תקציב הביטחון הגדול בתולדות ארה"ב: טראמפ מבקש 1.5 טריליון דולר
נשיא ארה"ב מבקש להגדיל בשנת הכספים הבאה את הוצאות הביטחון ב-44% תוך קיצוץ דרסטי בחינוך, בריאות ומחלקת המדינה. הדמוקרטים מזהירים: "הצעה רקובה מהיסוד"
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביקש אתמול (ו') באופן רשמי תקציב של 1.5 טריליון דולר עבור הפנטגון לשנת הכספים הבאה (1 באוקטובר 2026 עד 30 בספטמבר 2027) - מה שיהיה תקציב הביטחון הגדול ביותר בתולדות ארה״ב. לפי הדיווח בוושינגטון פוסט ובאתרי חדשות נוספים, במקביל הוא הציג קיצוצים בהיקף של כ־73 מיליארד דולר בהוצאות פדרליות שאינן ביטחוניות, כולל פגיעה במחקר בריאותי, חינוך מגיל גן עד תיכון והשכלה גבוהה, אנרגיה מתחדשת ומענקי אקלים, תוכנית אנרגיה לדיור לאוכלוסיות חלשות ומענקי פיתוח קהילתי. הקיצוצים מהווים ירידה של כ־10% מהשנה התקציבית הנוכחית.
המהלך מגיע בזמן שהקונגרס מתמודד עם עלויות הולכות ותופחות של המלחמה באיראן, השבתה מתמשכת של מחלקת ביטחון המולדת, וההיערכות לבחירות האמצע הקרובות. תקציב שנת הכספים 2027 של הבית הלבן מציע גם עלייה של 44% בהוצאות הביטחון ובקשה לאישור תוספת של 350 מיליארד דולר לנשק צבאי ולהרחבת "בסיס התעשייה הביטחונית".
לפי המסמכים, ההשקעה נועדה לחזק את "יסודות הכוח הצבאי האמריקאי – מהיכולת התעשייתית הביטחונית ועד המוכנות והבריאות של הכוח", ולהבטיח שארצות הברית תשמור על הצבא החזק ביותר בעולם. בנוסף ביקש הממשל מהקונגרס לאשר עלייה של 13%, כ־40.8 מיליארד דולר, המיועדת למאמצי משרד המשפטים להילחם בפשיעה אלימה, כולל הקשר להגירה, כנופיות וקרטלי סמים.
הגידול בתקציב הפנטגון כולל גם מימון נוסף למערכת ההגנה מפני טילים כיפת זהב, "Golden Dome", העלאת שכר של 7% לחיילים, עשרות מיליארדי דולרים לבניית ספינות, ופיתוח יכולות בינה מלאכותית חדשות לשימוש צבאי. במקביל, התקציב כולל קיצוצים נרחבים בסוכנויות ותוכניות פדרליות שהממשל טוען כי הן מבזבזות כספי ציבור.
המשרד לניהול ותקציב ביקש להפחית את תקציב הסוכנות להגנת הסביבה ב־52% (כ־4.6 מיליארד דולר), את מחלקת המדינה ותוכניות בינלאומיות אחרות ב־30% (כ־15.5 מיליארד דולר), את משרד העבודה ב־26% (כ־3.5 מיליארד דולר), ואת משרד החקלאות ב־19% (כ־4.9 מיליארד דולר). בנוסף מוצע קיצוץ של 15.2 מיליארד דולר בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת וחיסכון של 5 מיליארד דולר מהמכונים הלאומיים לבריאות, בעיקר מתוכניות שהממשל מגדיר כמקדמות "אידיאולוגיות מסוכנות" סביב שוויון, הכלה וסיוע בינלאומי.
הכלכלנית ג'סיקה רידל ממכון ברוקינגס אמרה כי הקיצוצים דומים להצעות שנדחו בשנה שעברה, וטענה כי הם "בעצם מילוי שנועד לגרום להגדלת הביטחון להיראות פחות בלתי אפשרית למימון. הן לא יתקדמו לשום מקום". לדבריה, מטרת התקציב היא לקדם את העלאת ההוצאה הביטחונית הגדולה ביותר מאז מלחמת קוריאה.
כבר כעת, המלחמה של ארה״ב וישראל באיראן מייצרת עלויות של מיליארדי דולרים, והממשל מאותת כי בכוונתו להשלים את המימון הנוסף. הפנטגון אף שוקל לבקש עד 200 מיליארד דולר מהקונגרס עבור המלחמה. עם זאת, הרפובליקנים חלוקים פנימית לגבי היקף המימון הנוסף שהם מוכנים לאשר, במיוחד לאחר שכבר אושרו עשרות מיליארדי דולרים נוספים בתקציב הביטחון הקודם.
יו״ר בית הנבחרים מייק ג׳ונסון שיבח את ההצעה ואמר כי היא "משיבה את האחריות הפיסקלית, מפחיתה בזבוז, הונאה וניצול לרעה בוושינגטון". גם הסנאטור מיטש מקונל אמר כי הוא מברך על "הבקשה של הנשיא לצמיחה משמעותית בתקציבי ההקצאה השנתיים לכוחות המזוינים של ארה״ב". מנגד, הדמוקרטים מתחו ביקורת חריפה והצהירו כי יתנגדו לתוכנית. מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט צ'אק שומר, אמר כי "התקציב של דונלד טראמפ רקוב מהיסוד, והדמוקרטים יוודאו שהוא לא יעבור לעולם".
הוועדה לתקציב פדרלי אחראי העריכה כי הגדלת תקציב הביטחון ב־1.5 טריליון דולר תוסיף כ־6.9 טריליון דולר לחוב הלאומי בעשור הקרוב, כאשר לוקחים בחשבון גם עלויות ריבית. טראמפ כבר רמז בינואר כי בכוונתו לבקש את הסכום, וטען כי הדבר יאפשר לבנות את "צבא החלומות" שארה״ב זכאית לו, וכי ניתן יהיה לממן זאת באמצעות הכנסות ממכסים. עם זאת, בית המשפט העליון קבע בפברואר כי רוב מכסי החירום שהטיל אינם חוקתיים, מה שחייב את הממשל להשיב יותר מ־150 מיליארד דולר בהכנסות.
