ניתוח
הישגי החות'ים מאיימים לחנוק את החלופה למצרי הורמוז
הישגיהם הצבאיים של החות'ים במערב תימן מאיימים לנתק את תנועת מכליות הנפט במצרי באב אל-מנדב, המשמשים כגיבוי מרכזי למעבר ששובש במצרי הורמוז בעקבות המלחמה עם איראן; סעודיה ומצרים נפגעות באופן ישיר, והנזקים זולגים לעוד מוצרים פרט לנפט; וכך, מחיר של 105 דולר לחבית עשוי להתברר פחות כשיא זמני אלא כמציאות עגומה
הקרבות המתעצמים בימים האחרונים בתימן ומה שנראה היום כמומנטום של החות'ים יכול להשתנות במהירות, והשליטה במוח'א, בחודיידה או בצירים המובילים למצרי באב אל-מנדב עוד עשויה לעבור מצד לצד. אבל מבחינת השווקים, עצם החזרה של מערב תימן לזירת לחימה פעילה כבר משנה את החשבון. כשמחיר הנפט מסוג ברנט טיפס היום לכ-105 דולר לחבית, תימן הפכה לחלק משמעותי יותר ממשוואת המחיר - היא מאיימת על אחד מנתיבי הגיבוי המרכזיים שנועדו להתמודד עם השיבוש במצרי הורמוז בעקבות המלחמה עם איראן.
המספר שממחיש זאת יותר מכל הוא 8.1 מיליון חביות ביום. זה היה היקף הנפט ומוצרי הנפט שעבר בבאב אל-מנדב ברבעון השני של 2026, לפי מינהל מידע האנרגיה האמריקאי. ברבעון הראשון עברו שם 5.6 מיליון חביות ביום בלבד. הזינוק התרחש בזמן שהתנועה בהורמוז צנחה מ-21.6 מיליון חביות ביום בסוף 2025 לכ-4.9 מיליון ברבעון השני השנה. כלומר, חלק מהלחץ על מערכת יצוא האנרגיה של המפרץ הועבר מהכניסה למפרץ הפרסי אל הים האדום.
סעודיה היא הדוגמה הבולטת. ענקית האנרגיה אראמקו העלתה השנה את השימוש בצינור מזרח-מערב לקיבולת מרבית של כ-7 מיליון חביות ביום, המאפשרת להעביר נפט משדות המזרח אל ינבוע שעל חוף הים האדום. זהו אחד מנכסי הביטחון האנרגטי החשובים של הממלכה מול איום על הורמוז. אלא שהתקדמות חות'ית לאורך החוף המערבי והיכולת לאיים על באב אל-מנדב פוגעות גם בערך של החלופה הזאת, במיוחד עבור מטענים המיועדים לאסיה.
החות'ים לא צריכים לסגור פיזית את המצר כדי לייצר נזק כלכלי. שוק הספנות מגיב לסיכון הרבה לפני שהמעבר נחסם. עלייה בסיכון גוררת פרמיות ביטוח גבוהות יותר, שכר גבוה יותר לצוותים, עלויות אבטחה ולעתים החלטה לעקוף את אפריקה. מסע סביב כף התקווה הטובה יכול להוסיף כשבועיים לדרך בין אסיה לאירופה. התוצאה היא יותר דלק לכל מטען, צורך ביותר אוניות כדי להעביר אותה כמות סחורות ופגיעה בקיבולת האפקטיבית של צי הסוחר העולמי.
זה משפיע גם על מחירי הדלק המזוקק ובעיקר סולר ועל הובלת מזון, מתכות וחומרי גלם. לכן הסיכון מתימן יכול לחלחל למדדי המחירים גם במדינות שכמעט אינן צורכות נפט מהמפרץ. משבר ממושך בים האדום הוא למעשה מס עקיף על הסחר העולמי.
מצרים היא נפגעת ישירה נוספת. הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי העריך ביולי שהשיבושים בבאב אל-מנדב כבר גרמו למצרים אובדן של יותר מ-10 מיליארד דולר בהכנסות מתעלת סואץ. בתחילת 2026 החלה התאוששות מסוימת בתנועה ובהכנסות. הסלמה מחודשת עלולה לשלוח שוב אוניות סביב אפריקה ולפגוע באחד ממקורות המט"ח החשובים של קהיר.
גם עבור סעודיה, נפט ב-105 דולר אינו בהכרח מתנה. מחיר גבוה מגדיל את ההכנסה מכל חבית, אך היתרון נשחק אם היקף הייצוא נפגע, עלויות הביטחון מטפסות ונדרשות הוצאות נוספות להגנת תשתיות. ברבעון השני רשמה הממלכה גירעון תקציבי של 9.1 מיליארד דולר למרות עלייה של 22% בהכנסות הנפט לעומת השנה הקודמת. הסלמה ממושכת עלולה להוסיף הוצאה צבאית בזמן שריאד ממשיכה לממן את פרויקטי חזון 2030.
זה הסיכון הכלכלי הגדול יותר של החזית התימנית: הורמוז ובאב אל-מנדב מתחילים להתנהג כמערכת סיכון אחת. במשך שנים המדינות במפרץ השקיעו בצינורות, נמלים ונתיבי יצוא חלופיים כדי שלא להיות תלויות בנקודת חנק אחת. כעת גם החלופות נמצאות תחת לחץ. אם המצב הזה יימשך, מחיר של 105 דולר לחבית עשוי להתברר פחות כשיא זמני ויותר כביטוי לעולם שבו לשוק הנפט נשארה הרבה פחות גמישות.
