ציר הכסף
אישה ראשונה בהיסטוריה: ראש ממשלת מרוקו החדשה תנסה להרגיע את הצעירים ולהתכונן למונדיאל
מרוקו בחרה לראשונה בהיסטוריה ראשת ממשלה, שהבטיחה רפורמות ומיליון משרות חדשות לצעירים. בשנים הקרובות היא תצטרך להתמודד עם ההכנות למונדיאל ועם שיעור האבטלה הגואה. והאם המחאות בצרפת יכולות להתפשט גם לאפריקה? פרק חדש בפודקאסט ציר הכסף
בפרק החדש של הפודקאסט ציר הכסף הרחקנו למרוקו. בשבוע שעבר רשמה המדינה הערבית היסטוריה לאחר שכוננה ממשלה ובראשה אישה – פטימה אל-מנסורי. אל-מנסורי עומדת בראש מפלגת מרכז-שמאל, והיא הרכיבה קואליציה עם 3 מפלגות נוספות. מי שסירבה כמובן להצטרף היא המפלגה האיסלאמיסטית. "אל מנסורי היא עורכת דין במקצועה, היא היתה ראשת העיר מרקש, ובממשלה הקודמת היתה שרת השיכון והתכנון הלאומי, וזה חשוב כדי להבין את האתגרים שלפניה", אומר פרשן כלכליסט, דורון פסקין, "ב-2030 תארח מרוקו את המונדיאל, ביחד עם ספרד ופורטוגל, והרבה פרויקטי תשתית לאומיים כרגע על הפרק – כבישים, שדות תעופה, אצטדיונים, מלונות".
טרום הבחירות פיזרה אל-מנסורי הבטחות על רפורמות שיקלו על יוקר המחיה, ועל יצירת משרות לצעירים. "מרוקו היא גם הצלחה כלכלית – ויש לה גם בעיות כלכליות", אומר פסקין, "הצמיחה השנתית היא כ-4%, שזה שיעור גבוה ביחס לאפריקה. אם בעבר חשבנו על מרוקו בעיקר בהקשרי תיירות, אז בשנים האחרונות היא הפכה למעצמה בתעשיית הרכב. בנוסף, היא הפכה גם מדינה משמעותית בשוק התעופה, חברות שמייצרות רכיבים לשוק הזה. היצוא בתחום הזה הגיע בשנה שעברה כבר ל-2.5 מיליארד דולר ויש תוכניות להתרחב בתחום. במקביל – תעשיית התיירות עדיין משחקת תפקיד משמעותי במשק".
למרות כל זה, "אבטלה היא אחת הבעיות הקשות של מרוקו", אומר פסקין, "שיעור האבטלה הכללי הוא מעל 10% ואצל הצעירים והמשכילים הוא מגיע אפילו ל-25%. אל-מנסורי מבטיחה כמיליון משרות חדשות. פרויקטי התשתית שמרוקו עומדת לבנות מייצרים משרות אבל לזמן קצר ומוגדר – וזה לא פתרון לטווח הארוך וזה לא מטפל בבעיה. המבנה של המשק המרוקאי הוא כזה שמבוסס על חברות ממשלתיות גדולות, ויש פחות מקום לחברות קטנות שהן אלה שבאמת מניעות את הכלכלה. אל-מנסורי מבטיחה השקעה של 20 מיליארד דולר לקראת המונדיאל, אבל האתגר הגדול שלה הוא לטפל באבטלה".
את הקושי הרב של הצעירים במרוקו ניתן לראות במה שקרה באי סאוטה – מובלעת ספרדית ליד מרוקו, שם אלפי מרוקאים פרצו את הגדרות ביולי האחרון כדי לנסות להיכנס לאי. "אם הצעירים הללו היו מרגישים טוב במרוקו, זה לא היה קורה", אומר פסקין, "יש כאן מצב שבו נתוני המאקרו הטובים לא מחלחלים למעמד הביניים, לצעירים".
לשאלה האם להפגנות בצרפת, שכבר התפשטו לעוד מדינות באירופה, יכולה להיות השפעה גם על מרוקו, אומר פסקין: "מחאות זה עניין מדבק, בטח במדינה כמו מרוקו שיש לה קשר עמוק עם צרפת. בנוסף, אם אירופה תיכנס למיתון, יש לזה כמובן השפעה כלכלית קשה על מרוקו, שרוב ההשקעות בה מגיעות מאירופה, ובפרט מקהילות מרוקאיות בצרפת".
ומה לגבי היחס לישראל? "הסמכות העליונה במרוקו בכל מה שקשור למדיניות חוץ ודיפלומטיה היתה ונותרה המלך", אומר פסקין, "כך שאין שינוי ביחס לישראל. ניסיתי ולא הצלחתי למצוא אמירות שלה על ישראל. באופן פרדוקסלי מאז 7 באוקטובר היחסים בין ישראל למרוקו רק התהדקו. בשבוע שעבר היה ביתן ישראלי לראשונה בתערוכה ביטחונית גדולה במרוקו, היו כמה עסקאות נשק עם ישראל ולאחרונה הוכרז על הפיכת הנציגויות הדיפלומטיות לשגרירויות. כלומר, יש התחממות משמעותית ביחסים הרשמיים. למרות זאת, בקרב הציבור המרוקאי יש התנגדות נרחבת לנורמליזציה עם ישראל. ראינו גם הפגנות כמובן, אבל בסוף האינטרסים הכלכליים והביטחוניים גוברים על זה, לצד כמובן הרצון להדק את הקשר עם ארה"ב".
