסתפקו האמריקאים בבדיקת חשבונות ברשתות חברתיות של מועמדים שעוררו חשד בלבד. עתה מתגבשים נהלים לבדיקה גורפת של כל הרשתות – X, אינסטגרם וטיקטוק – של כל מועמד ממדינה זרה לאוניברסיטאות בארה"ב
ממשל טראמפ מחריף את המאבק שלו נגד האוניברסיטאות במדינה. לאחר שנכשל בסוף השבוע ניסיון למנוע מהרווארד לרשום סטודנטים בינלאומיים, העבירו בממשל הילוך ומשרד החוץ האמריקאי שלח אתמול הודעה לשגרירויות ברחבי העולם, ובה הורה להם לעצור ריאיונות בבקשות לוויזות סטודנט. הסיבה הרשמית שניתנה להקפאה הזו, היא שבמשרד מתכננים להרחיב את ההנחיות לבדיקת המועמדים, כולל הגדלת סינון חשבונות המדיה חברתית שלהם.
"כהכנה להרחבת דרישות הסינון והבדיקה ברשתות החברתיות, מחלקות הקונסוליה מתבקשות באופן מיידי שלא להוסיף זמני פגישות נוספים להנפקת אשרות סטודנט או תוכניות חילופי סטודנטים עד להודעה חדשה", כך לפי ההודעה שהגיעה לידי ה"וושינגטון פוסט". לפיכך הקונסוליות התבקשו גם להסיר מהאתר מועדים פנויים לריאיונות. עוד צוין בהודעת משרד החוץ כי הדרישות החדשות לסינון יועברו כבר בימים הקרובים, ויתבססו על בדיקה שעורכים בקשר לנהלים הנוכחיים, לפיהם סינון פוסטים במדיה החברתית נערך רק למועמדים שמעוררים חשד. אם וכאשר ישובו הריאיונות להיקבע לאחר ריענון הנהלים, הדרישה הנוספת הזו של בדיקת חשבונות המדיה החברתית של המועמדים, בהם אינסטגרם, X וטיקטוק, קרוב לוודאי שתהפוך את ההליך למסורבל וארוך יותר. כבר עכשיו, לפני השינויים, ההליך כולו אורך בסביבות שלושה חודשים.
ריאיון בשגרירות הוא לרוב השלב האחרון בהליך קבלת הוויזה, ומגיע לאחר שכבר מתקבלים לאוניברסיטה, ממלאים טפסים, כולל טפסים שמועברים מהאוניברסיטה עצמה, ומשלמים אגרה. מלבד במקרים יוצאי דופן, הריאיון הוא שלב הכרחי בדרך לקבלת האישור לוויזה. כלומר, בלי האפשרות לקבוע ריאיון יהיה קשה עד בלתי אפשרי לקבל את הוויזה ללימודים. שנת הלימודים האקדמית הבאה מתחילה בעוד כשלושה חודשים.
בממשל טענו כי הצעד הוא חלק מהמלחמה שהכריזו נגד אנטישמיות בקמפוסים, זאת בעקבות ההפגנות הפרו-פלסטיניות והמחאות נגד ישראל שפשטו באוניברסיטאות רבות בארצות הברית מאז השבעה באוקטובר. במסגרת מלחמה זו, סטודנטים זרים רבים שפרסמו פוסטים פרו-פלסטינים במדיה החברתית והשתתפו במחאות נעצרו על ידי רשויות ההגירה, והממשל אף פעל לביטול הוויזות של חלקם. הדוגמה הבולטת והמתוקשרת ביותר היא של מחמוד חליל מאוניברסיטת קולומביה, שנחשב כאחד המארגנים של מאהל המחאה בקמפוס, ונעצר במרץ. בממשל פועלים מאז לגירושו מהמדינה על אף שהוא מחזיק בגרין קארד.
"לכל מדינה יש את הזכות לדעת מי מנסה להיכנס אליה, מדוע הם רוצים לבוא, מי הם, מה הם עושים ובתקווה – בתוך המסגרת הזו – אפשר לקבוע מה הם יעשו בזמן שהם פה", מסרה תמי ברוס, דוברת משרד החוץ האמריקאי בתדרוך לעיתונאים. "אין פה משהו חדש, ואנחנו נמשיך להשתמש בכל הכלים שעומדים לראשותנו כדי להעריך מי נכנס, בין אם מדובר בסטודנטים או לא". עם זאת, היא סירבה להסביר כיצד הליך הסינון צפוי להשתנות. "אנחנו לא מתכוונים לחשוף לתקשורת את התהליך", אמרה, "את אופי הצעדים שינקטו והשיטות שבהן נשתמש", וסיכמה כי ההליך אמור לקבוע "למי מגיע לבקר במדינה ולמי לא".
הקפאת הריאיונות והרחבת הסינון מייצגים הסלמה נוספת במאבק של הנשיא דונלד טראמפ באוניברסיטאות, אותן הוא מגדיר כ"ליברליות מדי". בשלב זה היעד העיקרי של ההתקפות היא הרווארד, שלא נכנעה לדרישות שלו – ובתגובה הממשל הקפיא מימון של כ־3 מיליארד דולר במענקים פדרליים לאוניברסיטה. מוקדם יותר השבוע דיווחו ב"ניו יורק טיימס" כי הממשל מבטל את כל החוזים הפדרליים שעוד נותרו עם הרווארד, המוערכים בכ־100 מיליון דולר. זאת לאחר שביום שישי הורתה השרה לביטחון פנים קריסטי נואם לבטל את האישור של הרווארד לתוכנית הסטודנטים הבינלאומיים. בית המשפט אמנם בלם את הניסיון, אך טראמפ המשיך לתקוף את האוניברסיטה היוקרתית, ובפוסט במדיה החברתית טען כי חלק מהסטודנטים הבינלאומיים בהרווארד מגיעים ממדינות "בכלל לא ידידותיות לארצות הברית", וכי הממשל מעוניין לדעת "מי אלה הסטודנטים הזרים האלה". סטודנטים זרים מהווים 27% מכלל הסטודנטים בהרווארד.
הסטודנטים הזרים נחשבים למקור הכנסה משמעותי לאוניברסיטאות, וכן כמנוע כלכלי וכחיזוק – בעיקר למגזרי המדעים והטכנולוגיה. לפי הנתונים, יותר ממיליון סטודנטים בינלאומיים לומדים באוניברסיטאות האמריקאיות בכל שנה. לפי ההערכות של איגוד המחנכים הבינלאומי (NAFSA), הסטודנטים הבינלאומיים תרמו לכלכלה האמריקאית קרוב ל-44 מיליארד דולר במהלך השנה האקדמית של 2024-2023, זאת בין השאר בשל הוצאות על דמי לימוד, מגורים, תחבורה ומוצרי יסוד כמו בגדים ואוכל. כמו כן, הסטודנטים הזרים תמכו ביותר מ-378 אלף מקומות עבודה. "המחשבה שלשגרירויות יש את הזמן והיכולת ושכספי משלמי המסים מבוזבזים ככה היא מאד בעייתית", אמרה לפוליטיקו נשיאת האיגוד, פנטה או. "סטודנטים בינלאומיים לא מהווים איום על המדינה הזו. אם כבר, הם נכס יוצא מהכלל למדינה הזו".
הצעדים של הממשל כבר גורמים לירידה בביקוש ללימודים. לפי פורטל המידע להשכלה גבוהה Studyportals, בין ינואר לאפריל נרשמה ירידה של 50% בחיפושים של סטודנטים זרים לגבי אפשרויות לימוד בארצות הברית, ובמקום זאת הם מחפשים חלופות באירופה, אוסטרליה וניו זילנד. "כל סטודנט שמחליט לא ללמוד בארצות הברית, לא מייצג רק הפסד של דמי לימוד, אלא גם הפסד של כישרון", אמר אדווין ון רסט, מייסד הפורטל.
